מטה דן, ויכוח חמישי צ״וMatteh Dan, Fifth Dialogue 96
א׳אה״ח רצוני למלאות תאותך ואשמור סדר החרוזים הנאמדים (סי׳ ס״ב): הדחיה הראשונה אד״ו ר״ל שאם יהיה מולד תשרי ביום א׳ לשבוע או ביום ד׳ או ביום ו׳ ידחה ליום ב׳ או ליום ה׳ או ליום שבת. ובאלו השלש ליכא צד קושיא כלל לפי שאם היה מולד בליל יום א׳ דהיינו בתחלת ליל מוצאי שבת ונדחה ליום ב׳ משום אד״ו נקבע ר״ה בזמנו. לפי שכל יום ראשון לא תראה הלבנה עד תחלת ליל יום שני ואז נקבע ר״ה ונמצא שעשינו ר״ח בליל שבו נראתה הלבנה. וכן יש לומר בדחיית יום ד׳ ויום ו׳. ובשנה הזאת (שהוא הת״עג) עשינו דחיית יום ו׳ כאשר כתבתי בחרוז וז״ל. התע״ג ראש מחזור פ״רט ונולד ביום הששי ובכן נדחה לעברים. ר״ל ששנת התע״ג הוא ראשונה למחזור קטן רפ״ט אבל מולדו היה ביום ששי ובכן נדחה לנו דחיות א״דו. הדחיה השניה ח״י ר״ל כשהמולד היה באיזה יום בח״י שעות בצמצום או אח״כ נדחה משום מולד זקן ואם היה בשבת נדחה מאותו יום משום מולד זקן וביום שלאחריו דהיינו יום א׳ משום א״דו:
1