מטה דן, ויכוח שלישי קי״גMatteh Dan, Third Dialogue 113
א׳אה״כ הטה אזניך ושמע, אני מאמין באמונה שלמה שמצות שופר נאמרה למשה בסיני ונרמזה בתורה במה דכתיב (במדבר כ״ט) יום תרועה יהיה לכם, אמנם מזה הטעם עצמו איני רואה התנצלות לחז״ל במה שאסרו לתקוע כשחל בשבת. וכן ליטול לולב בי״ט א׳ של חג הסוכות. כיון שלפי דבריהם יום א׳ במדינה בלבד הוא מדאורייתא ושאר כל הימים מתקנת ר״י ב״ז. כדתנן (פ״ד דר״ה משנה ג׳ ופ״ג דסוכה משנה י״ב) בראשונה היה הלולב ניטל במקדש ז׳ (דדרשינן לפני ה׳ אלהיכם שבעת ימים). ובמדינה יום א׳ (ולא בגבולין ז׳ ימים, וירושלים יש לה דין גבולין לענין זה) משחרב ב״ה התקין ריב״ז שיהא לולב ניטל במדינה ז׳ זכר למקדש, איך בטלו א״כ מצוה דאורייתא בגבולין כשחל ר״ה וסוכות בשבת:
1