מגלה עמוקות על פרשת ואתחנן רכ״וMegalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan 226
א׳אופן רכו
או יאמר קרוב לעניין ראשון, רצה משה ליכנס לארץ ישראל לתקן הקלקול הראשון, שמתחילה היו ב' מאורות גדולים, ואחר כך נתמעטה הירח כדדרש בן פזי בפרק אלו טריפות (חולין דף ס:) ובשבועות (דף ט.). וידוע מ"ה ש"היה ה"וא שיהיה (קהלת א ט), ר"ל כל מה שהיה בתחילת הבריאה הוא יהיה לעתיד לבא, ונרמז שם משה בר"ת, שרמז קהלת שמשה רצה לתקן כל מה שהיה קודם חטא אדם, הוא שיהיה בזמנו, לכן הפציר משה ואמר שרצה לתקן שיהיה שני מאורות כמו שהיה בתחילה להשתמש בכתר א'. וזה נרמז במלת בעת ההיא בלשון נקיבה, שרומז על לבנה, וכתיב ההוא שרומז על חמה שהוא לשון זכר, שכן החמה משפעת בלבנה, לאמר מה שיהיה לדורות לעתיד לבא, רצה לתקן שיהיה בדורו, לכן אמר מאחר שהחלות להראות מתחילה שהיו שני המאורות שווין, וזה נרמז במלת גדלך, כמ"ש שני המאורות הגדולים (בראשית א טז), ואחר כך הקטין הקב"ה את הלבנה וכעס עליה ואמר לה לכי ומיעטי את עצמך, שהם י"ד יום שהלבנה הולכת ומתחסרת עד דמאיך נהורא לגמרי כ"ד שעות מתכסה הסיהרא, והוא סוד ואיב"ה (בראשית ג טו), שהוא בגימטריא כ"ד זיני דמסאבותא של נחש, שגורם שמעשא"ל שהוא שר של שעיר, כדאיתא בתשובות הגאונים שבראש חודש שעת המולד בא גבריאל ומקריב לפני רצון עליון. על זה אמר את ידך החזקה, שהוא בגימטריא קטן, הקטין הקב"ה צורת הלבנה, ומאחר שלעתיד לבא יחזיר העולם לתקונו ולאיתנו הראשון שיחזרו המאורות להיות שניהם גדולים, וז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, כל מה שיהיה בשמים וכל מה שיהיה בארץ, אשר יעשה הקב"ה לעתיד כל המעשים שהיו מתחילה, וכגבורתיך שיהיו שני מאורות יוצאים בגבורה ומשתמשים בכתר אחד. וז"ש אעברה נ"א, נוטרייקון "נתיב "אחד, שיהיו שני מאורות יונקים מנתיב א' ומשתמשים בכתר א'. והשיב הקב"ה רב לך, אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד. גם אמר רב לך, לך דייקא, אתה תהיה יונק מכתר עליון שהוא סוד אמן רבתא, ואל תוסף שיהיה יהושע שהוא הלבנה גם כן יונק מכתר עליון. אל תוסף דבר, כי דבר אחד לדור (סנהדרין ח' ע"א), ואי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד. וזה נרמז במלת אלי, שהם רומזים למזל העליון שהם סוד ג' עליונות, א' כתר, ל' בינה שהיא מגדל פורח באויר, י' חכמה. לכן אתה עלה ראש הפסגה, להיות יונק משלש עליונות שהם סוד ראש, אבל יהושע שהוא לבנה (ב"ב ע"ה ע"א), אין יניקתו מכתר רק ממך. וז"ש צו את יהושע שהוא יונק ממך שאתה חמה, וי"ד ימים שהלבנה מתגברת חזקהו, ובי"ד ימים שהלבנה מתחסרת אמצהו, ה' ו' שבסוף מורים על שני אותיות של שם שמשם יניקת הלבנה תרין אתוון בתראין, אבל יניקת משה שהוא החמה שיניקתו משלש מדות עליונות, שהוא סוד שם של י"ה, כמ"ש משה לפני מותו לא אמות כי אחיה ואספר מעשה יה (תהלים קיח יז) [מדרש רבה בזאת הברכה (דב"ר פי"א ח')]:
