מטה דן, ויכוח חמישי ע״זMatteh Dan, Fifth Dialogue 77
א׳אה״כ לא נכחד ממני כל זה אמנם מוכרחני ליכנס בתוך דבריך על מעשה שהובא בר״ה פ״ב דף כ״ה וז״ל: ועוד באו שנים ואמרו ראינוהו בזמנה ובליל עיבורו לא נראה וקיבלן ר״ג א״ר דוסא בן הרכינס עדי שקר הם האיך מעידין על האשה שילדה ולמחר כריסה בין שיניה א״ל ר׳ יהושע רואה אני את דבריך. שלח לו ר״ג גוזרני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום שחל יה״כ להיות בחשבונך הלך ומצאו ר״ע מיצר א״ל יש לי ללמוד שכל מה שעשה ר״ג עשוי שנאמר אלה מועדי ה׳ מקראי קדש אשר תקראו אותם בין בזמנן בין שלא בזמנן אין לי מועדו׳ אלא אלו. ובגמ׳ הוסיפו שא״ל ר״ע לר״י דזהו מש״כ אתם ג״פ אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין. אתם אפילו מוטעין והשיב לו ר״י נחמתני:
1
ב׳אמור נא לי אנה נברח מרוח סועה מסער קושיות המכחישים שהרי אין להכחיש שר״ג עבר והעביד במזיד את כל העם מקצה על עונש כרת לפי שלא רצה לעשות יה״כ ביום שגזרו ר׳ דוסא ור״י אדרבא הכריחו לר״י לבוא אצלו במקלו ובמעותיו ביה״כ שחל להיות בחשבונו. ואילו היתה מחלוקת בלי מציאות אשמרה לפי מחסום אבל ר׳ דוסא התריס כנגדו והקשה לו קושיא שאין עליה תשובה. כי איך אפשר שבסוף יום כ״ט נראתה הלבנה ולא נראתה בסוף יום ל׳. ואעפ״כ עדין נאלמתי לא אפתח פי. אך אש קדחה באפי על ר״ע שהביא ראיה שמה שעשה ר״ג עשוי מדרש׳ אתם ג׳ פעמים וגמר אומר שיש כח ביד ב״ד לדחות מועדי ה׳ מיום הראוי להם מדאורייתא אפילו מזידין להעביר את כל קהל עדת ישראל על כמה כריתות ולאוין. כגון אכילת חמץ ועשיות מלאכה בפסח. ואכילה ומלאכה ביה״כ ומלאכה בשאר מועדי תשרי. ויותר ויותר חרה אפי על ר״י שקבל תנחומין של הבל בדרשה זו ושמע בקול ר״ג כשהיה לו להטיח דברים נגדו ולהערות למות נפשו שלא לחלל מועדי ה׳ מקראי קדש וצר לי כי בזה המעשה נתנו יד למכחישים לומר שלא דברת נכונה במה שפירשת על אפילו שאומרים לך על שמאל שהוא ימין וכו׳ לא תסור במשל שהבאת. (ויכוח ב׳ סימן פ׳):
2