מטה דן, ויכוח רביעי ק״פMatteh Dan, Fourth Dialogue 180
א׳אה״ח יש אומרים שהקיטורים מתלהבי׳ בענן מעצמם ואפילו בלי תנועה כמו שנראה לעין באי שיצילי״אה בהר איטנ״א הנקרא מונגיביל״ו וכן סמוך לעיר נאפולי״ש בהר ביסוביא״ו הנקרא מונט״י די שומ״ה וכן באמירק״א במדינת ניקאראגו״אה וכן בהר היקנ״א אשר באי איסלנד״א שכל אלו מקיאין אש הנולד בתוכם מעירוב המחצבי׳ אשר בקרבם של גפרית וזפת ומלח ונפט ניטר״ו ודברים אחרים אשר בהתערבם יחד ידליקו את עצמם ע״י הרתיחה הנולדת בם. ואם ההדלק׳ נעשתה במקום רחב אין שטן ואין פגע רע כי האש אינו מזיק ואינו יוצא לחוץ ואם באולי יראה החוצה לא יגרום שום נזק כי אין מי שיעכבהו לילך אל מקום אשר יהי שמה הרוח ללכת. אמנם אם השער יהיה סגור ולא ימצא מקום לצאת אזי מרגיז ארץ ממקומה ומרעיש המחוז הסמוך לו בקול גדול ובהמיה גדולה באופן שאמיץ לבו בגבורי׳ ערום ינוס ביום ההוא להציל נפשו מני שחת כי ייראו פן יעשו בתיהם קבריה׳ כאשר אירע לעיר קטניא״ה במלכות שיציליא״ה בשנת ה׳ אלפים תכ״ט הוא אלף תרס״ט ולעיר סיראקוס״א שם בשנת ה׳ אלפים תנ״ג היא אלף תרצ״ג לחשבונם אשר נהרסו עד היסוד בהן ונשארו תל עולם שממה ובימים ההם ובעת ההיא היתה עת צרה וצוקה ליושבי האי כי מתו בה יותר משלש מאות אלף נפשות. וזה עצמו יארע בברקים וברעמים כי יתלהבו מעצמם כשחומרם ראוי לדלק ויגרמו רעם גדול לפעמים אף בלי לוחץ ולוחם אלא בהתחמם כל מין ומין זה בזה שהרי הקימיקו״ס עושים מן הזהב עפר אחד שמשימין על כף של נחושת או של כסף או של ברזל ומחממין אותו מעט ומשמיע רעם גדול בקני השרפה הנישאים בעגלה וחוזק כחו כלפי מטה כי יקוב כף הברזל ויעשה בה חור גדול. וכן יש עפר אחר אשר הוא ג״כ מרעים ונעשה מג׳ חלקים של ניטר״ו וב׳ של מלח של אבן שנמצא בחביות של יין שקורין טארטאר״ו וחלק א׳ של גפרית. ולכן כשימצא חומר הדומה לזה בענין ויהיה שם מעט חום יוליד ברקים ורעמים בלי ספק:
1