מטה דן, ויכוח שלישי ל״דMatteh Dan, Third Dialogue 34
א׳אה״ח אין מקום לקושייתך משום דקיימא לן סדר ברכות אין מעכבות. כדמוכח בפ״ק דברכות ודף י״ב רע״א והרמב״ם פ״ו טה׳ תמידין ומוספין) ומריש פ״ה דתמיד דאמר להם הממונה ברכו ברכה אחת. דהיינו אהבת עולם לבדה בלא יוצר אור. ולכן בראשונה כל א׳ וא׳ היה מקדים או מאחר הברכה שהיה רוצה. עד שבאו ב״ש וב״ה ועמדו למנין על סדר הברכות ונפסקה ההלכה. ואעפ״כ אם הקדים המאוחרת. או איחר המוקדמת יצא. וכן יש לומר בכל המחלוקות שתמצא מזה המין:
1