מטה דן, ויכוח חמישי רכ״וMatteh Dan, Fifth Dialogue 226
א׳אה״ח כבר התפורר׳ והתמוטט׳ כאשר תראה. יען לפי מה שהצעתי אם המחזור שלנו ארוך משל גריגו״ריאו שתי שעות. בה׳ שני׳ עודפות עשר שעות. במאתים שני׳ עשרים, בשלש מאות ל׳. בד׳ מאות מ׳. ואם המחזור קטן של ציס״אר ארוך משלנו שעה וחצי. בק׳ שנים יעדיף ח׳ שעות. ואינן בצמצום (כי איני חושש לשברי׳) במאתים י״ו. בג׳ מאות כ״ד. בד׳ מאות ל״ב. נמצא שכשגריגו״ריאו פוחת ע״ב שעות מת׳ שני׳ פיחת ל״ב בין לפי חשבוננו יען אנו מודים שהן יתרות. אבל הארבעי׳ הנשארות פיחתן לפי חשבונו לא לפי חשבוננו. כי מ׳ שעות הללו נתהוו ונתחברו מהששה דקים שיתר שנתנו על שנתם והן עושין ההפרש שיש בין ת׳ שנות גריגו״ריאו לת׳ שנות ישראל ר״ל שבת׳ שנים שלנו יש מ׳ שעות יותר ממה שיש בת׳ שנים של גייגר״ריאו. ונמשך מזה שאחר עיבור ת׳ שנה נתחיל מחזור קטן שלנו מ׳ שעות אחר התחלת מחזור גריגו״ריאו וזה יארע ראשונה בב׳ אלפים לחשבונם. וכב׳ אלפים ת׳ יאחר מחזורנו פ׳ שעות ממחזורם. ובב׳ אלפים ת״ת, ק״ך שעות שהם ה׳ ימים. ואז תקופת ניסן שלנו שהיא קבועה היום בכ״ו מארצו תדחה לל״א בו. אבל בעגלא ובזמן קריב יבא לציון גואל והי׳ ה׳ למלך על כל הארץ:
1