מכילתא דרבי ישמעאל, מַסֶּכְתָּא דִנְזִיקִיןMekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin

א׳(שמות כא,א) "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם." רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵלּוּ מוֹסִיפִין עַל הָעֶלְיוֹנִים: מָה עֶלְיוֹנִים מִסִּינַי, אַף תַּחְתּוֹנִים מִסִּינַי.

ב׳רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (במקומות רבים) "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם", אֵין לִי אֶלָּא פַּעַם אַחַת! מְנַיִן שְׁנֵה וְשַׁלֵּשׁ וְרַבֵּעַ עַד שֶׁיִּלְמְדוּ? תִּלְמֹד לוֹמַר (דברים לא,יט) "וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". יָכֹל לְמֵדִין וְלֹא שׁוֹנִין? תִּלְמֹד לוֹמַר (דברים לא,יט) "שִׂימָהּ בְּפִיהֶם". יָכֹל שׁוֹנִין וְלֹא יוֹדְעִין? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם." עָרְכֵם לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ד,לה) "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת".

ג׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים", בְּמָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות טו,כה) "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט".

ד׳רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: הֲרֵי הַגּוֹיִם שֶׁדָּנוּ כְדִינֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יְהוּ דִינֵיהֶן קַיָּמִין! תִּלְמֹד לוֹמַר "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים", אַתְּ דָּן אֶת שֶׁלָּהֵן, וְהֵן אֵינָן דָּנִין אֶת שֶׁלָּךְ.

ה׳מִכָּן אָמָרוּ: גֵּט הַמְעֻשֶּׂה, בְּיִשְׂרָאֵל, כָּשֵׁר, בַּגּוֹיִם, פָּסוּל,^*גֵּט הַמְעֻשֶּׂה: גט שלחצו את הבעל לתת, בניגוד לרצונו הראשון. אֲבָל גּוֹיִם חוֹבְטִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִין לוֹ: עֲשֵׂה מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמֵר לָךְ!

ו׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: מָה רָאוּ דִּינִין לִקְדֹּם לְכָל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה? שֶׁכְּשֶׁהַדִּין בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, תַּחֲרוּת בֵּינֵיהֶן; נִתְפַּסַּק לָהֶם דִּין, נֶעֱשָׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן. וְכֵן יִתְרוֹ אוֹמֵר לְמֹשֶׁה: (שמות יח,כג) "אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד, וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם."

ז׳(שמות כא,ב) ["כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם."] "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי". בַּנִּמְכָּר בְּבֵית דִּין עַל גְּנֵיבָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁיְּהֵי עוֹבְדוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַבֵּן. אַתָּה אוֹמֵר בַּנִּמְכָּר בְּבֵית דִּין עַל גְּנֵיבָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁיְּהֵי עוֹבְדוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַבֵּן, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּמוֹכֵר עַצְמוֹ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא כה,לט) "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ", הֲרֵי מוֹכֵר עַצְמוֹ אָמוּר, וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי"? בַּנִּמְכָּר בְּבֵית דִּין עַל גְּנֵיבָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁיְּהֵי עוֹבְדוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַבֵּן.

ח׳"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי". בְּבֶן יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעַבְדּוֹ שֶׁלְּעִבְרִי? וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם: (ויקרא כה,מו) "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה, לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ"? בַּנִּלְקָח מִן הַגּוֹי, אֲבָל בַּנִּלְקָח מִיִּשְׂרָאֵל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׁיְּהֵי עוֹבֵד שֵׁשׁ וְיֵצֵא בַשְּׁבִיעִית! תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים טז,יב) "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה, וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ." שֶׁאֵין תַּלְמוּד (לוֹמַר) "הָעִבְרִי", שֶׁהֲרֵי כְּבַר נֶאֱמַר "אָחִיךָ"!

ט׳וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "הָעִבְרִי"? מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ לָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּן "עִבְרִי", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "עִבְרִי"; מָה "עִבְרִי" הָאָמוּר לְהַלָּן, בְּבֶן יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף "עִבְרִי" הָאָמוּר כָּן, בְּבֶן יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: (שמות ה,ג) "וַיֹּאמְרוּ: אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ". (בראשית יד,יג) "וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי".

י׳"עֶבֶד". יָכֹל תִּקְרָאֶנּוּ 'עֶבֶד' לְשׁוּם בִּזָּיוֹן? תִּלְמֹד לוֹמַר "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי", עַל כָּרְחוֹ הַכָּתוּב קְרָאוֹ 'עֶבֶד'.

י״א"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי", לָמָּה נֶאֱמַר? לְהָבִיא אֶת הַגֵּר. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

י״ברַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! אִם יִשְׂרָאֵל עוֹבֵד, הַגֵּר לֹא יַעֲבֹד? אִם יִשְׂרָאֵל עוֹבֵד שֵׁשׁ, אַף הַגֵּר יַעֲבֹד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. אָמַרְתָּ, דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן: מָה יִשְׂרָאֵל עוֹבֵד שֵׁשׁ, אַף הַגֵּר יַעֲבֹד שֵׁשׁ. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות כב,ב) "אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ." שׁוֹמֵעַ אֲנִי, לְעוֹלָם! תִּלְמֹד לוֹמַר "שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהוּא עוֹבֵד שֵׁשׁ, וְיוֹצֵא בַשְּׁבִיעִית.

י״ג"שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד". שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל עֲבוֹדָה בְּמַשְׁמָע! תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא כה,לט) "לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד." מִכָּן אָמָרוּ: לֹא יִרְחֹץ לוֹ רַגְלָיו, וְלֹא יִנְעֹל לוֹ סַנְדַּלָּיו, וְלֹא יִטֹּל לְפָנָיו כֵּלִים לְבֵית הַמַּרְחֵץ, וְלֹא יִסְמֹךְ לוֹ בְמָתְנָיו כֵּיוָן שֶׁעוֹלֶה בַמַּעֲלֶה, וְלֹא יִטְּלֶנּוּ לֹא בְפוֹרֵיוֹן^*פוֹרֵיוֹן. phoreîon: אפיריון, כיסא נישא. וְלֹא בְלֶקְטִיקָא,^*לֶקְטִיקָא. lectica: אפיריון, כיסא נישא. כְּדֶרֶךְ שֶׁעֲבָדִים עוֹשִׂין. תִּלְמֹד לוֹמַר: (ויקרא כה,מו) "וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ." אֲבָל בִּבְנוֹ וּבְתַלְמִידוֹ, רַשַּׁי.

י״ד"שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בֵּין עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בִּזָּיוֹן, בֵּין עֲבוֹדָה שֶׁאֵין בָּהּ בִּזָּיוֹן! תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא כה,מ) "כְּשָׂכִיר". מַה שָּׂכִיר, אֵין אַתְּ רַשַּׁי לְשַׁנּוֹתוֹ מֵאֻמָּנוּתוֹ, אַף עֶבֶד עִבְרִי, אֵין אַתְּ רַשַּׁי לְשַׁנּוֹתוֹ מֵאֻמָּנוּתוֹ. מִכָּן אָמָרוּ: לֹא יוֹשִׁיבֶנּוּ רַבּוֹ בְּאֻמָּנוּת שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת לָרַבִּים, כְּגוֹן חַיָּט, בַּלָּן, סַפָּר, טַבָּח, נַחְתּוֹם.^*בַּלָּן: מטפל בבית מרחץ. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: אִם הָיַת אֻמָּנוּתוֹ מְיֻחֶדֶת לְכָךְ, יַעֲשֶׂה, אֲבָל רַבּוֹ לֹא יְשַׁנֶּה עָלָיו.

ט״ו(ויקרא כה,מ) "כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב". מַה שָּׂכִיר עוֹבֵד בַּיּוֹם וְאֵינוֹ עוֹבֵד בַּלַּיְלָה, אַף עֶבֶד עִבְרִי עוֹבֵד בַּיּוֹם וְאֵינוֹ עוֹבֵד בַּלַּיְלָה. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: הַכֹּל לְפִי אֻמָּנוּתוֹ.

