מטה דן, ויכוח רביעי רס״חMatteh Dan, Fourth Dialogue 268
א׳אה״ח אבל אני מאשים אותם מצד אחר. לפי שהם יודעי׳ שבמקומות החמים הטל יורד בשפע יותר מבמקומות הקרים וזה נראה באיקלימים החמים מהחגורה הממוזגת וביותר ויותר בחגורה השורפת במלכות פי״רו. אשר במישור סמוך לים לא יהיה מטר לעולם ולא נהרות המשקים כנילוס. ואעפ״כ יש שם יישוב גדול וכל מה שצריך למזון האדמה והבהמה. וזה לא כיוונו הפילוסופים בהשערתם נגד דבר הנביא שאמר ע״פ ה׳ לא תהו בראה לשבת יצרה ונגד הנסיון שמוכיח שכל גליל חגורה השורפת ארץ שמנה וטובה ויושביה חיים בה חיים טובים ארוכים ומתוקים כי אין שם מחסור כל דבר. ויש שם פירות נחמדים וערבים יותר מבשאר העולם. ממינים אשר לא נמצאים בחגורה הזאת. ולמען תהיה ראוי׳ ליישוב חלק לה חכמת הש״י היום והלילה לשני חלקים שוים ליושבים תחת משוה היום בכל השנה לפי שהשמש עובר ראשם שני פעמים בשנה בתקופת תשרי ובתקופת ניסן ובשתי קצוות רוחב החגורה אשר בקצה העומד לצד צפון שנקרא הפוך הקיץ. עובר השמש על ראש יושביה בתקופת תמוז בלבד. ובשל צד דרום שנקרא הפוך החורף בתקופת טבת בלבד. באופן שליושבים תחת משוה היום שעות היום י״ב לעולם. אבל ליושבי הקצוות יהי׳ יומם ארוך י״ג שעות ומעט יותר. ובאריכות הלילות האויר מתקרר מאד וגורם שבבקר תהיה שכבת הטל בשפע. וזהו ג״כ לעזר ולהועיל. עוד מחצי הלילה עד חצי היום הקב״ה משיב רוח יבשה ומשם עד חצי הלילה רוח ים, עוד יש בגלילות ההנה הרים גבוהים יותר ממה שיש בשאר החגורות. אשר שם גשמים ושלגים כל השנה באופן שהמקומות הסמוכים להם בבקעה אינם מגדלין צמחים מרוב הקור. וזה ג״כ מרטיב ומלחלח האויר מאד מאד. והפילוסופים עם כל עומק שכלם וחריפותם לא שתו לבם לתקונים האלה וגזרו אומר בהחלט שהארץ שתחת חגורה השורפת לאש תהיה לאכלה ולכן לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם ותהי להפך:
1