מטה דן, ויכוח רביעי ש׳Matteh Dan, Fourth Dialogue 300
א׳אה״ח מוכרחני לעשות כך. לפי שעיקר מעיקרי תורתנו הקדושה הוא להאמין (דברים ל״ד) שלא קם נביא עוד בישראל כמשה. וכתב הרב בעל העיקרים במתק לשונו שהטעם לפי (מאמר ג׳ פרק ב׳) שאילו לא יהיה כך ימשך שאפשר שאם המצא ימצא שאיזה נביא אחר משה יאמר איזה דבר שנראה שמכחיש דבריו. כגון משה רבינו אמר לא יראני אדם וחי. וישעיה אמר ואראה את ה׳ היינו עוזבין דברי משה ונמשכין אחר ישעיה. וכן אם היה בא נביא אחר ישעיה ומכחיש דבריו היינו עוזבין את ישעיה ונמשכין אחר האחר. וכן היינו הולכין ונעתקין מנביא לנביא. ומחוזה לחוזה. ומעט מעט תפול ח״ו התורה בכללה. אם כן כלל גדול הוא בתורה ויסוד חזק בל ימוט מלבבנו עולם ועד שלא יפול מדבר ה׳ אשר צוה אל משה ארצה ואפילו כמלא נקודה ואם באולי נמצא בנביא דבר או דברים שנראה שסותרים דבריו של משה רבינו נפרשם באופן שיסכימו עמהם אף שנצרך להוציאם מפשוטם. כי מי לנו גדול ממשה. ועוד שהקב״ה ירד על הר סיני ללמד לעמו תורה ומצות בקולות וברקים וענן כבד וקול שופר חזק מאוד ונשמע את קול ה׳ אומר אנכי ולא יהיה לך וגו׳, ובכן נתקעה בלבנו אמתת תורת ה׳ ואמתת נבואת משת רבינו רבן של כל הנביאים. כי בעינינו ראינו ובאזנינו שמענו מה שלא נראה ולא נשמע מעולם. והרואים והשומעים לא היו אנשים מעט כגון משפחה או אנשי כפר א׳ או עיר א׳. אלא כל ישראל אנשים ונשים וטף בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים שהיו עולין אז קרוב למספר ד׳ אלף אלפים דהיינו ד׳ מיליא״וניש. לפי שהכתוב מעיד שיוצאי מצרים היו (שמות ל״ב י״ז) שש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף. ואם תחשוב לכל א׳ מהרגלים חמשה כמנהגו של עולם שהן נשים וקטנים יעלה למספר הנ״ל בקירוב. וכיון שאנו עדים נאמנים על נבואת משה רבינו ע״ה וראינו בעינינו שהוא נאמן בבית ה׳ כל התורה שקבלנו על ידו בין בכתב בין בע״פ ה״ל כאילו שמענוה בסיני מפי הקב״ה כאנכי ולא יהיה לך שמפי הגבורה שמענום ולכן לבטל אות או נקודה מתורתנו לא די לנו שיבוא אדם אחר אפי׳ שיהיה גדול בחכמה בצדק בחסידות ובנביאות ובנסים ובנפלאות ולא בת קול ולא מלאך ולא כל מלאכי השרת. אלא יבוא הקב״ה בכבודו ובעצמו ויראה כבראשונה בקולות וברקים וכו׳ ויאמר בפיו שהוא מבטל אות או נקודה ואז נדע כי דבר הוא, וכשלא יהיה באופן זה נערה לבז מאודנו ולמות ולייסורין נפשנו ונפש נשינו וטפנו ועוללנו בשמחת לבב כהולך בחליל. אבל דבר כזה לא אירע ולא יארע מעולם כי לא יחליף האל ולא ימיר דתו לעולמים ודהע״ה אמר (תחלים י״ט) יראת ה׳ טהורה עומדת לעד ומלאכי אחרון שבנביאים צוה לנו (שם ג׳) זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים אלו הן עיקרי תורת משה שכל ישראל מחזיק בם ובם הי׳ מחזיק ר׳ יהושע ולכן לבש בגדי קנאת ה׳ צבאות ותורתו הקדושה והשיב לא בשמים היא אין אנו משגיחין בבת קול. ואל תקניטני להקשות האל יעות משפט. ואיך אפשר שח״ו יטעה את ר״י וחבריו. שהרי תשובתך בצדך שלא עשה אלא לנסותם ולזה כיונו חז״ל באמרם קב״ה חייך ואמר נצחוני בני. הנראה בעיניך אחר הטענות האלה שר״י הטיח דברים כלפי מעלה או שדיבר כקדוש וכמלאך ה׳:
1