ט״ז"וּבַשְּׁבִעִת", שְׁבִיעִית לַמְּכִירָה. אַתָּה אוֹמֵר שְׁבִיעִית לַמְּכִירָה, אוֹ שְׁבִיעִית לַשָּׁנִים? תִּלְמֹד לוֹמַר "שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד", שְׁבִיעִית לַמְּכִירָה וְלֹא שְׁבִיעִית לַשָּׁנִים.

י״ז"יֵצֵא לַחָפְשִׁי", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (דברים טו,יג) "וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ, לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם." שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר! תִּלְמֹד לוֹמַר "יֵצֵא לַחָפְשִׁי". אוֹ יִתֵּן לוֹ מָעוֹת וְיֵצֵא! תִּלְמֹד לוֹמַר "יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם."

י״ח(שמות כא,ג) ["אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא, אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ."] "אִם בְּגַפּוֹ", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (שמות כא,ד) "אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה", רְשׁוּת. אַתָּה אוֹמֵר רְשׁוּת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוֹבָה? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא", רְשׁוּת וְלֹא חוֹבָה. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

י״טרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: "אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא", אִם בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים נִכְנַס,^*רָאשֵׁי אֵבָרִים: קצות האיברים של הגוף, כמו ראשי אצבעות, אוזניים, אף, שאם הושחתו על ידי בעליו של עבד כנעני, הוא יוצא לחפשי כמו בשן ועין. בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים יֵצֵא.

כ׳לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (שמות כא,ז) "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים", לֹא תֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכְּנַעֲנִים יוֹצְאִים. אַתָּה אוֹמֵר "לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים", לֹא תֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכְּנַעֲנִים יוֹצְאִים, אוֹ לֹא תֵצֵא בַשָּׁנִים וּבַיּוֹבֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעֲבָדִים יוֹצְאִים? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים טו,יב) "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי, אוֹ הָעִבְרִיָּה, וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ." מַגִּיד שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְשֵׁשׁ. בַּיּוֹבֵל מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא כה,מב) "כִּי עֲבָדַי הֵם", מִכָּל מָקוֹם. הָא, אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְלָשׁוֹן רִאשׁוֹן: "לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים", לֹא תֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכְּנַעֲנִים יוֹצְאִים.

כ״אאֵין לִי אֶלָּא עִבְרִיָּה שֶׁאֵינָהּ יוֹצְאָה בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, עִבְרִי מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר (דברים טו,יב) "הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה", הִקִּישׁ עִבְרִי לָעִבְרִיָּה: מָה עִבְרִיָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה בְרָאשֵׁי אֵבָרִים, אַף עִבְרִי לֹא יֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים.

כ״בוְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מָה אִם עִבְרִיָּה, שֶׁהִיא יוֹצָא בְסִימָנִין, אֵינָהּ יוֹצָא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים, עִבְרִי, שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא בְסִימָנִין, דִּין הוּא שֶׁלֹּא יֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים! כג. לֹא! אִם אָמַרְתָּ בָּעִבְרִיָּה, שֶׁאֵינָהּ נִמְכֶּרֶת עַל הַגְּנֵבָה, לְפִיכָךְ אֵינָהּ יוֹצָא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים, תֹּאמַר בָּעִבְרִי שֶׁהוּא נִמְכָּר עַל גְּנֵבָתוֹ, לְפִיכָךְ יֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים! תִּלְמֹד לוֹמַר (דברים טו,יב) "הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה", הִקִּישׁ עִבְרִי לָעִבְרִיָּה: מָה עִבְרִיָּה אֵינָהּ יוֹצָא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים, אַף עִבְרִי אֵינוֹ יוֹצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים.

כ״ג"אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא". בְּבַת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּבַת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּכְנַעֲנִית? וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות כא,ד) "אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה", הֲרֵי כְנַעֲנִית אֲמוּרָה. הָא, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא"? בְּבַת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

כ״ד"וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ." רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: וְכִי מִי הֵבִיאָהּ, שֶׁהַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ? מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ"? מַגִּיד שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ.

כ״הוּבִמְזוֹנוֹת בָּנָיו מְנַיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כה,מא) "וְיָצָא מֵעִמָּךְ, הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ". מִכְּלַל יְצִיאָה אַתְּ לָמֵד עַל כְּנִיסָה. אוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יְהֵי חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם? תִּלְמֹד לוֹמַר "אִשְׁתּוֹ", לְהוֹצִיא שׁוֹמֶרֶת יָבָם, שֶׁאֵינָהּ אִשְׁתּוֹ. "עִמּוֹ", לְהוֹצִיא אֲרוּסָה שֶׁאֵינָהּ עִמּוֹ.

כ״ו(שמות כא,ד) ["אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה, וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת, הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ."] "אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה", רְשׁוּת. אַתָּה אוֹמֵר רְשׁוּת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוֹבָה? וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות כא,ג) "אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא", רְשׁוּת וְלֹא חוֹבָה. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

כ״ז"אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה", אִשָּׁה מְיֻחֶדֶת לוֹ, שֶׁלֹּא תְהֵי כְשִׁפְחַת הֶבְקֵר.^*הֶבְקֵר=הפקר. שפחה כנענית שנותנים לעבד כנעני לבת זוג אינה קשורה אישית אליו ואפשר להעבירה לעבד אחר.

כ״ח"אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה", בִּכְנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בִּכְנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעִבְרִית? וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר: "הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ", הָא בִּכְנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

כ״ט"וְיָלְדָה לוֹ בָנִים", אֵין לִי אֶלָּא בָּנִים אוֹ בָנוֹת, טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: "הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ", מִכָּל מָקוֹם. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין תַּלְמוּד (לוֹמַר) "וְיָלְדָה לוֹ", אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הָרַב שֶׁבָּא עַל שִׁפְּחָתוֹ, שֶׁיְּלָדֶיהָ עֲבָדִים.

ל׳"הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ", מַה תִּלְמֹד לוֹמַר? מַגִּיד שֶׁיְּלָדֶיהָ כָּמוֹהָ. אֵין לִי אֶלָּא שִׁפְחָה שֶׁיְּלָדֶיהָ כָּמוֹהָ, נָכְרִית מְנַיִן? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מָה אִם שִפְחָה כְּנַעֲנִית, שֶׁאֵין לָהּ קִדּוּשִׁין מִכָּל אָדָם, וְלָדֶיהָ כָּמוֹהָ, אַף כָּל שֶׁאֵין לָהּ קִדּוּשִׁין מִכָּל אָדָם, וְלָדֶיהָ כָּמוֹהָ, וְאֵי זֶה זֶה? זֶה וֶלֶד שִׁפְחָה נָכְרִית.

ל״א"וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ." מַגִּיד, שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵּט. אֵין לִי אֶלָּא אָמָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה גֵּט מִן בֶּן יִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה גֵּט מִן הָעֶבֶד, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (ויקרא כה,מה) "מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה." הִקִּישׁ עֶבֶד לְאָמָה וְאָמָה לְעֶבֶד: מָה אָמָה אֵינָהּ צְרִיכָה מִבֶּן יִשְׂרָאֵל גֵּט, אַף בַּת יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ צְרִיכָה מִן הָעֶבֶד גֵּט.

ל״בדָּבָר אַחֵר: "וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ" לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות כא,ב) "שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד", אֵין לִי אֶלָּא עוֹבֵד שֵׁשׁ שֶׁנּוֹהֵג בּוֹ מִנְהָג הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה; נִרְצָע מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ", לְהָבִיא אֶת הַנִּרְצָע.

