מכילתא דרבי ישמעאל, מַסֶּכְתָּא דְכַסְפָּא א׳Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Kaspa 1

א׳(שמות כב,כד) ["אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ, לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה, לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ."] "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי". רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כָּל "אִם" וְ"אִם" שֶׁבַּתּוֹרָה, רְשׁוּת, חוּץ מִזֶּה וְעוֹד שְׁנַיִם: (ויקרא ב,יד) "וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לַיי, אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ."^*גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל: גרעיני דגנים שבורים, בורגול. חוֹבָה, לֹא רְשׁוּת. אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת? תִּלְמֹד לוֹמַר: "תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ", חוֹבָה, לֹא רְשׁוּת.

ב׳כַּיּוֹצֵא בוֹ: (שמות כ,כה) "וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי, לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ." חוֹבָה, לֹא רְשׁוּת. אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת? תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות כז,ו) "אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה", חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת.

ג׳אַף כָּן אַתָּה אוֹמֵר: "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי", חוֹבָה. אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים טו,י) "וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ."^*וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ: תלווה לו מספיק כדי לספק את מה שחסר לו וקח ערבון, עבוט, כביטחון שיחזיר את חובו. חוֹבָה וְלֹא רְשׁוּת.

ד׳"אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי", כֶּסֶף בְּכֶסֶף אַתְּ מַלְוֵהוּ, אֵין אַתְּ מַלְוֵהוּ פֵּרוֹת בְּפֵרוֹת.

ה׳דָּבָר אַחֵר: "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי", כֶּסֶף בְּכֶסֶף אַתְּ מַלְוֵהוּ, אֵין אַתְּ מַלְוֵהוּ כֶּסֶף וּפֵרוֹת בְּכֶסֶף.

ו׳"אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ", יִשְׂרָאֵל וְגוֹי עוֹמְדִין לְפָנֶיךָ לִלְווֹת, עַמִּי קוֹדֵם; עָנִי וְעָשִׁיר עוֹמְדִין לְפָנֶיךָ, עָנִי קוֹדֵם; עֲנִיֶּיךָ וַעֲנִיֵּי עִירָךְ, עֲנִיֶּיךָ קוֹדְמִין לַעֲנִיֵּי עִירָךְ; עֲנִיֵּי עִירָךְ וַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת, עֲנִיֵּי עִירָךְ קוֹדְמִין, שֶׁנֶּאֱמַר "אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ". "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ, לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה", אֲבָל הֱוֵה אַתְּ לֶעָשִׁיר כְּנוֹשֶׁה. "לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה", שֶׁלֹּא תֵרָאֶה לוֹ בְּכָל זְמַן.

ז׳"לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ." מַה תִּלְמֹד לוֹמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (ויקרא כה,לז) "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ וּבְמַרְבִּית", הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַמַּלְוֶה, שֶׁלֹּא יַלְוֶה בְרִבִּית. אַתְּ אוֹמֵר הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַמַּלְוֶה, שֶׁלֹּא יַלְוֶה בְרִבִּית, אוֹ הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַלּוֹוֶה? וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר: (ויקרא כה,לו) "אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית, וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ, וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ", הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַלּוֹוֶה אָמוּר. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא כה,לז) "אֶת כַּסְפְּךָ לֹא תִּתֵּן לוֹ בְּנֶשֶׁךְ"? הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לַמַּלְוֶה, שֶׁלֹּא יַלְוֶה בְרִבִּית.

ח׳אֵין לִי אֶלָּא אַזְהָרָה לַמַּלְוֶה וְלַלּוֹוֶה; לֶעָרֵב וְלָעֵדִין וְלַלִּבְלָר, מְנַיִן?^*לִבְלָר. librarius: סופר. תִּלְמֹד לוֹמַר "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ", מִכָּל מָקוֹם.

