מטה דן, ויכוח שני קכ״בMatteh Dan, Second Dialogue 122
א׳אה״ח כן דברת אדוני המלך ולכן אערוך לפניך כל הענין כי הוא ערב ומועיל דע כי אגוס״טינו חכם גדול מחכמי הנוצרים כתב (בספר ט״ו מעירו פי״ג) על המקרא וז״ל א״א להאמין שהיהודים זייפו בשום אופן הספרים הקדושים מפני שנראה בלתי אפשר שהסכימו כולם ברצון אחד לרע כיון שהם מפוזרים בכל רוחות העולם בלתי שימצא ביניהם קצת מהם שימאנו בעון הגדול הזה שהוא זיוף דברי הקדש עכ״ד. וזאת הטענה עצמה הבאתי לאשר ולקיים אמתת המשנה לפי שרבי היה אחר חרבן ביתר וכבר נגדעה קרן ישראל וידל ישראל מאד. ואם כן איך יקבלו עליהם כל כך חומרות ודקדוקין הגורמין איבוד ממון וזמן כגון הטרפיות וכהנה וכהנה רבות אם לא שיאמינו וידעו שהם מאת ה׳ מן השמים זה אי אפשר בשום פנים. כי האיך הכביד רבי עולו על ישראל והם בתכלית הדלות והעוני, ועכ״ז כולם קבלו דבריו בסבר פנים יפות ולא שמו על לב לא איבוד ממון ולא עמל ויגיעה לשמוע בקול דבריו. והנה אם הטענה הזאת היא חזקה להשיב תשובה למתגוללים עלינו על זיוף המקרא. למה לא תועיל גם כן לממאנים בדברי המשנה:
1