ל״גרַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. מָה, אִם הָעוֹבֵד שֵׁשׁ שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב יְצִיאָתוֹ, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בּוֹ מִנְהָג הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה, נִרְצָע, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב יְצִיאָתוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּנְהֹג בּוֹ מִנְהָג הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה?

ל״ד(שמות כא,ב) "שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד", לְהָבִיא אֶת הַחוֹלֶה. מַשְׁמָע, מֵבִיא אֶת הַחוֹלֶה וּמֵבִיא אֶת הַבּוֹרֵחַ! תִּלְמֹד לוֹמַר "שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד", אָמַרְתָּ, בַּמֵּי הָעִנְיָן מְדַבֵּר? בָּרָאוּי לַעֲבֹד.

ל״ה(שמות כא,ה) ["וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד: אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי, אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי, לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי!"] "וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד". מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ נִרְצָע עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁנֵי פְעָמִים.

ל״ו"אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי". אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, וּלְרַבּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים; אֵין לְרַבּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים טו,טז) "וְהָיָה כִּי יֹאמַר אֵלֶיךָ: לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ! כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ, כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ." מִכָּן אָמָרוּ: לְעוֹלָם אֵינוֹ נִרְצָע, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, וּלְרַבּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים.

ל״ז"וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד: אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי, אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי, לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי!" אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ וְרַבּוֹ אוֹהֲבוֹ, שֶׁנִּתְבָּרְכוּ נְכָסִים עַל יָדוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: (דברים טו,טז) "וְהָיָה כִּי יֹאמַר אֵלֶיךָ: לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ! כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ, כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ."

ל״ח(דברים טו,טז) "כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ." שֶׁתְּהֵא טוֹבָתוֹ שָׁוָה לָךְ. מִכָּן אָמָרוּ: לֹא יְשַׁנֶּה רַבּוֹ עָלָיו מַאֲכָלוֹ וּמַשְׁקֵהוּ וְהֶסֵּבוֹ מִשֶּׁלּוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר "כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ."

ל״טדָּבָר אַחֵר: (דברים טו,טז) "כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ." אִם הָיָה חִגֵּר אוֹ סוֹמֵא, אֵינוֹ נִרְצָע.

מ׳(שמות כא,ו) ["וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים, וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה, וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ, וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם."] "וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים", אֵצֶל הַדַּיָּנִין, שֶׁיִּמָּלֵךְ בְּמוֹכְרָיו.

מ״ארַבִּי אוֹמֵר: בַּנִּמְכָּר בְּבֵית דִּין עַל גְּנֵבָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֲבָל כָּן, אֵינוֹ נִרְצָע אֶלָּא בֵּינוֹ וּבֵין עַצְמוֹ.

מ״ב"וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה", מַקִּישׁ דֶּלֶת לַמְּזוּזָה: מַה מְּזוּזָה מֵעֹמֶד, אַף דֶּלֶת מֵעֹמֶד. אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא, אוֹ יִרְצְעֶנּוּ בַמְּזוּזָה? וְהַדִּין נוֹתֵן: מָה, אִם הַדֶּלֶת, שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר לְמִצְוָה, כָּשֵׁר לִרְצִיעָה, מְזוּזָה, שֶׁהִיא כְשֵׁרָה לְמִצְוָה, אֵינוֹ דִין שֶׁתִּכְשַׁר לִרְצִיעָה? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים טו,יז) "וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת", בַּדֶּלֶת אַתְּ נוֹתֵן, וְאֵין אַתְּ נוֹתֵן בַּמְּזוּזָה. אוֹ יַעֲבֹר בְּאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ", בְּאָזְנוֹ אַתְּ מְעַבֵּר, וְאֵי אַתְּ מְעַבֵּר בַּדֶּלֶת. הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְלָשׁוֹן רִאשׁוֹן: הִקִּישׁ דֶּלֶת לַמְּזוּזָה, מַה מְּזוּזָה מֵעֹמֶד, אַף דֶּלֶת מֵעֹמֶד.

מ״ג"וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּכָל מָקוֹם, שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁלָּאָדָם כְּמוֹתוֹ. אֲבָל כָּן, הוּא וְלֹא שְׁלוּחוֹ.

מ״ד"אָזְנוֹ", בְּשֶׁלַּיָּמִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּשֶׁלַּיָּמִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשֶׁלַּשְּׂמֹאל? הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר כָּן "אָזְנוֹ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "אָזְנוֹ", מַה לְּהַלָּן בַּיָּמִין, אַף כָּן בַּיָּמִין.

מ״ה"אָזְנוֹ", מִן הַמִּילָת.^*הַמִּילָת: החלק הרך בתחתית האוזן. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף מִן הַסְּחוֹס.^*סְחוֹס: רקמה חצי קשיחה שנותנת את צורתה לאוזן. שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין כֹּהֵן נִרְצָע. וְהֵן אוֹמְרִים: נִרְצָע. אֵין כֹּהֵן נִמְכָּר. וְהֵן אוֹמְרִים: נִמְכָּר.

מ״ווּמָה רָאַת אֹזֶן שֶׁתֵּרָצַע מִכָּל אֵבָרִים? רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי אוֹמְרָהּ מִן הַחֹמֶר: אֹזֶן שֶׁשָּׁמְעָה "לֹא תִגְנֹב", וְהָלַךְ וְגָנַב, הִיא תֵּרָצַע מִכָּל אֵבָרָיו.

מ״ז"בַּמַּרְצֵעַ", בְּכָל דָּבָר. הַתּוֹרָה אָמְרָה: "וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ", וַהֲלָכָה אָמְרָה 'בְּכָל דָּבָר'! רַבִּי אוֹמֵר: אוֹמֵר אֲנִי, בְּמִין מַתֶּכֶת בִּלְבַד.

מ״ח"וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם." עַד הַיּוֹבֵל. שֶׁהָיָה בַדִּין: מָה, אִם הַכֶּסֶף, שֶׁיָּפֶה כֹחוֹ וְקוֹנֶה הַכֹּל, אֵינוֹ קוֹנֶה אֶלָּא שֵׁשׁ, רְצִיעָה, שֶׁאֵינָהּ קוֹנָה אֶלָּא עֲבָדִים, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא תְהֵי קוֹנָה אֶלָּא שֵׁשׁ? הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם"? עַד הַיּוֹבֵל. אוֹ "וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם" כִּשְׁמוּעוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר: (ויקרא כה,י) "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ".

מ״טרַבִּי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה שֶׁאֵין 'הָעוֹלָם' אֶלָּא חֲמִשִּׁים שָׁנָה: "וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם." "עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל". (ויקרא כה,מ) הָא כֵיצַד? הִגִּיעַ הַיּוֹבֵל, יָצָא; מֵת הָאָדוֹן, יָצָא.

נ׳"וַעֲבָדוֹ", אוֹתוֹ הוּא עוֹבֵד, וְאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַבֵּן. שֶׁהָיָה בַדִּין: מָה, אִם הָעוֹבֵד שֵׁשׁ, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב יְצִיאָתוֹ, הֲרֵי הוּא עוֹבְדוֹ וְעוֹבֵד הַבֵּן, נִרְצָע, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב יְצִיאָתוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵי עוֹבְדוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַבֵּן? תִּלְמֹד לוֹמַר "וַעֲבָדוֹ", אוֹתוֹ הוּא עוֹבֵד, וְאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַבֵּן. מִכָּן אָמָרוּ: עֶבֶד עִבְרִי עוֹבֵד אֶת הַבֵּן וְאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַבַּת; נִרְצָע וְהָעִבְרִיָּה, לֹא אֶת הַבֵּן וְלֹא אֶת הַבַּת.