ט׳מִכָּן אָמָרוּ: הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית עוֹבֵר מִשֵּׁם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: מִשֵּׁם 'בַּל תִּתֵּן', מִשֵּׁם 'בַּל תִּקַּח', "לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה", "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ", (ויקרא יט,יד) "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִּתֵּן מִכְשֹׁל". כַּשֵּׁם שֶׁהַמַּלְוֶה וְהַלּוֹוֶה עוֹבְרִין מִשֵּׁם חֲמִשָּׁה דְבָרִין, כָּךְ הֶעָרֵב וְהָעֵדִין וְהַלִּבְלָר. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר לַלִּבְלָר.

י׳רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַמַּלְוֶה בְרִבִּית וְאוֹמֵר לַסּוֹפֵר 'בֹּא כְתֹב!' וְלָעֵדִים 'בֹּאוּ חֲתֹמוּ!' אֵין לוֹ חֵלֶק בְּמִי שֶׁפִּקֵּד עַל הָרִבִּית.

י״א(שמות כב,כה) ["אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ, עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ."] "אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ", רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ, הֵיאָךְ אַתְּ עוֹשֶׂה מִצְוָה וּתְהֵי נוֹטֵל אֶת שֶׁלָּךְ.

י״ב"עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ." זוֹ כְסוּת יוֹם, שֶׁאַתְּ מַחְזִיר לוֹ כָּל הַיּוֹם.

י״גאֵין לִי אֶלָּא כְּסוּת יוֹם שֶׁאַתְּ מַחְזִיר לוֹ כָּל הַיּוֹם, כְּסוּת לַיְלָה שֶׁאַתְּ מַחְזִיר לוֹ כָּל הַלַּיְלָה, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים כד,יג) "הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ".

י״דמִכָּן אָמָרוּ: מְמַשְׁכְּנִין כְּסוּת יוֹם בַּלַּיְלָה, וּכְסוּת לַיְלָה בַּיּוֹם, וּמַחְזִירִין כְּסוּת יוֹם בַּיּוֹם, וּכְסוּת לַיְלָה בַּלַּיְלָה.

ט״ו(שמות כב,כו) ["כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ, הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ, בַּמֶּה יִשְׁכָּב? וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי, וְשָׁמַעְתִּי, כִּי חַנּוּן אָנִי."] "כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ", זֶה טַלֵּיתוֹ; "הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ", זֶה חָלוּק; "בַּמֶּה יִשְׁכָּב?" לְהָבִיא עוֹר מַצָּע. "וְהָיָה כִּי יִצְעַק אֵלַי, וְשָׁמַעְתִּי, כִּי חַנּוּן אָנִי." רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: וַהֲרֵי שֶׁיָּצָא חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָנֶה בְּבֵית דִּין, וְעָלָיו כְּסוּת בְּמָאתַיִם, לֹא יֹאמַר לוֹ: מְכֹר כְּסוּתָךְ וְהִתְכַּסֵּה בְמָנֶה, וְתֵן לִי מָנֶה! לְכָךְ נֶאֱמַר: "כִּי הִוא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ, הִוא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ", אֵין אַתְּ רַשַּׁי לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ כְסוּת שֶׁנּוֹפֶלֶת לִשְׁאֵרוֹ.

ט״ז"וְשָׁמַעְתִּי, כִּי חַנּוּן אָנִי." שֶׁבְּרַחֲמִים אֲנִי בָרָאתִי עוֹלָמִי.

י״ז(שמות כב,כז) ["אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל, וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר."] "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא כד,טז) "וְנֹקֵב שֵׁם יי, מוֹת יוּמָת", עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תִּלְמֹד לוֹמַר "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל". דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה.

י״חרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּדַּיָּנִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כב,ח) "עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם".

