תשובות מהר"ח אור זרוע כ״גMaharach Or Zarua Responsa 23
א׳טרם מלה, שלום תחלה, וכל הפורש ממך כפורש מחיים, ח"ו שאיני בא להשיב על דבריך אלא כמפטפט לפניך על גבי קרקע, ומה שכתבת מה נחלק בין ריבית דברים, ובין בני אשונא דשפכי לרבינא טפי כופיתא ודומה מתנה בעלמא הוא דיהבי ליה כיון שלא אמרו וכו' (ב"מ ע"ג ע"ב) שמא יש לחלק בשעה שהוא מקדים לו שלום עדיין הוא חייב המעות אבל הכא כבר פרעו המלוה כשמוסיפין לו כי כך תירצו התוס' על מאי שנא מהלווהו ודר בחצרו דצריך להעלות לו שכר (שם ס"ד). ומה שכתבת אפילו אם היו נותנים לו לא היה מקבל דשונא מתנות יחיה שמא הכא לא חשיבא מתנה כי טובת הנאה קא שקיל רבינא שהיה מקדים להם המעות לבני אשונא ולאחרים לא היה מקדים דהא האומר לחברו טול סלע ותן לבן בתי לוי כור מעשר שיש בידך וכי באותו סלע נאמר בו שונא מתנות יחיה, ונראה דהאי טובת הנאה עדיף מהא דאמר רבא שרי ליה לאינש למיתב ד' זוזי לחבריה וכו' עד מאי טעמא שכר אמירא בעלמא קא שקיל הכא נמי טובת הנאא קא שקיל, והודיעני דעתך על יד כתב הראשון שתשלח לי אם היה רגיל בו קודם מותר ליתן לו שלום מאי שנא מהא דאמר רב נחמן אעפ"י שאמרו הדר בחצר חברו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו שכר הלווהו ודר בחצרו צריך להעלות לו שכר והיינו בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר וכי מי לא עסקינן אעפ"י שכבר הי' דר בו מקודם הלוואה ולא העלה לו שכר שאין לך רגיל גדול מזה. ואחרי כותבי כתב זה ראיתי בפסקי הרב ר' חזקיהו שמלשונו משמע היכי שכבר היה דר בו בחצר קודם הלוואה ולא העלה לו שכר שהיה מותר לדור בו אחר הלוואה בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר. רחביה העלוב בהר"ר הילל מלך.
1