מטה דן, ויכוח שלישי ע״דMatteh Dan, Third Dialogue 74
א׳אה״ח כתיב (ויקרא ה׳) ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות ה׳ אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם ונשא עונו והביא איל תמים מן הצאן וגו׳. הרי שהכתוב מעיד עליו שלא ידע. ובכן ק״ו הוא דהשתא ומה מי שנתכוון לאכול שומן ועלה בידו חלב כתיב ביה ואשם ונשא עונו. מי שהוא מסופק אם מה שיש לפניו הוא שומן או חלב ואכלו לא כל שבן שחטא, א״כ ספיקא דאורייתא לחומרא. מדאורייתא. והדרא קושיא לדוכתיה שאם בספק חמץ או חלב או יה״כ כל אוכליו יאשמו אפילו לדידהו, למה לא יהי כך. בעובר על דברי חז״ל. ועוד כתיב בנזיר וכי ימות מת עליו בפתע פתאום וגו׳ וכפר עליו מאשר חטא על הנפש:
1