מטה דן, ויכוח חמישי קס״בMatteh Dan, Fifth Dialogue 162
א׳אה״ח להיות ששנתם היתה מימי קדם קדמתה מש״סה יום ורביע ובין תקופה לתקופה היו צ״א יום וז׳ שעות ומחצה כבשנה ותקופת שמואל ולהיות ששנתנו האמתית של רב אדא שיעורה אינה אלא שס״ה יום וה׳ שעות ונ״ה דקים וז׳ חלקים, ולהיות שתחלת חשבוננו לתקופות בין לר״א בין לשמואל היא מיצ״מ ומאז ועד עתה עברו ג׳ אלפים שנה ויותר. נמשך מזה שתקופות שמואל מאוחרות משל רב אדא עשרה ימים שהרי של שמואל תחול בחמשה אבר״יל ושל רב אדא בכ״ה מאר״צו. וזה אירע לנוצרים עמנו מזה הטעם עצמו באופן שהאביב שלפי סברתם היה חל בזמן הקונצי״ליאו ניצי״נו בכ״א מאר״צו נסוג אחור עשרה ימים באופן שהיה חל בי״א בו. ובכן ביון ששנתם היתה ארוכה משנתנו ה׳ דקין וכיון שעבר מזמן הקונצ״יליאו שהיה בשנת שכ״ה לחשבונם עד גייגורי״או י״ג אפיפיור שהיה בשנת אלף תק״פב לחשבונם אלף ור״נז שנים נזורו אחור תקופות הם לגבי תקופותינו עשרה ימים והאביב שלנו שבימי הקונצ״יליאו היה חל בכ״ה מאר״צו חזר גם הוא לאחוריו מעט מעט עד שנפל בט״ו בו, ואילו לא עשו התיקונים שעשו היה הולך ונסוג אחור עד פיבר״ירו ובמשך זמן הרבה היה סובב והולך ככל חדשי השנה:
1