מגלה עמוקות על פרשת ואתחנן רמ״חMegalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan 248
א׳אופן רמח
איתא בספר התחלת החכמה ז' מלכין קדמאין דמיתו בסוד ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום (בראשית לו לא), דאתמר בהון בתורה וימלוך וימת, שבירתן זו היא מיתתן שהיו ס' רבוא שברים, וכל שבר כלול מס' רבוא נצוצות או מנשמות. ולדעתי זה סוד שיש ס' רבוא אותיות בתורה וכל אות כלול מס' רבוא, וכן גם כן ישראל איתא במדרש (שוחר טוב מזמור מ"ה) על פסוק (תהלים מה יז) תחת אבותיך יהיו בניך, שלעתיד יהיה כלול כל אחד מס' רבוא. וזה נרמז בשם ישראל, י' פעמים ש' הרי ג' אלפים, ר' פעמים ג' אלפים הרי ס' רבוא, ואחר כך א' של ישראל מורה על עוד פעם אחד ס' רבוא הרי ק"ך רבוא, ואחר כך ל' פעמים ק"ך רבוא, הרי ס' פעמים ס' רבוא. וז"ש כל איש ישראל (שמות א א), ר"ל כל הששים רבוא נרמזין בשם ישראל. וזהו שאמרו ז"ל [במשנה דסנהדרין (ל"ז ע"א)] כל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא, שכן עולם מלא הוא סוד ס' רבוא צנורות יש בעולם, כמ"ש (קהלת א ד) דור הולך שהוא ס' רבוא, כמו שאמרו במדרש (קה"ר פ"א ד') אין דור פחות מס' רבוא. ועל זה אמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא, מה שיהיה לעתיד לבא רצה לתקן הוא, שיהיה כל אחד מישראל עולם מלא לקיים קרא תחת אבותיך. וכן בשם של אברהם הראה הקב"ה ענין ס' רבוא, כמ"ש בספר סודי רזי שהקשה שם שקראו הקב"ה אברהם על שם אב המון גוים (בראשית יז ה), אם כן היה לו לקרא אותו אב"הם. ותירץ שם שבשם אברהם רמז שהוא אב על ששים רבוא כזה, ר' פעמים ה' הרי אלף, ומ' סתומה הוא ת"ר באי"ק בכ"ר, הרי ת"ר אל"ף. ועוד כתב שנרמז בשם אברהם כפלים שיצאו ממצרים כזה, א' פעמים ב' הרי ב', ב' פעמים ר' הרי ת', ה' פעמים ת' הרי ב' אלפים, מ"ם סתומה ת"ר, ת"ר פעמים כפליים הרי ק"ך רבוא. הרי מצינו אצל אברהם ס' רבוא. ועל זה אמר אתה החלות להראות את עבדך אבות הקדושים, את גדלך לקביל אברהם שנרמז בשמו ס' רבוא כמ"ש, והוא היה הכלל מס' רבוא. את ידך החזקה זה יצחק שלא זזה שכינה ידה מתוך ידו, שכן שכינה עולה במילואו ת"ר אלף כזה, שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"י בגימטריא תר"א, א' היא אלף, וז"ש ידך החזקה שהוא כלול מס' רוחות. לקביל יעקב אמר אשר מי אל, שכן שם של ישראל נרמז בו ששים רבוא, דאתמר ביה (הושע יב ה) וישר אל מלאך ויוכל, ובצירוף ישר תמצא ס' רבוא כזה, י' פעמים ש' ג' אלפים, ואחר כך ר' פעמים ש' הרי ששים רבוא, לכן קרא הקב"ה ליעקב אל (בראשית לג כ, מגילה י"ח ע"א), כמ"ש (בראשית לב ב) ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים שהם ס' רבוא, בו דייקא, רצה לומר כשתמלא אותיות יעקב בו', וכמו שכתוב (בראשית לג יח) ויבא יעקב שלם כזה, יו"ד עי"ן קו"ף בי"ת, הרי הנעלם אל ישראל כשהוא בלא ו' הרי ישר"ן, הרי בשם של יעקב תקועים בו עוד ג' שמות שנקראו לו, והם ישרן, ישראל, אל, שהם לקביל ד' עולמות, שיעקב זכה לרתיכין כולן. לכן רמז משה בכאן מאחר שתחת אבותיך שהם ג' אבות שכל אחד כלול מס' רבוא, יהיו בניך לעתיד לבא תשיתמו לשרים על הארץ, ובמלת שרים נרמז כלולת כל אחד מס' רבוא כזה, ש' פעמים י' הרי ג' אלפים, ר' פעמים ג' אלפים הרי ס' רבוא, שהם סוד מ' סתומה של למרבה המשרה (ישעיה ט ו) [בזוהר פרשת תרומה (ח"ב)], שהיא סוד בינה כלולים מת"ר אלף נשמות. לכן אעברה נא, כשאבא אל ארץ ישראל רוצה אני עתה לתקן עיבור של ה' ראשונה שבשם שהיא בינה, שיהא כל אחד כלול מישראל ס' רבוא כשאראה את הארץ, כמ"ש תשיתמו לשרים על הארץ דייקא, וקחשיב לקביל ס' רבוא נפשות הארץ הטובה, לקביל רוחות ההר הטוב, לקביל נשמות הלבנון. והשיב לו הקב"ה רב לך, קרית מלך (תהלים מח ג) שהיא סוד בינה, שלך היא דרגא דילך הוא, כי משה ס' רבוא מעלמא דאתי אינון. וגם אמר מספר רב של ס' רבוא הוא לך, שכן משה הוא עולה לס' רבוא, מ' פעמים ש' הרי י"ב אלף, ה' פעמים י"ב אלף הרי ס' אלף, ומשה כמה הוי עשר אמין (ברכות נ"ד ע"ב), הרי י' פעמים ס' אלף הרי ס' רבוא, לכן אל תוסף. ואפשר שעל זה מכוון מה שאמר אתה החלות את גדלך, שהוא שיעור קומה שהוא ס' רבוא, את דייקא, על אותיות שבתורה שהן ס' רבוא, וכן אני כלול מס' רבוא דהיינו את ידך החזקה, כשתצרף אות יו"ד מטה אלהים שהיה ביד משה (שמותכ ד), שהוא סוד מטטרון שהיה ארכו י' אמין, כשתצרף היו"ד עם ש' של משה הרי ס' רבוא, וכן ס' רבוא צנורות בעולם. וז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, שהם על ס' רבוא חלונות שבשמים, שמהם בא ההשפעה על הארץ, ולפי שכל ההשפעה באה מארץ ישראל, כי היא מכוונת כנגד כסא שלמעלה, כמ"ש (ירמיה יז יב) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו, לכן אעברה נא שם שערי שמים פתוחין, כמ"ש (בראשית כח יז) וזה שער השמים, לפי שסביב כסא העליון ס' רבוא גלגליא דסחרין לכורסייא, וז"ש והלבנון שנקרא בית המקדש, אין זה כי אם בית אלהים, לכן אעברה נא. והשיב הקב"ה רב לך, התורה שהיא ס' רבוא אותיות נקראת על שמך, ששם משה מורה על חושבן ס' רבוא כדכתבתי:
איתא בספר התחלת החכמה ז' מלכין קדמאין דמיתו בסוד ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום (בראשית לו לא), דאתמר בהון בתורה וימלוך וימת, שבירתן זו היא מיתתן שהיו ס' רבוא שברים, וכל שבר כלול מס' רבוא נצוצות או מנשמות. ולדעתי זה סוד שיש ס' רבוא אותיות בתורה וכל אות כלול מס' רבוא, וכן גם כן ישראל איתא במדרש (שוחר טוב מזמור מ"ה) על פסוק (תהלים מה יז) תחת אבותיך יהיו בניך, שלעתיד יהיה כלול כל אחד מס' רבוא. וזה נרמז בשם ישראל, י' פעמים ש' הרי ג' אלפים, ר' פעמים ג' אלפים הרי ס' רבוא, ואחר כך א' של ישראל מורה על עוד פעם אחד ס' רבוא הרי ק"ך רבוא, ואחר כך ל' פעמים ק"ך רבוא, הרי ס' פעמים ס' רבוא. וז"ש כל איש ישראל (שמות א א), ר"ל כל הששים רבוא נרמזין בשם ישראל. וזהו שאמרו ז"ל [במשנה דסנהדרין (ל"ז ע"א)] כל המקיים נפש אחת מישראל כאלו קיים עולם מלא, שכן עולם מלא הוא סוד ס' רבוא צנורות יש בעולם, כמ"ש (קהלת א ד) דור הולך שהוא ס' רבוא, כמו שאמרו במדרש (קה"ר פ"א ד') אין דור פחות מס' רבוא. ועל זה אמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא, מה שיהיה לעתיד לבא רצה לתקן הוא, שיהיה כל אחד מישראל עולם מלא לקיים קרא תחת אבותיך. וכן בשם של אברהם הראה הקב"ה ענין ס' רבוא, כמ"ש בספר סודי רזי שהקשה שם שקראו הקב"ה אברהם על שם אב המון גוים (בראשית יז ה), אם כן היה לו לקרא אותו אב"הם. ותירץ שם שבשם אברהם רמז שהוא אב על ששים רבוא כזה, ר' פעמים ה' הרי אלף, ומ' סתומה הוא ת"ר באי"ק בכ"ר, הרי