מטה דן, ויכוח שני ע״בMatteh Dan, Second Dialogue 72
א׳אה״ח אני אבוא אחר הרב הנ״ל ז״ל ומלאתי את דבריו במשל. נא אדוני המלך הט אזנך ושמע דברי. אתה הוא מלך גדול ומדינות רבות תחת ממשלתך. ויהי היום שלחת אחד משריך אל מדינה אחת להיות ליושביה למנהיג ולראש ולשופט וצוית להם לשמוע בקולו וכל אשר ימרה את פיו יענש במאה שקל כסף לאוצרותיך והשר העביר קול בכל ערי מדינתו שבל יראה ובל ימצא ברשות שום אדם כלי ברזל שיש בו כדי להמית, ויבקש הדבר וימצא בבית ראובן סכין אחד ויאמר לו השר תן מאה כסף לאוצר המלך כאשר צוה. וימאן ראובן כי אמר המלך העביר קול כזה בכל שאר המלכות אבל לא אסר הסכינים וראיה לזה שאין בכל ערי המלוכה בית אשר אין שם סכין בלי פוצה פה ומצפצף. וכך הוא האמת אך השר לא שת לבו לטענותיו ויתנהו אל בית הסוהר עד שפרע הקנס על שהמרה את פיו ויבוא ראובן לפניך ויפול לפני רגליך ויבך ויתחנן לך להעביר את רעת השר ולצוות לו שישיב לו את הכסף אשר לקח ממנו בחזקה. אמור לי בבקשה ממך מי משניהם יצא חייב מבית דינך הצדק השר או ראובן:
1