מגלה עמוקות על פרשת ואתחנן ע״טMegalleh Amukkot on Parashat VaEtchanan 79
א׳אופן עט
הראה הקב"ה למשה ה' פעמים הסנ"ה, שהוא רמז על ה' בני אדם שיהיו יונקים ממשה (כדאיתא בספר כוונת האר"י זצ"ל דף י"ב עמוד ב'), שכל אחד מהם יחיה ק"ך שנה כמנין שנותיו של משה (כדאיתא בבבא בתרא ובמדרש רבה סוף פרשה ויחי (ב"ר פ"ק י'). והנה ד' פעמים כתיב הסנ"ה, הם כנגד משה והילל ורבי עקיבה ורבי יוחנן בן זכאי, אבל פעם חמישית כתיב והסנה (שמות ג ב), שהוא כנגד יהושע שהיה ראוי לחיות גם כן ק"ך שנה כמשה, כדאיתא במדרש רבה פרשת (מסעי)[מטות] (במ"ר פכ"ב ו') על פסוק (יהושע א ה) כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, רק עבור שימים רבים עשה יהושע מלחמה (יהושע יא יח), חטא בזה שנלקחו ממנו י' שנה. והנה ג' בני אדם הם תנאים שהיו כמו משה, וגם היה יניקת שלשתם ממשה, ר' יוחנן בן זכאי יונק מימינו של משה, לכן נקרא בן זכאי ממש שהוא מצד זכות. ר' עקיבא מצד שמאל של משה, (לכן ר' עקיבא הוא עיקר תורה שבעל פה שהוא מצד שמאל). הילל מגופו. על ג' אלו אמר ואתחנן אל ה', באותו פרק שהראה לו הקב"ה אוצר של חנון שבו כל הנשמות עד סוף כל הדורות (תנחומא תשא סי' כ"ז). ובמלת א"ת של ואתחנן, נוטריקון 'אמוראים 'תנאים, אז התחיל משה לבקש בעת ההיא מה שיהיה באותו עת של תנאים, רצה משה שיהיה באותו עת ההוא ממש -[תיבה אחת מטושטש]-, ג' דברים שלו, מאחר שהחלות להראות לי א"ת גדלך, א"ת דייקא 'אמוראים 'תנאים, גדלך על רבן יוחנן שהוא דרגא דכהן של אברהם מימין של משה. ידך על ר' עקיבה שהוא דין יד שמאל של משה, שחיה גם כן כמנין חזק"ה שהוא ק"ך שנה. אשר מי אל, הוא דרגא דיעקב שהוא סוד גוף, שכן הילל היה מגופו של משה. לכן אמר אעברה מלשון עיבור, אותן העיבורים שיתעברו מנשמת התנאים בסוף כמה דורות, רוצה אני שיהיה עיבורו עתה בדור הזה. השיב לו הקב"ה רב לך, עד היום אתה היית הרב, ועתה הגיע זמן של יהושע. ולפי שצפה הקב"ה מראשית אחרית שביהושע לא יתקיים ביד חזק"ה, ר"ל שיחיה גם הוא ק"ך שנה כמנין משה, לכן צוה הקב"ה למשה וחזקהו, אתה תחזק אותו שיהיה לו גם כן י"ד חזק"ה, ר"ל ז' שנים שכבש וז' שנים שחלק שיהיה לו חשבון י"ד, ויחיה אחך כך ימים רבים כמנין חזק"ה. ולכן אמר עוד ואמצהו, ר"ל שיוסיף לו משה אות ו', כדי שיהיה לו כח לעשות חיל בצווי של הקב"ה, לקיים קרא כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, שיחיה ק"ך שנה. ולכן ואמצהו בגימטריא כ"ח ק"ך, ר"ל שיהיה לו כח ועוצם יד שיחיה ק"ך שנה, ז"ש כי הוא יעבור והו"א ינחי"ל בגימטריא ק"ך, בכל אשר תראה, ר"ל כמו שאתה היית בזה העולם ק"ך שנה, גם הוא ינחיל שיחיה ק"ך שנה. וכן עשה משה שהוסיף אות ו' שלו ליהושע, שבכל התורה יהושע חסר ו', ובכאן יהושע מלא כו'. ולכן בפעם החמישי במראה הסנה כתיב והסנה איננו אכל (שמות ג), הוסיף אות ו' לקביל יהושע, שצוה הקב"ה למשה שיוסיף לו אות ו' כדי שיזכה לחיות ק"ך שנה, כשתצרף ד' פעמים הסנ"ה ופעם ה' והסנ"ה, חשבון שלו הוא מילוי אדני שהוא תר"ו. וזה נרמז בכל אשר תרא"ה, שהראה הקב"ה למשה ורמז לו שכבר שם במראה הסנ"ה הראה לו זהו ענין שיהיו חמשה שיחיו ק"ך כמנין הסנה, הד' הם כולם יניקתם ממשה, והה' הוא תלמידו יהושע, שהוצרך ליתן לו אות ו' כדי שיזכה לחיות ק"ך, שהוא סוד אהל מוע"ד בגימטריא ק"ך, משה יקח את האהל ומשרתו יהושע לא ימיש מתוך האהל (שמות לג יא), לכן נוצר תאינה יאכל פריו (משלי כז יח):
