מטה דן, ויכוח רביעי קע״חMatteh Dan, Fourth Dialogue 178
א׳אה״ח סברת קארט״יסיו פילוסוף גדול. הוא שחומר הברק הם קיטורים של גפרית ומלח הנקרא ניט״רו העולים מן הארץ והנה העננים העשוים כמין דפין או קליפות זו על גב זו פעמים סמוכים זה לזה ופעמים רחוקים זה מזה כי עינינו הרואות שיש גבוה מעל גבוה וגבוהים עליהם והם תלוים באויר מפני ששטחם דק וקל מאד ממנה ולכן הוא סובלם וכן אם נשב בהם הרוח יטלטלם מעבר אל עבר וישאם על כתפו זמן גדול כאשר תראה בנוצה של עוף שהיא פורחת באויר כל זמן שמשיב הרוח וכשיעמוד תפול בקרקע מפני שהיא כבדה מהאויר והנה אם הענן העליון נתעבה ע״י החום דהיינו שהחום חיבר חלקי הענן זה בזה באופן שנתמעט שטחו ונתרבה כובדו ונעשה כבד מהאויר הסובלו עד עכשיו על כנפיו. צריך בהכרח שיפול על הענן שתחתיו אשר יש בו מהקיטורים הגפריים ואז נלחצים ונכבשים מלמעלה ולמטה בין שני העננים ובכן מתלהבים ומבקשים מפלט לנפשם וכיון שהענן העליון אינו כבד בכל מקום בשוה לפי שבאמצע הוא כבד יותר מבקצוות. ובכן בנפלם על חברתם נשארו ביניהם סדקים אשר בהם יוצא האש אבל לפי שהם צרים מאד ואין בהם רוחב למדת האש הוא יוצא בכח גדול וביד חזקה ופותח אותו לפנות מקום לעצמו כפי צרכו ובזה היתה המיה גדולה. וזהו הרעם:
1