מטה דן, ויכוח שלישי קכ״בMatteh Dan, Third Dialogue 122
א׳אה״ח הטעם הוא מפני שאין בכל העולם מי שיודע אימתי ראש השנה. אלא ירושלים ותחומה. ואין מי שיודע אימתי חג הסוכות אלא המקומות שהם קרובים מהלך עשרה ימים לירושלים. הלכך אם ב״ד היו מתירין ליטול שופר ולולב לרחוקים בשבת שהוא להם שלשים לאלול. או בט״ו שלהם שהוא לירושלים י״ד. אפשר שלא קדשוהו ב״ד בירושלים ונמצא הנוטל בו שופר ומוליכו ד׳ אמות בר״ה עושה שתים רעות שתוקע שופר בשבת ביום שאינו ר״ה בלי תועלת ומטלטל מר״הי לרה״ר בלי ריח מצווה וכן בלולב. א״כ לא היו יכולין להתיר שופר ולולב לרחוקים. (ר״פ לולב וערבה ובירושלמי רפ״ד דר״ה) ובויקרא רבה (סוף פרשה כ״ט) בפירוש ארשב״י ידחה במקדש שהן יודעין זמנו של חודש ואל ידחה בגבולין שאין יודעין זמנו של חדש. דארשב״י (דברים כ״ט) יום תרועה יהיה לכם ועשיתם אשה. מקום שהקרבנות קרבין:
1