מטה דן, ויכוח חמישי רצ״דMatteh Dan, Fifth Dialogue 294
א׳אה״ח הרומיים והיונים אחר התקון. מסכימים בכל החילוקים הנמצאים בהסכמת הסידור של קונציליא״י גיצינ״ו. {(}הלא הם כתובים בסי׳ קנ״ח) חולקים. א׳ במה שהיונים קורין י״א מארצו ליום שהרומיים קורים כ״א ומאלף ת״ש ואילך הרומיים קבעו האביב בכ״ב בו מפני יום כ״ט של פיבריר״ו שחסרו באותה שנה. על כן יש ביניהם מרחק של י״א יום עד תחלת אלף ת״ת. ב׳ האביב שלהם שמיד אחר התקון נדחה ליום ל״א מארצ״ו של רומיים משנת אלף ת״ש ואילך נדחה לא אבריל ונוסף אז המרחק צד י״א יום ועד בכלל. באלף ת״ת ידחה לכ׳ אבריל ואז יתרחקו י״ב יום. באלף תת״ק לג׳ בו ואז יתרחק האביב שלהם משל רומיים י״ג ימים ג׳ חל{ו}קים ג״כ ביום חגם ועל זה יש ביניהם ג׳ מרחקים. גדול. בינוני. וקטן, גדול כשיעשה המולד קודם ט״ו מארצ״ו לרומיים וקודם יום חמישי בשבת שאז היונים עושים חגם ה׳ שבועות שהם ל״ה ימים אחר הרומיים. כמו שאירע בשנת אלף תרצ״ח לחשבונם הרומיים חגגו בל׳ מארצ״ו והיונים בכ״ד אברי״ל שלהם שהיה יום ד׳ מאי״ו לרומיים. ומ האלף תש״א הרומיים בכ״ז מארצ״ז והיונים בא׳ מאי״ו הוא כ׳ אברי״ל ליונים. וכן באלף תש״ד הרומיים בכ״ג מארצו והיונים בכ׳״ז אבריל לרומיים שהוא להם ט״ז אבריל. ובאלף תש״ט הרומיים בל״א מארצו והיונים בה׳ מאיו שהוא להם כ״ד אבריל זהו המרחק הגדול. המרחק הבינוני הוא כשאין בין חגיהם אלא ד׳ שבועות כגון בשנת אלף תש״ך שהרומיים יחוגו בל״א מארצו והיונים בכ״ה אבריל לרומיים הוא י״ז בו ליונים. וכן בשנת תשמ״ז הרומיים יחוגו ביום ב׳ אבריל והיונים בל׳ בו שהם קורין י׳׳ט בו. הרי לך כ״ה ימים שהם ד׳ שבועות בין אלו לאלו. המרחק הקטון הוא של ה׳ ימים בלבד. והוא כשהניגוד בא ביום חמישי בשבת ואילך שאז היונים אינם חוגגין עם הרומיים מפני שחושבים שאותו הניגוד לא היה אלא ד׳ ימים אחר ענין הרומיים. בכן סוברים שלא נעשה עד יום שני בשבת שהוא לחג הרומיים, ולכן היונים ממתינים עד יום א׳ בשבת שלאחריו וחוגגין ה׳ ימים אחר הרומיים. אבל כשהניגוד בא קודם יום חמישי בשבת כמו שאירע בשנה הזאת התע״ג לנו הוא אלף תשי״ג להם שהניגוד לנו ולרומיים שהיה ביום ג׳ יום א׳ של פסח והיה משם עד יום א׳ בשבת שלאחריו ה׳ ימים כולם חוגגין יחד. שני המרחקים הגדולים האלה קודם אלף ת״ש היו באין ד׳ פעמים בכל מחזור קטן שלהם דהיינו בג׳. ח׳ י״א, י״ט. ובאותן השנים המולדות של רומיים היו פסולים ליונים מפני שהיו ביום ח׳ י״ג. י׳. י״ב. מארצו לרומיים. אבל אחר האלף ת״ש יש מולד אחר פסול ליונים מלבד אלו הד׳ והיינו בשנת י״ד למ״ק שלהם שמולדו ביום ח׳ מארצו לרומיים. אם תרצה לידע אם שתי האומות חוגגות יחד או אם יש ביניהם א׳ או ב׳ מהג׳ מרחקים. צריך שתדע תחלה אם אוחה השנה היא א׳ מחמש הנ״ל. ואם תהיה אחד מאלה צריך שיהיה בין חגיהם המרחק הגדול או הבינוני. ועדיין אפשר שיהיה המרחק הקטן בכל שאר השנים. ואם תרצה לידע אם יש המרחק הגדול נקוט האי כללא בידך. אם הניגוד של רומיים יחול ביום חמישי או אחריו עד יום אחד בשבת אזי יהיה ביניהם המרחק הגדול של ה׳ שבועות מפני שמצטרפים מרחק חודש ומרחק ניגוד הלבנה שהוא ח׳ ימים. ואם יהיה הניגוד ביום ב׳ בשבת או ג׳ לא יהיה אלא הבינוני, שאם יהיה הניגוד ביום ה׳ בשבת אפילו בשנה חוץ מחמש שנים הנ״ל יהיו ביניהם ח׳ ימים. והרי לך בקיצור כל כללי היונים והרומיים:
1