תשובות מהר"ח אור זרוע פ״אMaharach Or Zarua Responsa 81
א׳אחננה פני רבותי להשיבני הלכה למעשה על שוק שישראל וגוים דרים בו, מצד אחד ישראל ומצד אחד גוים אם יכולים הישראלים לעשות צורת הפתח לפני פתחי בתיהם ולטלטל מזה לזה אע"ג דקיימא לן כר' יוחנן דצורת הפתח מתיר מד' רוחות זהו דוקא בבקעה שאין אחרים אוסרים עליו או בחצר שרובה פתחי' וחלונות שאינה חשובה בכך כפרוצה למקום האסור לה אבל חצי חצר אחד או חצי מבוי אחד איך יהא ניתר בכך מ"מ כשהוא מוציא מביתו לתוך צורת הפתח הרי הוא מוציא מרשות המיוחדת לו לרשות אחרים כי במה נסתלקו בני המבוי או החצר מכאן ואפילו את"ל בההיא דעשה לחי לחצי מבוי יש לו חצי מבוי שאם עשה צורת הפתח אפילו אם דיורין חוצה לו לא אסר על הפנימיים זהו לפי שהחיצוניים אין להם שום תשמיש נגד חצר הפנימיים נראה דפ"ק דבבא בתרא (י"א ב') דחמש חצירות הפתוחות למבוי החיצונה משתמשת לעצמה והפנימי אם בא לסתום סותם ודלא כרב הונא כדפסק האלפסי וכן אבא מארי זצ"ל והרי סתמו בצורת הפתח אבל כשהחצירות זה כנגד זה אם בא אחר לסתום כנגד פתחו אינו סותם כך משמע מדברי ר"י זצ"ל שהקשה פ"ק דב"ב על פ' רש"י זצ"ל שפירש בההיא דרב הונא אם בא לסתום סותם להקיף מחיצה סביב ד' אמותיו שיש לו במבוי והקשה ר"י זצ"ל שיהא ד' אמותיו לפתח במבוי ואינו יכול לסתום וא"כ צורת הפתח לא מהני דאכתי יש רשות לחיצונים תוך צורת הפתח ומוציא מרשות לרשות ושוב ראיתי בפסקי מורינו ורבינו מאיר זצ"ל בעירובין וכתב להיתר ושום כח לא כתב כי אם כתב שבשני פסים משהו מכאן ומשהו מכאן או בפס אחד רחב ד' בעשר או בצורת הפתח ביתר מעשר יכולים לחלק אפילו חצר אחד או מבוי אחד ובזה ישב המנהג שאנו מערבין מבואות שלנו בצורת הפתח ואין הגוים אוסרים עלינו אע"ג דלא עבדינן דקה וכן אנו מחלקין חצי מבוי בצורת הפתח ולפי עניות דעתי הפחותה אין זה קשה כלום כי אפילו את"ל שאין שייך לומר כאן שאם בא לסתום סותם כדפי' לעיל כי הגוים לא היו מניחים לו לסתום מ"מ כיון שהגוים יכולים לילך בצד אח' לא אסר עלן ודמי לעיר של יחיד ונעשית של רבים, דאין מערבין אותה לחצאין לאורכה אבל לרחבה מערבין וכן פסק מורנו ורבינו זצ"ל כלישנא קמא וכן כתב רבינו אבא מארי זצ"ל וז"ל אבל לרחבה מערבין בני שני העבדים לראש אחד ובני שני העבדים לראש השני לבד מערבים שהרי יכולין להסתלק אלו מאלו ולא יהא דרך לאלו על אלו ובוררים להם אלו פתח שאצלם ואלו פתח שאצלם עכ"ל. א"כ ה"ה מבואות שלנו שכיון שיכולין לילך לצד אחר מערבין לחצאין וכן אמר רב יהודא אמר שמואל פ' הדר, גוי שיש לו חלון ד' על ד' פתוח לבקעה אפילו מכניס או מוציא גמלים וקרונות כל היום כולו אינו אוסר ודוקא התם בעינא טעמא כההוא פתחא