נ״א(שמות כא,ז) ["וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים."] "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ", בִּקְטַנָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בִּקְטַנָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּגְדוֹלָה? אָמַרְתָּ, הוֹאִיל וְרַשַּׁי בְּהֶפֶר נְדָרֶיהָ, רַשַּׁי בִּמְכִירָתָהּ, מַה הֲפָרַת נְדָרֶיהָ, קְטַנָּה וְלֹא גְּדוֹלָה, אַף מְכִירָתָהּ, קְטַנָּה וְלֹא גְּדוֹלָה. מִמְּקוֹם שֶׁבָּאתָ, מַה לְּהַלָּן כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה, אַף כָּן כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה. אָמַרְתָּ, הוֹאִיל וּמוֹצִיאִין אוֹתָהּ סִימָנִין מֵרְשׁוּת אָבִיהָ, שֶׁהוּא רַשַּׁי בְּקִדּוּשֶׁיהָ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה, קַל וָחֹמֶר עַד שֶׁלֹּא נִמְכְּרָה.

נ״ב"וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ", הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת בִּתָּהּ. שֶׁהָיָה בַדִּין: מָה, אִם הַבֵּן, שֶׁאֵין אָבִיו רַשַּׁי לְמָכְרוֹ, הֲרֵי הוּא מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, הַבַּת, שֶׁאָבִיהָ רַשַּׁי לְמָכְרָהּ, אֵינוֹ דִין שֶׁתִּמְכֹּר אֶת בִּתָּהּ? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ", אִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין אִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת בִּתָּהּ.

נ״ג"וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ", הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵינוֹ מוֹכֵר אֶת בְּנוֹ. שֶׁהָיָה בַדִּין: מָה, אִם הַבַּת, שֶׁאֵינָהּ נִמְכֶּרֶת עַל גְּנֵבָהּ, אָבִיהָ רַשַּׁי לְמָכְרָהּ, הַבֵּן, שֶׁהוּא נִמְכָּר עַל גְּנֵבוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵי אָבִיו רַשַּׁי לְמָכְרוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ", הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵינוֹ מוֹכֵר אֶת בְּנוֹ.

נ״ד"וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ". הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ. שֶׁהָיָה בַדִּין: מָה, אִם הַבֵּן, שֶׁאֵין אָבִיו רַשַּׁי לְמָכְרוֹ, הֲרֵי הוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, תֹּאמַר בַּבַּת, שֶׁאָבִיהָ רַשַּׁי לְמָכְרָהּ, דִּין הוּא שֶׁתִּמְכֹּר אֶת עַצְמָהּ! לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַבֵּן, שֶׁהוּא נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ, לְפִיכָךְ הוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, תֹּאמַר בַּבַּת, שֶׁאֵינָהּ נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָהּ, לְפִיכָךְ לֹא תִּמְכֹּר אֶת עַצְמָהּ.

נ״הוּתְהֵי נִמְכֶּרֶת עַל גְּנֵבָהּ! וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה, אִם הַבֵּן, שֶׁאֵין אָבִיו רַשַּׁי לְמָכְרוֹ, הֲרֵי הוּא נִמְכָּר עַל גְּנֵיבוֹ, הַבַּת, שֶׁאָבִיהָ רַשַּׁי לְמָכְרָהּ, דִּין הוּא שֶׁתִּמָּכֵר עַל גְּנֵבָהּ! לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַבֵּן, שֶׁהוּא נִרְצָע, לְפִיכָךְ הוּא נִמְכָּר עַל גְּנֵבוֹ, תֹּאמַר בַּבַּת, שֶׁאֵינָהּ נִרְצַעַת, לְפִיכָךְ לֹא תִּמָּכֵר עַל גְּנֵבָהּ.

נ״ווְתֵרָצַע! וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה, אִם הַבֵּן, שֶׁאֵין אָבִיו רַשַּׁי לְמָכְרוֹ, הֲרֵי הוּא נִרְצָע, הַבַּת, שֶׁאָבִיהָ רַשַּׁי לְמָכְרָהּ, דִּין הוּא שֶׁתֵּרָצַע! אָמַרְתָּ, אִם מוֹצִיאָהּ הַכָּתוּב מִידֵי מֶכֶר הֶחָמוּר, קַל וָחֹמֶר מִידֵי רְצִיעָה קַלָּה.

נ״ז"וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ". הָא לָמַדְנוּ, שֶׁהוּא רַשַּׁי בִּמְכִירָתָהּ. וּמְנַיִן שֶׁהוּא רַשַּׁי בְּקִדּוּשֶׁיהָ? אָמַרְתָּ, אִם מוֹצִיאָהּ הוּא מִידֵי קְדֻשָּׁה לִידֵי אַמְהוּת, קַל וָחֹמֶר מִידֵי קְדֻשָּׁה לִידֵי קְדֻשָּׁה. וּמְנַיִן שֶׁהִיא נִקְנֵית בַּכֶּסֶף? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, שֶׁאֵינָהּ נִקְנֵית בִּבְעִילָה, הֲרֵי הִיא נִקְנֵית בַּכֶּסֶף, בַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא נִקְנֵית בִּבְעִילָה, דִּין הוּא שֶׁתִּקָּנֶה בַכֶּסֶף. וּמְנַיִן אַף בִּשְׁטָר? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים כד,ב) "וְהָלְכָה וְהָיְתָה", מַקִּישׁ הֲוָיָתָהּ לַהֲלִיכָתָהּ: מַה הֲלִיכָתָהּ בִּשְׁטָר, אַף הֲוָיָתָהּ בִּשְׁטָר. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (שמות כא,י) "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ", הִקִּישׁ הַתַּחְתּוֹנָה לָעֶלְיוֹנָה: מָה עֶלְיוֹנָה בַכֶּסֶף, אַף הַתַּחְתּוֹנָה בַכֶּסֶף.

נ״ח"לְאָמָה". לְאָמָה אַחַת הוּא מוֹכְרָהּ, וְאֵינוֹ מוֹכְרָהּ לִשְׁתֵּי אֲמָהוֹת. רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: נִמְצֵינוּ לְמֵדִין, שֶׁהוּא מְקַדְּשָׁהּ קִדּוּשׁ אַחַר קִדּוּשׁ, וְקִדּוּשׁ אַחַר אַמְהוּת, אֲבָל לֹא אַמְהוּת אַחַר קִדּוּשׁ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אַמְהוּת אַחַר אַמְהוּת.

נ״ט"לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים." לֹא תֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכְּנַעֲנִים יוֹצְאִים. אַתָּה אוֹמֵר, לֹא תֵצֵא בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכְּנַעֲנִים יוֹצְאִים, אוֹ לֹא תֵצֵא בַשָּׁנִים וּבַיּוֹבֵל, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעִבְרִים יוֹצְאִים? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים טו,יב) "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה, וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ." מַגִּיד שֶׁהוּא יוֹצֵא בְשֵׁשׁ. וּבַיּוֹבֵל מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא כה,מב) "כִּי עֲבָדַי הֵם", מִכָּל מָקוֹם. הָא, אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְלָשׁוֹן רִאשׁוֹן: "לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים", לֹא תֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכְּנַעֲנִים יוֹצְאִים.

ס׳אֵין לִי אֶלָּא עִבְרִיָּה שֶׁאֵינָהּ יוֹצְאָה בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, עִבְרִי מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר (דברים טו,יב) "הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה", הִקִּישׁ עִבְרִי לָעִבְרִיָּה: מָה עִבְרִיָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה בְרָאשֵׁי אֵבָרִים, אַף עִבְרִי לֹא יֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים.

ס״אוְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מָה, אִם עִבְרִיָּה, שֶׁהִיא יוֹצָא בְסִימָנִין, אֵינָהּ יוֹצָא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים, עִבְרִי, שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא בְסִימָנִין, דִּין הוּא שֶׁלֹּא יֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים!

