מטה דן, ויכוח רביעי רצ״חMatteh Dan, Fourth Dialogue 298
א׳אה״ח הלא ידעת אם לא שמעת שנמצא בספרים הקדמונים שאלכסנדרוס מוקדון כשהיה מדבר עם חיילותיו לחזקם ולאמצם למלחמה. היה לו מין שופר או חצוצרה וע״י הי׳ מדבר ונשמע קולו בכל מחנהו שהי׳ י״ב מיל על י״ב מיל ואם באולי יפלא בעיניך ותאמר שאי אתה מאמין בזה מפני ריחוק זמן הסיפור וחשד המספרים שהם יונים אשר לא ידברו כי אם שקר וכזב לך לך אל מדינת האיבר״ופא ותראה מין חצוצרה שקורין אותה בל׳ לאטין (עוב״א לוקו״טוריא) דהיינו חצוצרה מדברת ונשמע קולה ברחוק שני מילין ויותר ומשתמשין בה האניות בלב ים לדבר זה עם זה בריחוק מקום. ושר אחד היה מביט בקנה ההבטה מארמונו רחוק שני מילין וירא והנה רועה בשדה סמוך ליער עם צאנו ויצו השר לאיש העומד אצלו לאמר קח חצוצרה המדברת ואמור לרועה שישמור את צאנו כי יבא זאב או דוב ונשא שה מהעדר. ויעש כן וישמע הרועה ויפן כה וכה וירא כי אין איש ותמונה איננו רואה זולתי קול וישתומם ויבהל כי חשב שקל מן שמיא נפל או שהשטן או רוח רעה היה מבקש להטעותו כדי להאבידו וזה ידע השר מהרועה עצמו אשר שלח לקרוא לו לראות מה יחשוב על הקול. והשר היה איש חסד ויחמול עליו ויגלה לו הסוד כי ראהו נבהל ונרתע ויירא לנפשו פן יקראנו אסון. ויתן לו ארוחה ומשאת וישלחהו. עוד מעשה במלך גדול שהיה משועמם ובער ולא היו לו בנים. וירא משנהו שהיה פתי מאמין לכל דבר ויקח קנה של נחשת חלול וילך על הנג במקום אשר עשן הכבשן של הבית עולה. ויקרא אל המלך בשמו בקול גדול מבחל ומפחד ויאמר לו פלוני פלוני ה׳ אלהים שלחני להודיעך שאי אתה ראוי למלכות לפי שאינך יודע לרעות את צאנו ואם לא תוריד הנזר מעל ראשך דע כי כלתה עליך הרעה וסופך יורש גיהגם. ויהי כשמוע המלך ותפעם רוחו ורעדה אחזתהו פלצו׳ בעתתו וישלח ויקרא את המשנה ויאמר לו שמעתי בת קול מן השמים וכזאת וכזאת דברה אלי. ויאמר לו המשנה אל תשים את לבך לדבר הזה כי שמא הדמיון הטעך כי אתה ישר ותמים. ולעולם לבך נוקפך פן לא יצאת ידי חובתך וחייבת את הזכאי וזכית את החייב. ורעיונך על משכבך סליקו. או שמא השטן מקנא בחסידותך וצדקתך ומבקש להטעות אותך כדי שתפול במכמרתו ובכן אני מפיל תחנתי לפניך שמע בקולי איעצך הכבד ושב בביתך אל תשנה דבר בין בהנהגת עצמך בין בהנהגת המדינה עד בוא הלילה ושב כל היום בתפלה ובתחנונים לאל כדי שיהי׳ עמך. ובקש ממנו שאם זה מעשה שטן יגער בו ויבריחנו מעליך. ואם דמיון או מחשבה היא יבטלנה. ואם רצון ח׳ הוא ישנה הקול פעמים שלש וישים בלבך מה שנכון לעבודתו יתברך ומה שראוי לך להנחילך העה״ב. והמלך קבל עצתו ויהי בחצי הלילה והקול נשמע בית המלך כאשר בראשונה. ויהי באשמורת הבוקר וימהר המשנה לבוא לפני המלך ויספר לו המלך את אשר שמע ויאמר לו המשנה על השנות הקול פעמים אפשר שתהי׳ מצות אלהים כי מעשה שטן לא היה יכול להצליח לפני ישרותך וטוב מעשיך. ועתה הואל וחכה עד בוא הלילה ואם תשמע את הקול מדבר אליך פעם שלישית אז תדע כי דבר ה׳ צבאות הוא ויהי בלילה ויבוא הקול ויקרא כבראשונה. אז אמר המלך דבר ה׳ הוא. והמשנה בערמתו הסיתהו והדיחהו וחזקהו ואמצהו בכל כחו. ובין דא לדא נתן מתנות בסתר לכל שרי המלך כדי שיהיו אוהביו ויבחרו בו כשהמלך יעזוב כסא המלכות והמלך שלח ויקבוץ את כל שריו ועבדיו ויספר אליהם את דברי הקול אשר שמע ויאמר בהיות שהקב״ה שלח אלי לאמר שאיני הגון למלכות ושאם אחזיק במלכותי אין ישועתה לי באלהים נפשי בחלה בנזר ושבט המלכות והנם בידכם עשו בהם כטוב בעיניכם ותנם לאדם אחר ראוי והגון ממני ויפצרו בו (אף כי מן השפה ולחוץ) וימאן ויעזוב את כסא המלוכה וילך אל ארץ ציה ושממה וישב שם בדד עד יום מותו ויקומו השרים ויבחרו במשנה ויקימוהו עליהם למלך. וזה המעשה אירע זה יותר מעט מארבע מאות שנה לפי מה שקראתי בדברי הימים של המלכים. הנה לא נעלמו ממך אדוני המלך מחשבות אדם ותחבולותיו ואם ר׳ יהושע הי׳ משגיח בדברי הבת קול אפשר שיקום איש בליעל ורע מעללים ויעשה תחבולה כשר או כמשנה וישמיע קול כאלו יורד מן השמים שיאמר דברים אשר לא כן על ה׳ ועל תורתו ויתקבצו אליו אנשים רקים ופוחזים ויפרקו מעליהם עול מלכות שמים ולכן החריס כנגדה ויאמר לה לא בשמים היא ובכן אין כאן הטחת דברים כלפי מעלה אדרבה מה שעשה ר׳ יהושע יפה עשה ואילו שמע בקולה הי׳ גורם מכשול גדול לדורו ולבאים אחריו:
1