מטה דן, ויכוח שני כ״זMatteh Dan, Second Dialogue 27
א׳אה״כ אם חז״ל היו מפרשים הפסוקים כפי פשוטן או קרוב לפשוטן. בודאי שלא היה נמצא פוצה פה ומצפצף נגדם, ואם באולי המצא ימצא היינו אומרים שתואנה הוא מבקש להעביר מעליו עול מלכות שמים דהיינו מחזיקין אותו למין ולאפיקורוס. אבל הם פירשו בהרבה מקומות דברים שהם ממש נגד הפשט. ואע״פ שתירצת קושיות הפאות ובשר בחלב וכלאים ותפלין (לעיל בסי׳ י׳) אביא אני דברים קשים להולמם ולהשיב עליהם, אמרו (פ״ב דסוטה דף י״ו) בשלשה מקומות הלכה עוקבת את המקרא. התורה אמרה בעפר (לענין כיסוי הדם ולא הכשיר דבר אחר) והלכה בכל דבר. המגדל צמחים כגון הגור והזרניך והסיר וחרסית ולבנה שכתשה). התורה אמרה ספר (לענין גט כריתות) והלכה בכל דבר (על עלה של זית על הנייר ועל הלוח), התורה אמרה בתער בנזיר (במדבר ו) תער לא יעבור על ראשו, והלכה בכל דבר (נזיר פ״ו משנה ג׳ דתנן נזיר שגילח בין בזוג בין בתער או מספסף כל שהוא חייב) הרי שחז״ל עצמם הודו שהלכה דהיינו הלכה למשה מסיני שקבלו עוקרת. את הכתוב מפשוטו, ומי הוא זה ואיזה הוא שיהיה מעצר לרוחו ולא יתריס נגדם לומר שגרעו והוסיפו בתורה כפי רצונם:
1