ס״בלֹא! אִם אָמַרְתָּ בָּעִבְרִיָּה, שֶׁאֵינָהּ נִמְכֶּרֶת עַל הַגְּנֵבָה, לְפִיכָךְ אֵינָהּ יוֹצָא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים, תֹּאמַר בָּעִבְרִי שֶׁהוּא נִמְכָּר עַל גְּנֵבָתוֹ, לְפִיכָךְ יֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים! תִּלְמֹד לוֹמַר "הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה", הִקִּישׁ עִבְרִי לָעִבְרִיָּה: מָה עִבְרִיָּה אֵינָהּ יוֹצָא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים, אַף עִבְרִי לֹא יֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים.

ס״ג(שמות כא,ח) ["אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לוֹ יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ, לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ."] "אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ". אֵין רָעָה אֶלָּא שֶׁלֹּא נִגְמְלָה חֶסֶד לְפָנָיו. "אֲשֶׁר לוֹ יְעָדָהּ, וְהֶפְדָּהּ". מִכָּן אָמָרוּ: מִצְוַת יִעוּד^*מִצְוַת יִעוּד: לחתן את האמה העבריה לבנו. קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת פְּדִיָּה.

ס״דדָּבָר אַחֵר: "אֲשֶׁר לוֹ יְעָדָהּ, וְהֶפְדָּהּ", אִם לֹא יְעָדָהּ אָדוֹן זֶה, יִפְדֶּה אָב. לֹא יְיַעֵד לִשְׁנַיִם כְּאַחַת. לֹא יִמְכֹּר עַל מְנָת לְיַעֵד. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מוֹכֵר, אִם רָצָה לְיַעֵד, יְיַעֵד.

ס״ה"לְעַם נָכְרִי", הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין, שֶׁלֹּא יִמְכְּרֶנָּה לְגוֹי.

ס״ו"בְּבִגְדוֹ בָהּ." מֵאַחַר שֶׁבָּגַד בָּהּ, נָהַג בָּהּ מִנְהַג בִּזָּיוֹן, וְלֹא נָהַג בָּהּ (שמות כא,ט) "כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת", אַף הוּא אֵינוֹ רַשַּׁי לְקַיְּמָהּ. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן אַבְטָלְמוֹס. וְאֵין בְּגִידָה אֶלָּא שִׁקּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלאכי ב,יא) "בָּגְדָה יְהוּדָה, וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָם". וְאוֹמֵר: (ירמיה ה,יא-יב) "כִּי בָגוֹד בָּגְדוּ בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה, נְאֻם יי. כִּחֲשׁוּ בַּיי, וַיֹּאמְרוּ: לוֹא הוּא".

ס״זרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּאָדוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֲשֶׁר לְקָחָהּ עַל מְנָת לְיַעֵד, וְלֹא יִעֵד. אַף הוּא אֵינוֹ רַשַּׁי לְקַיְּמָהּ.

ס״חרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: "בְּבִגְדוֹ בָהּ", מֵאַחַר שֶׁפָּרַשׂ בִּגְדּוֹ עָלֶיהָ.

ס״ט(שמות כא,ט) ["וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ."] "וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה". לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה, וְלֹא לְאָחִיו. שֶׁהָיָה בַדִּין: וּמָה, אִם הַבֵּן, שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס תַּחְתָּיו לַיִּבּוּם, הֲרֵי הוּא יְיַעֵד, אָחִיו, שֶׁהוּא בָא תַּחְתָּיו לַיִּבּוּם, דִּין הוּא שֶׁיְּיַעֵד! לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַבֵּן, שֶׁהוּא נִכְנָס תַּחְתָּיו לָאֲחֻזָּה, תֹּאמַר בְּאָחִיו, שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס תַּחְתָּיו לָאֲחֻזָּה, לְפִיכָךְ לֹא יְיַעֵד. תִּלְמֹד לוֹמַר "וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה", לִבְנוֹ יְיַעֵד וְלֹא לְאָחִיו.

ע׳"כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת". וְכִי מַה לָּמַדְנוּ עַל מִשְׁפַּט הַבָּנוֹת? אֶלָּא הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד: מַה זּוֹ, (שמות כא,י) "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע", אַף בַּת יִשְׂרָאֵל, "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע". דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.

ע״ארַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: בְּעִבְרִיָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּעִבְרִיָּה, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּבַת יִשְׂרָאֵל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ", הֲרֵי בַּת יִשְׂרָאֵל אָמוּר, וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת"? בְּעִבְרִיָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

ע״ב(שמות כא,י) ["אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ, שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע."] "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ". מִכָּן אָמָרוּ: חַיָּב אָדָם לְהַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ. וּבְמָקוֹם אַחֵר מַהוּ אוֹמֵר? (דברים ד,ט) "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ." אֵימָתַי אַתְּ זַכַּי לִרְאוֹת בְּנֵי בָנֶיךָ? כְּשֶׁתַּשִּׂיא אֶת בָּנֶיךָ קְטַנִּים.

ע״ג"שְׁאֵרָהּ", אֵלּוּ מְזוֹנוֹתֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: (מיכה ג,ג) "וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי". וְאוֹמֵר: (תהלים עח,כז) "וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר". "כְּסוּתָהּ", כְּמַשְׁמָעוֹ. "וְעֹנָתָהּ", זוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית לד,ג) "וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ." דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.

ע״דרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ", כְּסוּת שֶׁהוּא נוֹפֵל לִשְׁאֵרָהּ: אִם הָיְתָה יַלְדָּה, לֹא יִתֵּן לָהּ שֶׁלִּזְקֵנָה; זְקֵנָה, לֹא יִתֵּן לָהּ שֶׁלְּיַלְדָּה. "וְעֹנָתָהּ". שֶׁלֹּא יִתֵּן לָהּ שֶׁלִּימוֹת הַחַמָּה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְלֹא שֶׁלִּימוֹת הַגְּשָׁמִים בִּימוֹת הַחַמָּה, אֶלָּא נוֹתֵן לָהּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעוֹנָתָהּ. מְזוֹנוֹתֶיהָ מְנַיִן? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם דְּבָרִים שֶׁאֵינָן קִיּוּם נֶפֶשׁ, אֵין אַתְּ רַשַּׁי לִמְנֹעַ הֵימֶנָּה, דְּבָרִים שֶׁהֵן קִיּוּם נֶפֶשׁ, דִּין הוּא שֶׁלֹּא תְהֵי רַשַּׁי לִמְנֹעַ הֵימֶנָּה. דֶּרֶךְ אֶרֶץ מְנַיִן? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת עֲלֵיהֶם מִתְּחִלָּה, אֵין אַתְּ רַשַּׁי לִמְנֹעַ הֵימֶנָּה, דְּבָרִים שֶׁנִּשֵּׂאת עֲלֵיהֶן מִתְּחִלָּה, דִּין הוּא שֶׁלֹּא תְהֵי רַשַּׁי לִמְנֹעַ הֵימֶנָּה.

ע״הרַבִּי אוֹמֵר: "שְׁאֵרָהּ", זוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא יח,ו) "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ". וְאוֹמֵר: (ויקרא יח,יג-יד) "שְׁאֵר אָבִיךָ... שְׁאֵר אִמְּךָ". "כְּסוּתָהּ", כְּמַשְׁמָעוֹ. "וְעֹנָתָהּ", אֵלּוּ מְזוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ח,ג) "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ".

ע״ו"לֹא יִגְרָע." רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בְּבַת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעִבְרִיָּה? תִּלְמֹד לוֹמַר "לֹא יִגְרָע." מִמִּי גוֹרְעִים? מִמִּי שֶׁכְּבַר נָתְנוּ לוֹ.

