תשובות מהר"ח אור זרוע רי״חMaharach Or Zarua Responsa 218
א׳במס' חלה פ"ק (מ"ד) תנן הסופגנין והדובשנין והאיסקריטין וחלת המשרת והמדומע פטורין מן החלה, פי' רבינו שמשון סופגנין עשויין כספוג אי נמי רקיקין דקין מלשון רקיקי מצות תרגום איספוגין. וזה איני מבין כמה יהיו דקין דלפטרו מן החלה כי לכאורה מיירי בבלילתו עבה דרקיקי מצות כתיב במאפה תנור ושם הוא בלילתו עבה והדובשנין מטוגנין בדבש גם זה א"מ א"כ אז נאפו במשקה בדבש א"כ ר' יוחנן (פסחים ל"ז א') דמוקי לקמן שעשאו בחמה לא קאי אדובשנין שהן נעשין ע"י משקין. ולפירוש ר"ת דהיכא דתחלתו עיסה אפילו עשאן מתחלה כדי לטגנן חייב למה דובשנין פטורין, ודוחק לומר שדובשנין בלילתן רכה. ובספרי זוטא תניא מלחם ולא כל לחם פרט למבושל והסופגנין והדובשנין והאיסקריטין וחלת המשרת, ולעיל בתחלת הפרק הביא רבינו שמשון ירושלמי אי כתיב והי' באכלכם לחם הארץ הייתי אומר כל הדברים חייבים בחלה ת"ל מלחם ולא כל לחם, אי מלחם ולא כל לחם אין לי אלא חטים ושעורין בלבד ת"ל ראשית עריסותיכם ריבה הכל, וסבורנו שמחשיב חטים ושעורין עיקר לחם שבהם נשתבחה הארץ ארץ חטה ושעורה וכשהוא מרבה מעריסותיכם הכל אינו מרבה הכל אלא מין חיטים ושעורים כדתניא פ' ר' ישמעאל (ע' א') הכוסמין מין חטים ושיבולת שועל ושפון מין שעורין ולית ליה להאי תנא דרשה דרבי ישמעאל דדריש ג"ש נאמר לחם בפסח ונאמר לחם בחלה מה לחם האמור בפסח דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ אף לחם האמור בחלה דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ ובדקו שאין בא לידי מצה וחמץ אלא חמשת המינין בלבד ושאר כל הדברים אינם באין לידי מצה וחמץ אלא לידי סרחון. ולר' ישמעאל איצטריך דרשה דמלחם דספרי זוטא למעט מבושל וסופגנין וכו' ולתנא קמא כולהו שמעינן מחד מיעוטא דמלחם ולכ"ע לא מיקרי לחם אלא העשוי מחמשת המינין וגם לא מבושל וסופגנין וכו' ולכך אין אומר המוציא אלא על המחויב בחלה. הלכך לפר"ת כל דבר שתחלת בלילתו עבה ואפאו במחבת במשקה וכן דבר שתחלת בלילתו רכה ונאפה באילפס בלא משקין חייב בחלה כר' יוחנן, לבד דבר שתחלת בלילתו רכה ואפאו באילפס על ידי משקה ובזה אני מסופק כי היכי דלרשב"ל יש חילק בין אילפס לתנור בלא משקה כמו סופגנין וכיוצא בהם שאם אפאן בתנור חייבים והאילפס פטורה כן גם לר' יוחנן ע"י משחה דוקא באילפס פטורים ואם טגנן בתנור חייבין או שמא המשקה מבטלן מתורת לחם אפי' בתנור או שמא אפילו לרשב"ל סופגנין שאפאן בתנור ולא קאמר מעשה אילפס אלא שדרכן לאפותן באילפס ואם שינה לאופתן בתנור בשביל זה לא יתחייבו והיה נראה דמדרבי יוחנן נשמע לרשב"ל דכי היכי דלר' יוחנן אפייתו בחמה פוטרתן גם לרשב"ל אפייתו באילפס תפטרם. ומ"מ לפי הסברא היה נראה דלרבי יוחנן שהמשקה גורם פטור אפילו בתנור יפטרם, וא"כ מלייתות שלנו שיש כמה כסוים על הבשר וקורין אותן חוביצין שהם מטוגנים בשומן וגם תחתית המוליית' מטוגנים בשומן של הבשר אעפ"י שאופין אותן בתנור יפטרו. אבל איני מבין למה העמיד ר' יוחנן מתניתין דהסופגנין שעשאן בחמה ואמאי לא אוקמי שעשאן במשקין באילפס, וגם רשב"ל דמוקי ברייתא דתני יוצאין בסופגנין שעשאן באור ואין יוצאין בסופגנין שעשאן בחמה כשהיה האור מהלך למן הצד וא"כ למה מחלק בברייתא בין אור לחמה לפלוג הכל באור בין תחתיו למן הצד וגם לא ידעתי אם נאמר כמו שלענין ברכת המוציא בעינן תוריתא דנהמא פי' תואר לחם ומראיתו, כן נמי לענין מצה שלא יצא אלא בלחם שיש בו תוריתא דנהמא ואם כן הוא אז שמא היינו יכולים לומר הא דפליגי ר' מאיר ור' יוסי יוצאין ברקיק השרוי ולא במבושל פי' שרוי אפילו בכלי ראשון רק שלא נתבטל מתוריתא דנהמא ולא במבושל פי' שנתבשל כל כך עד שאין בו תוריתא דנהמא אעפ"י שאין בישול אלא אחר אפיה מ"מ תוריתא דנהמא בעינן וליכא. ואפשר אע"פ שלא נימוח נשתנה מראיתו ממראה לחם, ולר' מאיר לא בעינן הכא תוריתא דנהמא ושמא גם לענין המוציא לא בעינן לר' מאיר תוריתא דנהמא או שמא הוא מחלק בין המוציא למצה, ולפי זה היינו יכולים לומר דאפילו לר' יוסי כי היכי דאין בישול אחר בשול מההיא (שבת קמ"ה ב') דכל שבא בחמין מלפני השבת מדיחין אותו בחמין בשבת הכי נמי אין בישול אחר אפייה לענין שבת וכן לענין חלה שאם בישל עם האפוי חייב בחלה, כי הרבה דוחק אם נאמר לר' יוסי כמו שהבישול מבטל האפייה לענין מצה ושבת כן גם לענין חלה והמבשל פת האפוי יפטר מן החלה ואם יש לחלק בין מצה ושבת לחלה לא ידעתי.
1