הראה הקב"ה למשה ה' פעמים הסנ"ה, שהוא רמז על ה' בני אדם שיהיו יונקים ממשה (כדאיתא בספר כוונת האר"י זצ"ל דף י"ב עמוד ב'), שכל אחד מהם יחיה ק"ך שנה כמנין שנותיו של משה (כדאיתא בבבא בתרא ובמדרש רבה סוף פרשה ויחי (ב"ר פ"ק י'). והנה ד' פעמים כתיב הסנ"ה, הם כנגד משה והילל ורבי עקיבה ורבי יוחנן בן זכאי, אבל פעם חמישית כתיב והסנה (שמות ג ב), שהוא כנגד יהושע שהיה ראוי לחיות גם כן ק"ך שנה כמשה, כדאיתא במדרש רבה פרשת (מסעי)[מטות] (במ"ר פכ"ב ו') על פסוק (יהושע א ה) כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, רק עבור שימים רבים עשה יהושע מלחמה (יהושע יא יח), חטא בזה שנלקחו ממנו י' שנה. והנה ג' בני אדם הם תנאים שהיו כמו משה, וגם היה יניקת שלשתם ממשה, ר' יוחנן בן זכאי יונק מימינו של משה, לכן נקרא בן זכאי ממש שהוא מצד זכות. ר' עקיבא מצד שמאל של משה, (לכן ר' עקיבא הוא עיקר תורה שבעל פה שהוא מצד שמאל). הילל מגופו. על ג' אלו אמר ואתחנן אל ה', באותו פרק שהראה לו הקב"ה אוצר של חנון שבו כל הנשמות עד סוף כל הדורות (תנחומא תשא סי' כ"ז). ובמלת א"ת של ואתחנן, נוטריקון 'אמוראים 'תנאים, אז התחיל משה לבקש בעת ההיא מה שיהיה באותו עת של תנאים, רצה משה שיהיה באותו עת ההוא ממש -[תיבה אחת מטושטש]-, ג' דברים שלו, מאחר שהחלות להראות לי א"ת גדלך, א"ת דייקא 'אמוראים 'תנאים, גדלך על רבן יוחנן שהוא דרגא דכהן של אברהם מימין של משה. ידך על ר' עקיבה שהוא דין יד שמאל של משה, שחיה גם כן כמנין חזק"ה שהוא ק"ך שנה. אשר מי אל, הוא דרגא דיעקב שהוא סוד גוף, שכן הילל היה מגופו של משה. לכן אמר אעברה מלשון עיבור, אותן העיבורים שיתעברו מנשמת התנאים בסוף כמה דורות, רוצה אני שיהיה עיבורו עתה בדור הזה. השיב לו הקב"ה רב לך, עד היום אתה היית הרב, ועתה הגיע זמן של יהושע. ולפי שצפה הקב"ה מראשית אחרית שביהושע לא יתקיים ביד חזק"ה, ר"ל שיחיה גם הוא ק"ך שנה כמנין משה, לכן צוה הקב"ה למשה וחזקהו, אתה תחזק אותו שיהיה לו גם כן י"ד חזק"ה, ר"ל ז' שנים שכבש וז' שנים שחלק שיהיה לו חשבון י"ד, ויחיה אחך כך ימים רבים כמנין חזק"ה. ולכן אמר עוד ואמצהו, ר"ל שיוסיף לו משה אות ו', כדי שיהיה לו כח לעשות חיל בצווי של הקב"ה, לקיים קרא כאשר הייתי עם משה אהיה עמך, שיחיה ק"ך שנה. ולכן ואמצהו בגימטריא כ"ח ק"ך, ר"ל שיהיה לו כח ועוצם יד שיחיה ק"ך שנה, ז"ש כי הוא יעבור והו"א ינחי"ל בגימטריא ק"ך, בכל אשר תראה, ר"ל כמו שאתה היית בזה העולם ק"ך שנה, גם הוא ינחיל שיחיה ק"ך שנה. וכן עשה משה שהוסיף אות ו' שלו ליהושע, שבכל התורה יהושע חסר ו', ובכאן יהושע מלא כו'. ולכן בפעם החמישי במראה הסנה כתיב והסנה איננו אכל (שמות ג), הוסיף אות ו' לקביל יהושע, שצוה הקב"ה למשה שיוסיף לו אות ו' כדי שיזכה לחיות ק"ך שנה, כשתצרף ד' פעמים הסנ"ה ופעם ה' והסנ"ה, חשבון שלו הוא מילוי אדני שהוא תר"ו. וזה נרמז בכל אשר תרא"ה, שהראה הקב"ה למשה ורמז לו שכבר שם במראה הסנ"ה הראה לו זהו ענין שיהיו חמשה שיחיו ק"ך כמנין הסנה, הד' הם כולם יניקתם ממשה, והה' הוא תלמידו יהושע, שהוצרך ליתן לו אות ו' כדי שיזכה לחיות ק"ך, שהוא סוד אהל מוע"ד בגימטריא ק"ך, משה יקח את האהל ומשרתו יהושע לא ימיש מתוך האהל (שמות לג יא), לכן נוצר תאינה יאכל פריו (משלי כז יח):
1