י״ט"אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל". אֵין לִי אֶלָּא דַּיָּן, נָשִׂיא מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר." אֲנִי אֶקְרָא "וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר", אֶחָד דַּיָּן וְאֶחָד נָשִׂיא בְמַשְׁמָע! וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר: "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל, וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר"? לְחַיֵּב עַל כָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

כ׳מִכָּן אָמָרוּ: יֵשׁ מְדַבֵּר דָּבָר אֶחָד, וְחַיָּב עָלָיו מִשֵּׁם אַרְבָּעָה דְּבָרִין: בֶּן נָשִׂיא שֶׁקִּלֵּל אֶת הָאָב, חַיָּב עָלָיו מִשֵּׁם אַרְבָּעָה דְּבָרִין: חַיָּב עָלָיו מִשֵּׁם אָב, מִשֵּׁם דַּיָּן, מִשֵּׁם נָשִׂיא, מִשֵּׁם "בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר". רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל, וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר." שׁוֹמֵעַ אֲנִי, לֹא יְהֵי חַיָּב עַד שֶׁיְּהֵי דַּיָּן וְנָשִׂיא! תִּלְמֹד לוֹמַר: "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל, וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר." לְחַיֵּב עָלָיו מִשֵּׁם דַּיָּן וּמִשֵּׁם נָשִׂיא.

כ״אאוֹ נָשִׂיא כְאָחָז וְכַחֲבֵרָיו! וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "בְעַמְּךָ"? לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁהֵן נוֹהֲגִין כְּמִנְהַג עַמְּךָ.

כ״ב"אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל", אֵין לִי אֶלָּא דַּיָּן וְנָשִׂיא, שְׁאָר כָּל אָדָם מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר", מִכָּל מָקוֹם.

כ״ג(שמות כב,כח) "מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר, בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִי." "מְלֵאָתְךָ", אֵלּוּ בִּכּוּרִין, הַנִּטָּלִין מִן הַמָּלֵא; "וְדִמְעֲךָ", זוֹ תְרוּמָה; "לֹא תְאַחֵר", שֶׁלֹּא תַּקְדִּים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן, לֹא רִאשׁוֹן לִתְרוּמָה, לֹא תְרוּמָה לַבִּכּוּרִין. אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אֵי זֶה מֵהֶם יִקְדֹּם, אִם תְּרוּמָה לַבִּכּוּרִים, אִם בִּכּוּרִים לִתְרוּמָה? אָמַרְתָּ, יִקְדְּמוּ הַבִּכּוּרִין, שֶׁהֵן קְרוּיִין אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת, רֵאשִׁית, בִּכּוּרִים, תְּרוּמָה, וְדִמְעֲךָ, לִתְרוּמָה, שֶׁאֵינָהּ קְרוּיָה אֶלָּא שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת. תִּקְדֹּם תְּרוּמַה, שֶּׁהִיא קְרוּיָה שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת, רֵאשִׁית, תְּרוּמָה, וּמַעֲשֵׂר, לְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, שֶׁאֵינוֹ קָרוּי אֶלָּא שְׁנֵי שֵׁמוֹת, וְיִקְדֹּם מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, שֶׁהוּא קָרוּי שְׁנֵי שֵׁמוֹת, תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר, לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ קָרוּי אֶלָּא שֵׁם אֶחָד בִּלְבַד. מִכָּן אָמָרוּ: הַמַּקְדִּים תְּרוּמָה לַבִּכּוּרִים, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן לִתְרוּמָה, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁעוֹבֵר בְּ'לֹא תַּעֲשֶׂה', מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כב,כח) "מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר".

כ״ד(שמות כב,כט) "כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ, שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ, בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי." הִקִּישׁ בְּכוֹר אָדָם לִבְכוֹר בְּהֵמָה, וּבְכוֹר בְּהֵמָה לִבְכוֹר אָדָם: מַה בְּכוֹר בְּהֵמָה, נְפָלִין פּוֹטְרִין בָּהּ אֶת הַבְּכוֹרָה, אַף בְּכוֹר אָדָם, נְפָלִין פּוֹטְרִין בּוֹ אֶת הַבְּכוֹרָה; מַה בְּכוֹר אָדָם, אַתְּ רַשַּׁי לִתְּנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה, אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה, אַתְּ רַשַּׁי לִתְּנוֹ לַכֹּהֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה.