ע״זרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: בְּבַת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּבַת יִשְׂרָאֵל, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְעִבְרִיָּה?^*עִבְרִיָּה: אמה עבריה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות כא,ט) "כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָהּ", הֲרֵי עִבְרִיָּה אֲמוּרָה; הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ"? בְּבַת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

ע״ח(שמות כא,יא) ["וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ, וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף."] "וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ", יַעֵד לָךְ אוֹ לִבְנָךְ, אוֹ פְּדֵה! אַתָּה אוֹמֵר 'יַעֵד לָךְ אוֹ לִבְנָךְ, אוֹ פְּדֵה', אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא (שמות כא,י) "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע"? אָמַרְתָּ, אֵין דָּבָר אָמוּר אֶלָּא בְּעִבְרִיָּה; וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה"? יַעֵד לָךְ אוֹ לִבְנָךְ, אוֹ פְּדֵה!

ע״ט"וְיָצְאָה חִנָּם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, חִנָּם מִן הַגֵּט. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם (דברים כד,א) "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת", בִּשְׁאָר הַנָּשִׁים חוּץ מֵעִבְרִיָּה, אוֹ בְּעִבְרִיָּה? תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות כא,יא) "וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ, וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף." חִנָּם מֵהַכֶּסֶף וְלֹא חִנָּם מִן הַגֵּט.

פ׳"וְיָצְאָה חִנָּם", בִּבְגַר. "אֵין כָּסֶף", בִּנְעוּרִים. שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְתֵצֵא בִּימֵי הַנְּעוּרִים, לֹא תֵצֵא בִּימֵי בַגְרוּת! שֶׁאִלּוּ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא אַחַת, הָיִיתִי אוֹמֵר, הֵן יְמֵי בַגְרוּת. וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וְיוֹצָא מֵרְשׁוּת אָב, וְיוֹצָא מֵרְשׁוּת אָדוֹן, מַה 'וְיוֹצָא מֵרְשׁוּת אָב', שֶׁנִּשְׁתַּנַּת מִמָּה שֶׁהִָיַת, אַף יוֹצָא מֵרְשׁוּת אָדוֹן, שֶׁנִּשְׁתַּנַּת מִמָּה שֶׁהִָיַת. וְאֵימָתַי נִשְׁתַּנַּת מִמָּה שֶׁהִָיַת? בְּשָׁעָה שֶׁהִָיַת נַעֲרָה וּבָגְרָה. לְכָךְ נֶאֶמְרוּ שְׁתֵּיהֶן, שֶׁלֹּא לִתֵּן מָקוֹם לְבַעַל דִּין לַחְלֹק. "וְיָצְאָה חִנָּם", בִּבְגַר. "אֵין כָּסֶף", בִּנְעוּרִים.

פ״אאַבָּא חֲנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: "וְיָצְאָה חִנָּם", בִּבְגַר, "אֵין כָּסֶף", בִּנְעוּרִים. מַגִּיד שֶׁהִיא יוֹצָא בְגִרְעוֹן כֶּסֶף.

פ״ברַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה 'תֵּן כֶּסֶף!' וּ'בַל תִּתֵּן כֶּסֶף!' מַה 'תֵּן כֶּסֶף', עַד שֶׁלֹּא בָאוּ בָהּ סִימָנִין, אַף 'בַּל תִּתֵּן כֶּסֶף', מִשֶּׁבָּאוּ בָהּ סִימָנִין.

פ״גרַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: "אֵין כָּסֶף." (שמות כא,יב) וּ"מַכֵּה אִישׁ וָמֵת, מוֹת יוּמָת."

פ״ד(שמות כא,יב) "מַכֵּה אִישׁ וָמֵת, מוֹת יוּמָת." לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (ויקרא כד,יז) "וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אֲפִלּוּ סְטָרוֹ סְטִירָה! תִּלְמֹד לוֹמַר "מַכֵּה אִישׁ וָמֵת", מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ.

פ״ה"מַכֵּה אִישׁ", אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ שֶׁהִכָּה אֶת הָאִישׁ; הִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (ויקרא כד,יז) "וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם, מוֹת יוּמָת." לְהָבִיא אֶת שֶׁהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן.

פ״ואֵין לִי אֶלָּא אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁהָרְגוּ אֶת הָאִישׁ, וְהָאִישׁ שֶׁהָרַג אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן; הָאִשָּׁה שֶׁהָרְגָה אֶת חֲבֶרְתָּהּ וְאֶת הַקָּטָן, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (במדבר לה,טז) "רֹצֵחַ הוּא", לְתַלְמוּדוֹ בָא.

פ״ז"מַכֵּה אִישׁ", אַף הַקָּטָן בְּמַשְׁמָע! תִּלְמֹד לוֹמַר: (ויקרא כד,יז) "וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף בֶּן שְׁמוֹנָה בְמַשְׁמָע!^*בֶּן שְׁמוֹנָה: בן שמונה ימים, שעדיין לא בטוח שישרוד, ואינו מוגדר בן קיימה. תִּלְמֹד לוֹמַר "מַכֵּה אִישׁ", מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּהֲרֹג בֶּן קַיָּמָה.

פ״ח"מוֹת יוּמַת", בְּהַתְרָיַת עֵדִים. אַתָּה אוֹמֵר בְּהַתְרָיַת עֵדִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁלֹּא בְּהַתְרָיַת עֵדִים? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים יז,ו) "עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים". הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "מוֹת יוּמַת"? בְּהַתְרָיַת עֵדִים.

פ״ט"מוֹת יוּמַת", בְּבֵית דִּין. אַתָּה אוֹמֵר בְּבֵית דִּין, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין? תִּלְמֹד לוֹמַר: (במדבר לה,יב) "וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט." הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "מוֹת יוּמַת"? בְּבֵית דִּין.

צ׳"מוֹת יוּמַת", בַּסַּיִף. אַתְּ אוֹמֵר בַּסַּיִף, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בֶחָנֵק? הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר כָּן "מוֹת יוּמַת", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בַּנּוֹאֵף (ויקרא כ,י) "מוֹת יוּמַת". מַה לְּהַלָּן בַּסַּיִף, אַף כָּן בַּסַּיִף!

צ״אאַתָּה מַקִּישׁוֹ לַמְנָאֵף, וַאֲנִי מַקִּישׁוֹ לַמְגַדֵּף. נֶאֱמַר כָּן "מוֹת יוּמַת", וְנֶאֱמַר בַּמְגַדֵּף (ויקרא כד,טז) "מוֹת יוּמָת". מַה לְּהַלָּן בִּסְקִילָה, אַף כָּן בִּסְקִילָה.

צ״באַתְּ מַקִּישׁוֹ לַמְנָאֵף, וַאֲנִי מַקִּישׁוֹ לַמְגַדֵּף, אַתְּ מַקִּישׁוֹ לַמְגַדֵּף, וַאֲנִי מַקִּישׁוֹ לַמְנָאֵף, תִּלְמֹד לוֹמַר: (בראשית ט,ו) "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ".

צ״געֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר, יַקִּיז לוֹ דָּם מִשְּׁאָר אֵבָרִים וְיָמוּת! תִּלְמֹד לוֹמַר: (דְּבָרִים כא,ד;ט) "וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל", "וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ", הִקִּישׁ שׁוֹפְכֵי דָמִים לְעֶגְלָה עֲרוּפָה: מָה עֶגְלָה עֲרוּפָה בְּהַתָּזַת הָרֹאשׁ, אַף כָּל שׁוֹפְכֵי דָמִים בְּהַתָּזַת הָרֹאשׁ. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תִּלְמֹד לוֹמַר (שמות כ,יב) "לֹא תִרְצָח".

צ״ד(שמות כא,יג) "וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה, וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ, וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה." אֶחָד שֶׁהָרַג נֶפֶשׁ בְּשׁוֹגֵג, וְאֶחָד שֶׁהָרַג נֶפֶשׁ בְּמֵזִיד, בָּא מֵזִיד וְנָפַל בְּיַד שׁוֹגֵג.

צ״ההָא כֵיצַד? (משנה מכות ב,א) "הָיָה מַעְגִּיל בַּמַּעְגֵּילָה, וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ,^*מַעְגִּיל בַּמַּעְגֵּילָה: מעביר גליל אבן על הסיד שעל הגג כדי להדקו ולעשותו אטום למים. הָיָה יוֹרֵד בַּסֻּלָּם, וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ, הָיָה מְשַׁלְשֵׁל בֶּחָבִית, וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ, הֲרֵי זֶה גוֹלֶה.

