מטה דן, ויכוח רביעי רי״דMatteh Dan, Fourth Dialogue 214
א׳אה״ח יש ויש כהנה וכהנה. אבל איני משמיעך אלא הגדולות שבהן אשר יצא טבען בעולם והן עוד שתים. הראשונה היא של פילוסוף אחד בצרפת הנקרא קראטיסי״ו או די״ש קארטיס אשר היתה לו ישיבה א׳ בעולם עם גאשינד״ו הנ״ל. וזה האיש קארטיסי״ו מת בן נ״ד שנה בשנת אלף תר״ן לחשבונם היא ה׳ אלפים ת״י לחשבוננו:
1
ב׳וסברתו היא שהקב״ה ברא בתחלה החומר הראשון יש מאין. ואח״כ חילקו לג׳ יסודות. היסוד הראשון חומרו דק בתכלית הדקות ומתנועע בנחיצה רבה ואין לו צורה מוגבלת אלא מקבלת כל הצורו׳ שבגופים אשר נכנס בהם כמים שאם תשימם בכלי עגול תהיה צורתן עגולה במשולש משולשת. ובמרובע מרובעת, ומזה היסוד יצר הקב״ה השמש והכוכבים הקבועים ברקיע והאש. והיסוד השני הוא מכדורי׳ דקים עד מאד אבל לא כל כך כיסוד הא׳ והוא הנקרא איטי״ר וממנו עשה השמים וזה ג״כ לוקח צורות הגופים שנכנס בהם היסוד הג׳ שהוא החלק העב הוא מצוייר מצורות הרבה כגון משולש. מרובע וכו׳. וממנו ברא הארץ. המים. והאויר וכל המורכבים. והוא מסכים עם גאשי״נדו שהמורכבים משתנים מחמת צורתם מצבם וסדרם וגודלם ותנועת׳ אבל חולק עליו במה שאמר שהעולם קצתו מלא גופים וקצתו חלל מפני התנועה הצריכה לבריות כי אם אדם ילך ד״מ ממזרח למערב צריך שבהליכתו ידחה האויר שכנגד גופו כלפי מערב. ואם יש חלל ומקום פנוי לקבל בו האויר הנדחה אזי יגיע האדם למחוז חפצו. אך אם אין ריקות בעולם האויר יתריס נגדו ויעכב אותו מלכת למסעיו, אלה דברי גאשי״נדו. אבל קארטי״סיו תפש לו בזה דרך אחרת ואמר שאין ריקות בעולם אלא הכל מלא והכל גוף וטוען כך. גוף הוא כל שיש לו אורך ורוחב ועומק בחלל ימצאו שלשתם. א״כ היינו חלל היינו גוף, וא״כ אין ריקות בעולם. ועוד יש מחלוקות גדולות ביניהם שאיני זוכרן כי איני מביא אלא ראשי פרקים הצריכים לכונתי דהיינו להוכיח היתרון הגדול שיש לחז״ל על הפילוסופים:
2