כ״הלְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (דברים יב,ו) "וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אֲפִלּוּ בְּרִחוּק מָקוֹם, יִהְיֶה בְחוֹבָה עָלָיו לַהֲבִיאוֹ לְבֵית הַבְּחִירָה! תִּלְמֹד לוֹמַר (במדבר ח,יח) "בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה", הִקִּישׁ בְּכוֹר אָדָם לִבְכוֹר בְּהֵמָה, וּבְכוֹר בְּהֵמָה לִבְכוֹר אָדָם:

כ״ומָה בְּכוֹר אָדָם, אַתְּ מְטַפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם, אַף בְּכוֹר בְּהֵמָה, אַתְּ מְטַפֵּל בּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם.

כ״ז"שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (ויקרא כב,כז) "וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ", "תַּחַת אִמּוֹ", עִם אִמּוֹ. אַתָּה אוֹמֵר תַּחַת אִמּוֹ, עִם אִמּוֹ, אוֹ תַּחַת אִמּוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר "שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ". מַה כָּן "עִם אִמּוֹ", אַף לְהַלָּן עִם אִמּוֹ.

כ״חרַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לֹא בָא "תַּחַת" אֶלָּא לִדְרֹשׁ: "תַּחַת אִמּוֹ", אַחַר אִמּוֹ. אַתָּה אוֹמֵר תַּחַת אִמּוֹ, אַחַר אִמּוֹ, אוֹ תַּחַת אִמּוֹ כִשְׁמוּעוֹ? הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר כָּן "אִמּוֹ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "אִמּוֹ"; מַה "אִמּוֹ" אָמוּר לְהַלָּן, בְּסָמוּךְ לוֹ, אַף "אִמּוֹ" הָאָמוּר כָּן בְּסָמוּךְ לוֹ.

כ״ט"שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ". מַה בְּכוֹר קֹדֶשׁ אֵינוֹ יוֹנֵק אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, אַף כֻּלָּן לֹא יִינְקוּ אֶלָּא מִן הַחֻלִּין.

ל׳מִכָּן אָמָרוּ: כָּל הַקֳּדָשִׁים לֹא יֵינִיקוּ אֶת בְּנֵיהֶם, מַעֲשֶׂרֶת הַלָּה לֹא תֵינִיק אֶת בְּנָהּ,^*מַעֲשֶׂרֶת הַלָּה: הבהמה הזאת שהיא מעשר. וְכֻלָּן אֵינָן לְמֵדִין אֶלָּא מִן הַבְּכוֹר. מַה בְּכוֹר קֹדֶשׁ אֵינוֹ יוֹנֵק אֶלָּא מִן הַחֻלִּין, אַף כֻּלָּן לֹא יִינְקוּ אֶלָּא מִן הַחֻלִּין.

ל״אכֵּיצַד הֵן עוֹשִׂין? נוֹטְלִין מָעוֹת מִן הַהֶקְדֵּשׁ, וְלוֹקְחִין בָּהֶן בְּהֵמָה מִן הַחֻלִּין, וּמִתְרַחֲמוֹת עֲלֵיהֶן וּמֵינִיקוֹת אוֹתָן. אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ: מִתְנַדְּבִין הָיוּ עַל מְנָת כֵּן.

ל״ב"בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי." אֵין לִי אֶלָּא שְׁמִינִי, וּמִשְּׁמִינִי וּלְהַלָּן, מְנַיִן? הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר כָּן "שְׁמִינִי", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "שְׁמִינִי", מַה שְּׁמִינִי שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן, הִכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי, וּמִשְּׁמִינִי וּלְהַלָּן, אַף שְׁמִינִי שֶׁנֶּאֱמַר כָּן, נַכְשִׁיר בּוֹ שְׁמִינִי, וּמִשְּׁמִינִי וּלְהַלָּן. מַה כָּן בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, שְׁמִינִי, אַף לְהַלָּן בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, שְׁמִינִי. "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי." לְהוֹצִיא מְחֻסַּר זְמַן.