מטה דן, ויכוח חמישי מ״חMatteh Dan, Fifth Dialogue 48
א׳אה״ח ברוך ה׳ אשר לא השבית לנו גואל היום ויקרא שמו בישראל רבינו הקדוש. אשר לפי מה שכתבו החכמים יודעי העתים שלהם חיבר ספר המשנה קרוב לשנת ק״ף לחשבונם והן יהיה כדברם הוא רבינו הקדוש כתב בפרק קמא דמגלה משנה ד׳:
1
ב׳קראו את המגלה באדר הא׳ ונתעברה השנה קוראין אותה באדר השני אין בין אדר הא׳ לאדר הב׳ אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים. הא לענין הספד ותענית זה וזה שוין שאסורין בשניהם. ובפ״ח דנדרים משנה ה׳ כתב. קונם יין שאיני טועם השנה נתעברה השנה אסור בה ובעיבורה. עד ראש אדר. עד ראש אדר הראשון. עד סוף אדר. עד סוף אדר הראשון. ובפ״ק דנדרים משנה ב׳. עיבור השנה בשלשה. ובפ״ז דעדיות משנה ז׳. הן העידו שמעברין את השנה בכל אדר שהיו אומרים עד הפורים. הן העירו שמעברין את השנה על תנאי ומעשה בר״ג שהלך ליטול רשות מהגמון בסוריא ושהה לבוא ועיברו את השנה על תנאי לכשירצה ר״ג וכשבא אמר רוצה אני ונמצאת השנה מעוברת. ולפי החשבון הנ״ל רבינו הקדוש חיה ק״מ שנים קודם הוועד הנ״ל וש״ך קודם הת״ק. נמצא שלא למדנו העיבור מהנוצרים:
2