ת"ר אל"ף. ועוד כתב שנרמז בשם אברהם כפלים שיצאו ממצרים כזה, א' פעמים ב' הרי ב', ב' פעמים ר' הרי ת', ה' פעמים ת' הרי ב' אלפים, מ"ם סתומה ת"ר, ת"ר פעמים כפליים הרי ק"ך רבוא. הרי מצינו אצל אברהם ס' רבוא. ועל זה אמר אתה החלות להראות את עבדך אבות הקדושים, את גדלך לקביל אברהם שנרמז בשמו ס' רבוא כמ"ש, והוא היה הכלל מס' רבוא. את ידך החזקה זה יצחק שלא זזה שכינה ידה מתוך ידו, שכן שכינה עולה במילואו ת"ר אלף כזה, שי"ן כ"ף יו"ד נו"ן ה"י בגימטריא תר"א, א' היא אלף, וז"ש ידך החזקה שהוא כלול מס' רוחות. לקביל יעקב אמר אשר מי אל, שכן שם של ישראל נרמז בו ששים רבוא, דאתמר ביה (הושע יב ה) וישר אל מלאך ויוכל, ובצירוף ישר תמצא ס' רבוא כזה, י' פעמים ש' ג' אלפים, ואחר כך ר' פעמים ש' הרי ששים רבוא, לכן קרא הקב"ה ליעקב אל (בראשית לג כ, מגילה י"ח ע"א), כמ"ש (בראשית לב ב) ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים שהם ס' רבוא, בו דייקא, רצה לומר כשתמלא אותיות יעקב בו', וכמו שכתוב (בראשית לג יח) ויבא יעקב שלם כזה, יו"ד עי"ן קו"ף בי"ת, הרי הנעלם אל ישראל כשהוא בלא ו' הרי ישר"ן, הרי בשם של יעקב תקועים בו עוד ג' שמות שנקראו לו, והם ישרן, ישראל, אל, שהם לקביל ד' עולמות, שיעקב זכה לרתיכין כולן. לכן רמז משה בכאן מאחר שתחת אבותיך שהם ג' אבות שכל אחד כלול מס' רבוא, יהיו בניך לעתיד לבא תשיתמו לשרים על הארץ, ובמלת שרים נרמז כלולת כל אחד מס' רבוא כזה, ש' פעמים י' הרי ג' אלפים, ר' פעמים ג' אלפים הרי ס' רבוא, שהם סוד מ' סתומה של למרבה המשרה (ישעיה ט ו) [בזוהר פרשת תרומה (ח"ב)], שהיא סוד בינה כלולים מת"ר אלף נשמות. לכן אעברה נא, כשאבא אל ארץ ישראל רוצה אני עתה לתקן עיבור של ה' ראשונה שבשם שהיא בינה, שיהא כל אחד כלול מישראל ס' רבוא כשאראה את הארץ, כמ"ש תשיתמו לשרים על הארץ דייקא, וקחשיב לקביל ס' רבוא נפשות הארץ הטובה, לקביל רוחות ההר הטוב, לקביל נשמות הלבנון. והשיב לו הקב"ה רב לך, קרית מלך (תהלים מח ג) שהיא סוד בינה, שלך היא דרגא דילך הוא, כי משה ס' רבוא מעלמא דאתי אינון. וגם אמר מספר רב של ס' רבוא הוא לך, שכן משה הוא עולה לס' רבוא, מ' פעמים ש' הרי י"ב אלף, ה' פעמים י"ב אלף הרי ס' אלף, ומשה כמה הוי עשר אמין (ברכות נ"ד ע"ב), הרי י' פעמים ס' אלף הרי ס' רבוא, לכן אל תוסף. ואפשר שעל זה מכוון מה שאמר אתה החלות את גדלך, שהוא שיעור קומה שהוא ס' רבוא, את דייקא, על אותיות שבתורה שהן ס' רבוא, וכן אני כלול מס' רבוא דהיינו את ידך החזקה, כשתצרף אות יו"ד מטה אלהים שהיה ביד משה (שמותכ ד), שהוא סוד מטטרון שהיה ארכו י' אמין, כשתצרף היו"ד עם ש' של משה הרי ס' רבוא, וכן ס' רבוא צנורות בעולם. וז"ש אשר מי אל בשמים ובארץ, שהם על ס' רבוא חלונות שבשמים, שמהם בא ההשפעה על הארץ, ולפי שכל ההשפעה באה מארץ ישראל, כי היא מכוונת כנגד כסא שלמעלה, כמ"ש (ירמיה יז יב) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו, לכן אעברה נא שם שערי שמים פתוחין, כמ"ש (בראשית כח יז) וזה שער השמים, לפי שסביב כסא העליון ס' רבוא גלגליא דסחרין לכורסייא, וז"ש והלבנון שנקרא בית המקדש, אין זה כי אם בית אלהים, לכן אעברה נא. והשיב הקב"ה רב לך, התורה שהיא ס' רבוא אותיות נקראת על שמך, ששם משה מורה על חושבן ס' רבוא כדכתבתי:
1