מטה דן, ויכוח שני קנ״זMatteh Dan, Second Dialogue 157
א׳אה״כ ברוכים הם לה׳ אשר בזה למדונו אמתת תורה שבע״פ ומדת הענוה המשובחת אמנם ראיתי דבר בחכמתם ולא ירדתי לסוף דעתם.
1
ב׳והיינו שבשר בחלב נאסר בתורה בבישול בלבד כידוע. והם ז״ל אמרו שאסור ג״כ מדאורייתא באכילה ובהנאה ואני מאמין כל זה בלי ספק כאלו שמעתיו בסיני מפי הגבורה. אבל היה לי לזרה לראות מהיכן מביאין הראיות. שהרי איתא בפרק כל הבשר (דף קי״ד וקט״ו) א״ר אשי מנין לבשר בחלב שאסור באכילה שנאמר (דברים י״ד) ולא תאכל כל תועבה. כל שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל ולר״ל נפקא ליה מדכתיב גבי קרבן פסח (שמות י״ב) אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל. מה ת״ל מבושל לומר לך יש לך בישול אחר שהוא כזה ואיזה זה בשר בחלב, ור׳ נ״ל מדכתיב גבי דם (דברים י״ב) לא תאכלנו למען ייטב לך. ולתנא דבי ר׳ ישמעאל מדכתיב (שמות כ״ג) לא תבשל גדי ג״פ אחד לאיסור בישול וא׳ לאיסור אכילה וא׳ לאיסור הנאה, מריה דאברהם תלי תניא בדלא תניא מי שמע כזאת מי ראה כאלה, בשלמא לרב אשי שאמר כל שתעבתי לך לא תאכל ניחא. אבל לר״ל קשיא טובא מה לקרבן פסח עם בשר בחלב, ולר׳ נמי מה לדם עמהם, ומי הוא זה ואיזה הוא אשר נתן ה׳ לו לב לדעת ועינים לראות אשר יאמין שכוונת הפסוקים המדברים על הפסח ועל הדם היא לאסור בשר בחלב באכילה ובהנאה משום כפל לשון בשל מבושל או משום יתור לא תאכלנו ומה נדבר ומה נצטדק למכחישים אשר יאמרו ללשוננו נגביר נגד החכמים:
2
