מטה דן, ויכוח רביעי קמ״זMatteh Dan, Fourth Dialogue 147
א׳אה״כ אין זו שאלת איש נבון וחכם כמוך. יען שחובת כל איש אשר בשם ישראל יכונה להאמין שהקב״ה ברא הכל מהאין המוחלט והגמור ביכולתו הבלתי בעל תכלית ודוקא בתחלת הבריאה כגון שמים וארץ ואור וכו׳ אבל אח״כ ואפילו בששת ימי בראשית אעפ״י שנאמר בהם ברא היינו יש מיש שנ׳ (בראשית א׳) ויברא אלהים את האדם בצלמו וכתיב (שם) וייצר ה׳ אלהים את האדם עפר מן האדמה. ואחז״ל שהבהמה נבראת מן היבשה ולפיכך הכשרה בשני סימנין. עופות מן הרקק ולפיכך הכשרן בסי׳ א׳. דגים מן המים לפיכך הכשרן בלא כלום. וכל אלו נבראו בששת ימי בראשית ואמרו שהיו יש מיש. ועכשיו כל מגמת הפילוסופים אינה אלא לבקש ולידע מאיזה חומר לקח הקב״ה לעשות ד״מ ברקים ורעמים ומטר ושלג וברד וכו׳ וכיון שכן למה אקרא בשם מין למי שיאמין שהקב״ה משתמש ממין חומר זה או ממין חומר אחר או אם הכוכב הזנבי נעשה מקיטור הארץ או נברא עם יתר הכוכבים:
1