מטה דן, ויכוח רביעי קצ״דMatteh Dan, Fourth Dialogue 194
א׳אה״ח אין דעתי לסתור סברות הקודמות ולחלוק עליהן אלא להודיע שאפשר שיתלהבו הקיטורים מסבה אחרת ג״כ. ועל הדלקת הברקים והשמעת הרעמים בלילה אומר. שיש ענן גבוה ויש ענן שפל. והגבוה יעלה עד יותר מחמשים מילין ובכן כל זמן שהענן רואה את השמש אעפ״י שאינו נראה לנו מפני שהוא תחת האופק דהיינו בתחלת הלילה ובסופה. יוכל להוליד ברקים ורעמים. כי היושב במקום גבוה יראה השמש בתחלת היום ובסופו קודם מאחר היושב במקום נמוך. כי הא דאחז״ל אר״י (פ׳ כל כתבי דף י״ח ע״ב) יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריא וממוציאי שבת בצפורי. והיינו טעמא משום דטבריא היתה בעמק והיה השמש ממהר לשקוע קודם צפורי ובכן היו מקדימין בהכנסת שבת ובצפורי היו מאחרין בהכנסתו לפי שהשמש מאחר לשקוע יותר מבטבריא מפני שצפורי יושבת על ראש ההר (פ״ב דכתובות דף ק״ג סע״ב) ולפיכך מידלי ובסיס אוירא אבל במוצאי שבת היו ממהרין ליכנס בחול בטבריא ומאחרין בצפורי. וכיון שהענן גבוה ויכול לראות השמש בתחלת ובסוף הלילה יוכל להדליק הקיטורים כמו שאמרתי מזהב המרעים ומההרים המקיאים אש. ועוד יש קיטורים המתלהבים באויר שנראים כעין כוכבים הרצים ממקום למקום כעין קורות כעין עיזים דולגות שאם יפלו בענן ידליקוהו:
1