דמיחד ליה טפי ניחא ליה לפי שהחלון אינו ראוי להוצאות גמלים וקרונות וכן משמע בההי' סוגיא דחצר שבין שני מבואות שדוחין אותה אצל שאינה רגילה וכן משמע קצת בההיא דמבוי עקום כרוך בידי' ואותם בעקמומית ופר"י זצ"ל דבני ראש האחד לא רצו לעשות לחי לפתחן ולמה לא אסרו על אלו והלא מ"ו רבינו מאיר זצ"ל בעצמו פירש דבמבוי אחד אפילו לא הורגלו לערב יחד אסרי אהדדי ודוחק לומר דמחמת עקמומיתו יחשב כשתי מבואות ולא הורגלו לערב יחד ולא דמי לעשה לחצי מבוי שהוצרך ר"י זצ"ל דאין פתח חוץ ללחי כי החיצונים אוסרין על הפנימיים אעפ"י שאין להם תשמיש שם כדפי' לעיל מ"מ כי דחקי רבים עיילי להתם אע"פ שאם בא לסתום סותם מד' אמבוי מבוי דמצי למעבד דקה וכל כמה דלא עביד אסרי ולפי סברא זו לא הוי מהני צורת הפתח לחצי מבוי לרחבו. ולפי דברי רבינו זצ"ל שעל ידי צורת הפתח אנו מסולקים מן הגוים כמו בדקה אם כן כמו שהם אינם אוסרים מבואות שלנו גם אנו לא נאסור מבואות עליהם ויהא מותר לטלטל מבתיהם למבואות שלהם ובמבואותיהם וזה ודאי נראה היתר אפילו לפי דברי דדמי לרחבה דמערבין לחצאין דפי' לעיל ועוד נראה לפי ע"ד הפחותה דכי היכי דאמור רבנן אין עירוב מועיל במקום גוי ואין ביטול רשות מועיל במקום גוי עד שישכור וגוי לא מוגר הכי נמי אין צורת הפתח מועיל במקום גוי כדי שיצא מחצר או ממבוי שהגוי דר בו ולא ילמוד ממעשיו ודוחק וצ"ל כמו שחילק לי ה"ר יצחק לועז דעל צורת הפתח שאינו מותר לטלטל בכל החצר אפילו אי מהני יצא. ועוד סבור אני העני בדעת דאפילו דקה לא מהני אלא במבוי שלהם שאין לאחרים חלק בו כי אם על ידי שהורגלו לערב יחד ועל ידי דקה מסלקים ההרגל או אחד מבני מבוי שעשה דקה לפתחו הוא מסלק עצמו אבל כמו שכת' רבינו זצ"ל איני מבין אם הוא רוצה להסתלק ממה שחוץ לדקה ואותם שחוץ לדקה לא ירצו להסתלק ממה שבתוכה ומה כח יש לו לסלקם על כרחם הא אמר בפרק כיצד משתתפין יש דין השבת גזלה בשבת וגוי הביא אות' כדאמר גבי שני בתים ושלש חורבה ביניהם דלא שרי כל אחד בסמוך לו אלא משום דלזה תשמישו בנחת ולזה תשמישו בקשה הא לשניהם שוה היה אוסר אלמא חשוב אותה אע"פ שב' חורבות מפסיקות בין ביתו לזו החורבה חשיב אות' דקיימא לן כרבי שמעון וכרבי יהודה דאפי' ישראל כי ליתיה לא אסר וכן פסק המימוני.
1
ב׳ועוד הודיעוני כי נ"ל אעפ"י שבעלי חיים מוקצים נינהו מ"מ נ"ל להתיר לטלטל עופות המצפצפים בקול נאה בכלובו דליכא למיחש דילמא שמיט גדפייהו כיון שבני אדם נהנים בקולם לאו מוקצים נינהו מידי דהוי אסליקוסתא שהיא למראה וקול ומראה כי הדדי נינהו לענין מעילה וצא ולמד מכל כלי שיר דאי לאו גזירה שמא תפסק שמא היה מותר לטלטלן ולשורר בהן, העני בדעת חיים אליעזר בן רבינו יצחק.
2