צ״ואֲבָל הָיָה מוֹשֵׁךְ בַּמַּעְגֵּילָה, וְנָפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ, הָיָה עוֹלֶה בַסֻּלָּם, וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ, הָיָה דוֹלֶה בֶחָבִית, וְנִפְסַק הַחֶבֶל, וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה." בָּא מֵזִיד וְנָפַל בְּיַד שׁוֹגֵג.

צ״זוְכֵן הוּא אוֹמֵר: (שמואל א כד,יב) "כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי: מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע, וְיָדִי לֹא תִהְיֶה בָּךְ." וְהֵיכָן אָמוּר? "וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה, וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ".^*אִנָּה: זימן.

צ״ח"וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם", אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ לְהֵיכָן. הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר מָנוֹס לְשָׁעָה, וְנֶאֱמַר מָנוֹס לַדּוֹרוֹת. מַה מָּנוֹס הָאָמוּר לַדּוֹרוֹת, עָרֵי הַלְוִיִּם קוֹלְטוֹת, אַף מָנוֹס הָאָמוּר לְשָׁעָה, מַחֲנוֹת הַלְוִיִּם קוֹלְטוֹת.

צ״טאִיסֵי בֶן עֲקִיבָה אוֹמֵר: (שמות כא,יג) "וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (שמות טז,כט) "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי." אֵלּוּ אַלְפַּיִם אַמָּה.

ק׳אַתְּ אוֹמֵר אֵלּוּ אַלְפַּיִם אַמָּה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת? הֲרֵי אַתְּ דָן: נֶאֱמַר כָּן "מָקוֹם", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "מָקוֹם"; מַה מָּקוֹם הָאָמוּר לְהַלָּן, אַלְפַּיִם אַמָּה, אַף מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר כָּן, אַלְפַּיִם אַמָּה, "וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה."

100

ק״א(שמות כא,יד) ."וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה, מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת." לָמָּה נֶאֶמְרָה פָרָשָׁה? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (ויקרא כד,יז) "וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם, מוֹת יוּמָת." וְאַף הַמֵּזִיד וְהַשּׁוֹגֵג וְהָאֲחֵרִים,^*הָאֲחֵרִים: ההורג אחרים. וְהַמְרַפֵּא שֶׁהֵמִית, וְהַמַּכֶּה בִרְשׁוּת בֵּית דִּין, וְהָרוֹדֶה בִבְנוֹ וּבְתַלְמִידוֹ בְּמַשְׁמָע? תִּלְמֹד לוֹמַר: "וְכִי יָזִד", לְהוֹצִיא אֶת הַשּׁוֹגֵג; "אִישׁ", לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן; "אִישׁ", לְהָבִיא אֶת אֲחֵרִים; "רֵעֵהוּ", לְהָבִיא אֶת הַקָּטָן; "רֵעֵהוּ", לְהוֹצִיא אֶת אֲחֵרִים.

101

ק״באִיסֵי בֶן עֲקִיבָה אוֹמֵר: קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, הָיִינוּ מֻזְהָרִין עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה, לְאַחַר שֶׁהָחְמָרוּ, הוּקַלּוּ. בֶּאֱמֶת אָמָרוּ: פָּטוּר מִדִּינֵי בָשָׂר וָדָם, וְדִינוֹ מָסוּר בִּידֵי שָׁמַיִם. "לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה", לְהוֹצִיא חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, שֶׁאֵינָן מְעָרְמִין.

102

ק״ג"לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה", לְהוֹצִיא מְרַפֵּא שֶׁהֵמִית, וְהַמַּכֶּה בִרְשׁוּת בֵּית דִּין, וְהָרוֹדֶה בִבְנוֹ וּבְתַלְמִידוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מְזִידִין, אֲבָל אֵינָן מַעֲרִימִין.

103

ק״ד"מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת." מַגִּיד שֶׁמְּבַטְּלִין עֲבוֹדָה מִיָּדוֹ, וְיוֹצֵא לֵהָרֵג.

104

ק״ה"מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת." בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ עַל רְצִיחָה, שֶׁתִּדְחֶה אֶת הָעֲבוֹדָה. שֶׁהָיָה בַדִּין: וּמָה, אִם שַׁבָּת, שֶׁעֲבוֹדָה דּוֹחָתָהּ, אֵין רְצִיחָה דּוֹחָתָהּ, עֲבוֹדָה, שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא תְהֵי רְצִיחָה דּוֹחָתָהּ? תִּלְמֹד לוֹמַר "מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת", בָּא הַכָּתוּב לְלַמֵּד עַל רְצִיחָה, שֶׁתִּדְחֶה אֶת הָעֲבוֹדָה. שֶׁהָיָה בַדִּין: וּמָה, אִם עֲבוֹדָה, שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, הֲרֵי רְצִיחָה דּוֹחָתָהּ, שַׁבָּת, שֶׁעֲבוֹדָה דּוֹחָתָהּ, אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא רְצִיחָה דּוֹחָתָהּ?

105

ק״ולֹא! אִם אָמַרְתָּ בָּעֲבוֹדָה, שֶׁקְּבִירַת מִצְוָה דּוֹחָתָהּ, לְפִיכָךְ הֲרֵי רְצִיחָה דּוֹחָתָהּ, תֹּאמַר בַּשַּׁבָּת שֶׁאֵין קְבִירַת מִצְוָה דּוֹחָתָהּ, לְפִיכָךְ לֹא תְהֵי רְצִיחָה דּוֹחָתָהּ.

106

ק״זאָמַר תַּלְמִיד אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (שמות לה,ג) "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם", שְׂרֵפָה הָיְתָה בַּכְּלָל וְיָצַאת לְלַמֵּד: מַה שְּׂרֵפָה מְיֻחֶדֶת שֶׁהִיא אַחַת מִמִּיתוֹת בֵּית דִּין, אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, וְאַף כָּל שְׁאָר מִיתוֹת בֵּית דִּין, לֹא יִדְחוּ אֶת הַשַּׁבָּת. וּתְהֵי קְבִירַת מִצְוָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת! וְהַדִּין נוֹתֵן: מָה, אִם עֲבוֹדָה, שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, קְבִירַת מִצְוָה דּוֹחָתָהּ, וְשַׁבָּת, שֶׁעֲבוֹדָה דּוֹחָתָהּ, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵי קְבִירַת מִצְוָה דּוֹחָתָהּ!

107

ק״חלֹא! אִם אָמַרְתָּ בָּעֲבוֹדָה, שֶׁרְצִיחָה דּוֹחָתָהּ, תֹּאמַר בַּשַּׁבָּת שֶׁאֵין רְצִיחָה דּוֹחָתָהּ, לְפִיכָךְ לֹא תְהֵי קְבוּרַת מִצְוָה דּוֹחָתָהּ. וְנֶאֱמַר: (דברים כא,כג) "לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא", מַגִּיד, בּוֹ בַיּוֹם שֶׁנִּתְלָה, בּוֹ בַיּוֹם יִקָּבֵר.

108

ק״טרְצִיחָה דּוֹחָה אֶת הָעֲבוֹדָה, וְאֵין פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה אֶת הָעֲבוֹדָה. שֶׁהָיָה בַדִּין: מָה, אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין רְצִיחָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶהָ, עֲבוֹדָה, שֶׁרְצִיחָה דּוֹחָתָהּ, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה אֶת הָעֲבוֹדָה? תִּלְמֹד לוֹמַר "מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת", בָּא הַכָּתוּב לְלַמֵּד עַל הָעֲבוֹדָה, שֶׁיְּהֵי פִקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה אֶת הָעֲבוֹדָה.

