מטה דן, ויכוח רביעי קמ״דMatteh Dan, Fourth Dialogue 144
א׳אה״ח אדרבא דבריו הם העיקר שהכל תלוי בו מפני שאין השכל סובל שהבורא יתברך ויתעלה שמו ברא ויצא גופים גדולים ויקרים מהארץ אלף אלפי אלפים פעמים להאיר לדרים עליה בלבד. ובפרט מספר עצום ונורא של כוכבים התלויים בגלגל השמיני אשר אין להם יחס ולא שפע בארץ אלא להורות לבני אדם עוצם יכלתו וחכמתו יתברך. א״כ צריך לומר שנבראו לאיזה ענין אחר ג״כ והוא לא העלהו על ספר כי בימיו זה קרוב לארבע מאות שנה היו כל באי עולם מאמינים בדברי ארסט״ו כאלו רוח ה׳ דבר בו. אבל קרוב לימים האלו ולזמן הזה כק״ן שנה קמו עליו אנשים חכמים ונבונים ויאמרו מה נשתנה הפילוסוף הזה מכל הפילוסופים. ולמה נאמין בדבריו אשר ממקבת שכלו חוצבו. וכי לו לבדו נתכנו עלילות ה׳ הלא גם לנו לבב כמוהו לרדת לעומק חכמת הטבע נחפשה דרכיו ונחקורה אם כנים דבריו או אם אסף רוח בחפניו. ויבדקו ספריו בדרישות וחקירות וימצאו בהם כמה וכמה ענינים שהן נגד החוש וימרדו בו ויאמרו אין לנו חלק בארסט״ו ולא נחלה בחכמתו. שאינה אלא ריבוי דברים ומיעוט ענינים ויעמדו וימציאו חכמה חדשה קרובה אל השכל ומכוונת אל החוש כל מה שאפשר ובה סותרים דברי אריסט״ו ודברי התוכנים הראשונים. ובפרט סברת האומרים שצורות הגלגל השמיני משפיעים ע״י אורם אל כל יושבי תבל. והעלו שכוכבי הגלגל ההוא וכסיליהם כל אחד מהם הוא שמש המאיר ומחמם לעולם שתחתיו אשר אינו נראה לנו מרוב ריחוקו ממנו ושהאויר המועט היוצא לנו מהם אינו לא לעזר ולא להועיל לארץ הלזו אשר אנו יושבים בה. ואפשר שהחכם המליץ לא ידע מזה מאומה ולכן לא העלהו על ספר. אבל בודאי שהוא חושב שיש להם איזה תועלת גדול אשר נעלם ממנו:
1