מטה דן, ויכוח רביעי ל״וMatteh Dan, Fourth Dialogue 36
א׳אה״ח איתא בב״מ (הפועלים פ״ו דף פ״ח סע״ב) שמואל ירחינאה אסייה דרבי הוה חלש רבי בעיניה א״ל אימלי לך סמא (בתוך העין) א״ל לא יכילנא. אשטר לך משטר. (אמשח ע״ג העין) לא יכילנא. הוה מותיב ליה בגובתא (קנה חלול) תותי בי סדייה (תחת מראשותיו) ואיתסי. (ונרפא. כי כח חוקק הסם בוקע והולך דרך עצם גלגלתו ומוחו עד עיניו):
1
ב׳דע אדני המלך שבכל מורכב נמצא בו שני מיני גופים. המין הא׳ הוא של גופים קטנים כבדים ונחים אשר לא יזוזו ממקומם לעולם אלא בכח גדול וביד חזקה. המין השני הוא של גופים קטנים גם כן הנסגרים במורכב קלים נעים ונדים ממקום למקום במורכב עצמו ואם לא היו אסורים בכבלי הגופים הכבדים כל זמן שימצאו פתח פתוח היו יוצאין מבית האסורים והולכין ופורחין באויר ובזה נתפרדה חבילה. אבל לא כל המורכבין שוין כי יש מורכב שרוב תכונתו מבנין הכבד. ויש שרובו מבנין הקל ויש ששוה בזה ובזה:
2
ג׳עוד צריך לידע שלא כל הכבדים שוין ולא כל הקלים שוין. לפי שימצא בין שני כבדים הא׳ כבד מחבירו. כגון המים והאויר ששניהם כבדים אבל אין ספק שהאויר אינו כל כך כבד כמים וכן בין הקלים יש גם כן מורכב שהוא קל מחברו. וכיון שכן נמצא שלא כל הקלים יתנועעו במרחק שוה כי אין ספק שאם הגוף שהוא קל מאד יגיע עד ריחוק ד׳ אמות ד״מ חוץ למורכבו שיצא ממנו. הגוף שאינו כל כך קל לא ילך אלא אמה א׳ או שתים או ג׳ כפי רוב או מיעוט קלותו. ולפי זה נוכל לומר שיש מורכב שכחו מגיע עד אמה א׳. ויש עד שתים ויש עד שלש ויש עד ארבע:
3