או יאמר קרוב לעניין ראשון, רצה משה ליכנס לארץ ישראל לתקן הקלקול הראשון, שמתחילה היו ב' מאורות גדולים, ואחר כך נתמעטה הירח כדדרש בן פזי בפרק אלו טריפות (חולין דף ס:) ובשבועות (דף ט.). וידוע מ"ה ש"היה ה"וא שיהיה (קהלת א ט), ר"ל כל מה שהיה בתחילת הבריאה הוא יהיה לעתיד לבא, ונרמז שם משה בר"ת, שרמז קהלת שמשה רצה לתקן כל מה שהיה קודם חטא אדם, הוא שיהיה בזמנו, לכן הפציר משה ואמר שרצה לתקן שיהיה שני מאורות כמו שהיה בתחילה להשתמש בכתר א'. וזה נרמז במלת בעת ההיא בלשון נקיבה, שרומז על לבנה, וכתיב ההוא שרומז על חמה שהוא לשון זכר, שכן החמה משפעת בלבנה, לאמר מה שיהיה לדורות לעתיד לבא, רצה לתקן שיהיה בדורו, לכן אמר מאחר שהחלות להראות מתחילה שהיו שני המאורות שווין, וזה נרמז במלת גדלך, כמ"ש שני המאורות הגדולים (בראשית א טז), ואחר כך הקטין הקב"ה את הלבנה וכעס עליה ואמר לה לכי ומיעטי את עצמך, שהם י"ד יום שהלבנה הולכת ומתחסרת עד דמאיך נהורא לגמרי כ"ד שעות מתכסה הסיהרא, והוא סוד ואיב"ה (בראשית ג טו), שהוא בגימטריא כ"ד זיני דמסאבותא של נחש, שגורם שמעשא"ל שהוא שר של שעיר, כדאיתא בתשובות הגאונים שבראש חודש שעת המולד בא גבריאל ומקריב לפני רצון עליון. על זה אמר את ידך החזקה, שהוא בגימטריא קטן, הקטין הקב"ה צורת הלבנה, ומאחר שלעתיד לבא יחזיר העולם לתקונו ולאיתנו הראשון שיחזרו המאורות להיות שניהם גדולים, וז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, כל מה שיהיה בשמים וכל מה שיהיה בארץ, אשר יעשה הקב"ה לעתיד כל המעשים שהיו מתחילה, וכגבורתיך שיהיו שני מאורות יוצאים בגבורה ומשתמשים בכתר אחד. וז"ש אעברה נ"א, נוטרייקון "נתיב "אחד, שיהיו שני מאורות יונקים מנתיב א' ומשתמשים בכתר א'. והשיב הקב"ה רב לך, אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד. גם אמר רב לך, לך דייקא, אתה תהיה יונק מכתר עליון שהוא סוד אמן רבתא, ואל תוסף שיהיה יהושע שהוא הלבנה גם כן יונק מכתר עליון. אל תוסף דבר, כי דבר אחד לדור (סנהדרין ח' ע"א), ואי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד. וזה נרמז במלת אלי, שהם רומזים למזל העליון שהם סוד ג' עליונות, א' כתר, ל' בינה שהיא מגדל פורח באויר, י' חכמה. לכן אתה עלה ראש הפסגה, להיות יונק משלש עליונות שהם סוד ראש, אבל יהושע שהוא לבנה (ב"ב ע"ה ע"א), אין יניקתו מכתר רק ממך. וז"ש צו את יהושע שהוא יונק ממך שאתה חמה, וי"ד ימים שהלבנה מתגברת חזקהו, ובי"ד ימים שהלבנה מתחסרת אמצהו, ה' ו' שבסוף מורים על שני אותיות של שם שמשם יניקת הלבנה תרין אתוון בתראין, אבל יניקת משה שהוא החמה שיניקתו משלש מדות עליונות, שהוא סוד שם של י"ה, כמ"ש משה לפני מותו לא אמות כי אחיה ואספר מעשה יה (תהלים קיח יז) [מדרש רבה בזאת הברכה (דב"ר פי"א ח')]:
1