מטה דן, ויכוח שלישי מ״בMatteh Dan, Third Dialogue 42
א׳אה״ח הרי מסרתי לך העיקרים הכללים להבין דברי חז״ל ויסוד עיקריהם וסבות מחלוקתם. והנה מצאת ראיות שאין שום מחלוקת נוגעת בעיקר אלא בענפים שניים ושלישים ואופן הנהגת הסנהדרין בספקות ובמה שאמרתי היה די והותר לצרף וללבן אמתתם וצדקתם עד יבוא משיח ה׳ בב״י אבל עכ״ז רוצה אני להביא ראיה אחרת אשר בה יתחזק ויתאמץ כל האמור:
1
ב׳כתב הרמב״ם וז״ל (רפ״ב מה׳ ממרים) ב״ד הגדול שדרשו באחת מן המדות כפי מה שנראה בעיניהם שהדין כך ודנו דין ועמד אחריהם ב״ד אחר ונראה לו טעם אחר לסתור אותו הרי זה סותר ודן כפי מה שנראה בעיניו שנאמר אל השופט אשר יהיה ביטים ההם וכו׳ (וכתב עליו הכסף משנה) וא״ת אמאי לא פליגי אמוראי אתנאי דהא בכל דוכתי מקשינן לאמורא ממתני׳ או מברייתא וצ״ל אנא דאמרי כי האי תנא ואם לא יאמר כן קשיא ליה וכפי דברי רבינו הרשות נתונה להם לחלוק על דברי התנאים, ואפשר לומר שמיום חתימת המשנה קיימו וקבלו שדורות האחרונים לא יחלקו על הראשונים וכן עשו בחתימת הגמרא שמיום שנחתמה לא ניתן רשות לשום אדם לחלוק עליו:
2