מטה דן, ויכוח שני נ״בMatteh Dan, Second Dialogue 52
א׳אה״ח לאט לי אדוני המלך לחז״ל. נבין בראשונה פשט הפסוקים האלו ואח״כ נשמע מה שפירשו חז״ל עליהם. ובין דא לדא הנה אני מודה בעת ובעונה הזאת (אבל לא אח״כ)שדוקא בדם ודין ונגע יהיה מה שיהיה נצטוינו לילך לב״ד הגדול ולשמוע בקול פסק דינו אבל צריך גם כן שהם יודו לי שהכתוב לא פירש אם התורה אשר יורונו בדבר המסופק תהיה מאת הקב״ה או מאת סברתם:
1