מטה דן, ויכוח שני ק״כMatteh Dan, Second Dialogue 120
א׳אה״ח אם תאמר למי שאינו יודע חכמת הגעאוגר״אפיה שירושלים היא באורך ס״ו מעלות, ולונד״ריש ראש מלכות אינגלא״טירה קרוב לעשרים. ושלכן יזרח ויעריב בירושלים שלש שעות קודם לונדרי״ש, ישאל לך מה הן מעלות ומהו אורך, ולמה השמש יצא ויבא בירושלים קודם לונדרי״ש, ולמה שלש שעות ולא שתים ולא ארבע, ולכן צריך שתודיע לו גדר השמות ופרטיהם אחד לאחד ואם לאו לא יבין תוכן הדברים ויבוז לשכל מליך. אבל אם תאמר סתם ליודע חכמ׳ זו שירושלים היא מ״ו מעלות יותר מזרחית מלונדרי״ש. באזניו ישמע ולבבו יבין דבר מתיך דבר בלי שיצטרך לפירוש. כך רבינו הקדוש כתב בפרק לולב הגזול (משנה ג׳) ר׳ ישמעאל אומר שלשה הדסים ושתי ערבות לולב א׳ ואתרוג א׳. ואילו לא היה ידוע לכל ישראל שאתרוג הוא פרי עץ הדר האמור בתורה ה״ל לרבי לומר איזהו פרי עץ הדר זה אתרוג כמו שאומר (ב״מ איזהו נשך פ״ה משנה א׳) איזהו נשך המלוה סלע בה׳ דינרין. סאתים חטין בג׳. שהוכרח לפרש כי לא פורש בתורה אלא ודאי כיון שהזכיר אתרוג סתם בלי פירוש נראה בבירור שכל בני ישראל הקרובים והרחוקים היו יודעים מהו:
1
ב׳ועוד שאם רבי עם כל החכמים אשר תחת ממשלתו הסכימו מחדש שיהיה אתרוג מאיזה טעם הנעלם ממנו. איך לא קמו נגדם חכמי בבל כאריות שואגים אפשר שבל יראה ובל ימצא בין רבבות אלפי ישראל שהיו בבבל גם אחד הירא את דבר ה׳ שיקרא ויאמר מה המעשה הרע הזה אשר עשיתם והפכתם את דברי אלהים חיים ה׳ צבאות אלהינו. אשר אמר למשה בסיני שפרי עץ הדר הוא רמון או תפוח וכו׳ וכן היה להם לומר על כל מה שכתוב במשנה שלא נמצא כתוב בתורה. כגון (חולין פ״ג משנה א׳) ואלו טרפות בבהמה נקובת הושט ופסוקת הגרגרת ניקב קרום של מוח וכו׳. וכן בכמה וכמה מצות. אבל לא מבעיא שלא הטיחו דברים כלפי מעלתו. אלא אדרבא שבחו והודו לשמו ויכתבו את ספרו היקר על לוח לבם. ועל טוב יזכר שמו צדיק בכל הדורות כי כל דבריו אמת וצדק.
2
ג׳ורב ושמואל תלמידיו הלכו לבבל ופירשו המשנה באין פוצה פה ומצפצף נגדם. ורבי יוחנן חיבר התלמוד ירושלמי בא״י קי־וב למאה שנה אחר חיבור המשנה. ורבינא ורב אשי בבבל חיברו תלמוד בבלי כמה וכמה שנים אחריה בזמן שלא היה ניכר לא זרע רבי ולא נשיאותו בא״י הרי לך שכל מה שכתוב במשנה נתקבל בכל ישראל לאמת ויציב בימי חייו ומה גם כי אחרי מותו שנים רבות:
3