תשובות מהר"ח אור זרוע נ׳Maharach Or Zarua Responsa 50
א׳אדם שהיה לו בן ושוב הרע לעשות שלקח ישראלית פנויה בלא חופה וקידושין והלך עמה מעיר כמה שנים וילדה לו בנים, ושוב מת בנו מאשתו הכשרה שהיה נשוי ולא הניח בנים ואשתו זקוקה לבני הפנויה, ויש שרצו לפוטרה שלא תיזקק להם לפי שבעודה הולכת עמו וכרוכה אחריו נחשדה מכמה בני אדם פריצי הדור ופרוצה היתה. ועל זה השבתי וזה לשוני, לא ידעתי כלל למה לא נאמר רוב בעילות אחריו כיון שהיתה כרוכה אחריו והולכת עמו ואפשר שבא עליה לשם קידושין דלא שביק היתרא וכו'. ומטעם זה פסקו הגאונים דהבא על שפחתו וילדה אם בא על הבת דחייב משום בתו דודאי שחררה וכן גם כאן. וס"פ אלמנה ביבמות (ס"ט ב') אמר רבה דמתניתן דילדה איירי בדדיימא מיניה ומעלמא ואף ע"ג דלהאי איסורא ולהאי איסורא בתריה שדינן ליה. ובאידך לישנא דפרק אלמנה דבארוס' שעיברה פליגי וקיימא לן כשמואל דהולד שתוקי מאי שתוקי בדוקי פי' שבודקין את אמו אם אמרה לכשר נבעלתי נאמנת פי' לארוס כן הסיק רבינו אבא מרי זצ"ל בשם האלפסי. ומיהו שמא אין ראיה מארוסה דאסורה לאחרים מדאורייתא להאי עובדא. אמנם היה נראה לי אם יוכשר בעיני רבותי אם היה שייך לומר כאן כמו ביבם משומד שנשתמד קודם נישואי אחיו המת ועדיין הוא בשמדותו שאינה זקוקה לו כלל דאדעתא דהכי לא נתקדשה לו וא"כ שתיזקק לבני זנונים אין דעתה כלל. ואמת שצריך לחלק כי היבם היה נשוי קודם המת ועדיין נשוי לא תיזקק לו מהאי טעמא כיון דאי אפשר לייבמה כלל או באלו המדינות שאין מניחין כלל ליבם.
1