109

ק״ירַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָה אוֹמֵר: יְהֵי פִקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. וְהַדִּין נוֹתֵן: אִם דּוֹחָה רְצִיחָה אֶת הָעֲבוֹדָה, שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.

110

קי״א"מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת." לָמוּת, וְלֹא לִדּוֹן, וְלֹא לִלְקוֹת, וְלֹא לִגְלוֹת.

111

קי״ב"מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת." נִמְצֵינוּ לְמֵדִין, שֶׁסַּנְהֶדְרִין בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר הוּא: (מלכים א ב,כח) "וַיָּנָס יוֹאָב אֶל אֹהֶל יי, וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ."

112

קי״ג(שמות כא,טו) "וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת." לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (שמות כא,כד) "עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל." וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאוֹ מִכְּלָלוֹ לְהַחְמִיר עָלָיו, שֶׁיְּהֵי בְמִיתָה. לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ.

113

קי״ד"וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ", אֵין לִי אֶלָּא אָבִיו וְאִמּוֹ, אָבִיו שֶׁלֹּא אִמּוֹ וְאִמּוֹ שֶׁלֹּא אָבִיו, מְנַיִן? הֲרֵי אַתְּ דָּן: הוֹאִיל וְהַמַּכֶּה חַיָּב, וְהַמְּקַלֵּל חַיָּב, מַה הַמְּקַלֵּל, אֶחָד אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אַף הַמַּכֶּה, אֶחָד אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ! לֹא, אִם אָמַרְתָּ בַּמְּקַלֵּל, שֶׁהוּא חַיָּב עַל הַמֵּתִין כַּחַיִּין, לְפִיכָךְ הוּא חַיָּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, תֹּאמַר בַּמַּכֶּה, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל הַמֵּתִין כַּחַיִּין, לְפִיכָךְ לֹא יְהֵי חַיָּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, שֶׁאֵין תַּלְמוּד (לוֹמַר) "וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ", אֶלָּא אֲפִלּוּ אֶחָד מֵהֶן. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.

114

קי״הרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מַשְׁמָע שְׁנֵיהֶם כְּאַחַת, וּמַשְׁמָע אֶחָד אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, עַד שֶׁיִּפְרֹט לָךְ הַכָּתוּב אֶחָד.

115

קי״ורַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: וְכִי לֹא בָאת אִמּוֹ לְהַחְמִיר עָלָיו וְלֹא לְהָקֵל עָלָיו, לְהַחְמִיר עָלָיו לֹא מִפְּנֵי שֶׁהָחְמַר בּוֹ הוּקַל בּוֹ? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ"? מִכָּל מָקוֹם.

116

קי״ז"וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ", מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חַבּוּרָה. אַתָּה אוֹמֵר מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חַבּוּרָה, אוֹ מַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ חַבּוּרָה? אָמַרְתָּ, מָה, אִם מִדַּת נִזָּקִין מְרֻבָּה, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָהֶן חַבּוּרָה, מִדַּת עֳנָשִׁין מְעוּטָה, וְלֹא יְהֵי בָהּ חַיָּב עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶן חַבּוּרָה. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ"? מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חַבּוּרָה.

117

קי״ח"מוֹת יוּמָת", בֶּחָנֵק. אַתָּה אוֹמֵר בֶּחָנֵק, אוֹ בְאַחַת מִכָּל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? אָמַרְתָּ, זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל מִיתָה סְתוּמָה בַתּוֹרָה, אֵין אַתְּ רַשַּׁי לְמָשְׁכָהּ לְהַחְמִיר עָלֶיהָ, אֶלָּא לְהָקֵל עָלֶיהָ. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא קַלָּה, אֶלָּא שֶׁנֶּאֶמְרָה סְתָם. כָּל מִיתָה שֶׁנֶּאֶמְרָה סְתָם, וַהֲרֵי זוֹ בֶחָנֵק.

118

קי״טרַבִּי אוֹמֵר: כַּמִּיתָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בִידֵי שָׁמַיִם: מַה מִּיתָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בִידֵי שָׁמַיִם, מִיתָה שֶׁאֵין בָּהּ רֹשֶׁם, אַף מִיתָה שֶׁנֶּאֶמְרָה כָּן, מִיתָה שֶׁאֵין בָּהּ רֹשֶׁם.

119

ק״כמִכָּן אָמָרוּ: (דומה למשנה סנהדרין ז,ג) "הֶחָנֵק, מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַזֶּבֶל וְעַד אַרְכֻּבּוֹתָיו,^*אַרְכֻּבּוֹתָיו: ברכיו. וְנוֹתְנִין סוּדָרִין קָשִׁין בְּתוֹךְ הָרַכִּין,^*סוּדָר. sudarium: מטפחת לזיעה. בד שקושרים סביב הצוואר או על הראש. וְכוֹרֵךְ עַל צַוָּארוֹ. זֶה מוֹשֵׁךְ לְהַלָּן וְזֶה מוֹשֵׁךְ לְהַלָּן, עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה. זֶה סֵדֶר הֶחָנֵק."

120

קכ״אהָא עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים כה,ג) "אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ, לֹא יֹסִיף".

121

קכ״בוַהֲרֵי דְּבָרִים קוֹל וָחֹמֶר: מָה, אִם מִי שֶׁמְּצֻוֶּה לְהַכּוֹת, הֲרֵי הוּא מֻזְהָר שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת, מִי שֶׁהוּא מְצֻוֶּה שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת, דִּין הוּא שֶׁיְּהֵי מֻזְהָר שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת.

122

קכ״ג(שמות כא,טז) ["וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת."] "וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (דברים כד,ז) "כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ, וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ." אֵין לִי אֶלָּא עֵדִין עַל גְּנֵבָה, עֵדִין עַל מְכִירָה, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ".

123

קכ״ד"וְגֹנֵב אִישׁ", אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ שֶׁגָּנַב אֶת הָאִישׁ, גָּנַב אֶת הָאִשָּׁה מְנַיִן? אֶת הַקָּטָן, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים כד,ז) "כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו", לְהָבִיא אֶת שֶׁגָּנַב אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן.

124

קכ״האֵין לִי אֶלָּא אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁגָּנְבוּ אֶת הָאִישׁ, וְהָאִישׁ שֶׁגָּנַב אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן, הָאִשָּׁה שֶׁגָּנְבָה אֶת חֲבֶרְתָּהּ וְאֶת הַקָּטָן, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים כד,ז) "וּמֵת הַגַּנָּב הַהוּא", מִכָּל מָקוֹם.

125

קכ״ו"וְגֹנֵב אִישׁ", אַף הַקָּטָן בְּמַשְׁמָע! תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים כד,ז) "כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו", לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן.

126

קכ״ז(דברים כד,ז) "כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף בֶּן שְׁמוֹנָה בְּמַשְׁמָע! תִּלְמֹד לוֹמַר "וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ", מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּגְנֹב בֶּן קַיָּמָה.

127

קכ״ח"וּמְכָרוֹ", לֹא שֶׁמָּכַר חֶצְיוֹ. "וְנִמְצָא", אֵין מְצִיאָה אֶלָּא בְעֵדִים. "בְיָדוֹ". אֵין "בְּיָדוֹ" בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא רְשׁוּתוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר הוּא: (במדבר כא,כו) "וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ עַד אַרְנֹן." (בראשית כד,י) "וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ", הָא אֵין 'יָדוֹ' בְכָל מָקוֹם אֶלָּא רְשׁוּתוֹ.

128

קכ״ט"מוֹת יוּמָת." בֶּחָנֵק. אַתָּה אוֹמֵר בֶּחָנֵק, אוֹ בְאַחַת מִכָּל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? אָמַרְתָּ, זוֹ מִדָּה בַתּוֹרָה: כָּל מִיתָה סְתוּמָה בַתּוֹרָה, אֵין אַתְּ רַשַּׁי לְמָשְׁכָהּ לְהַחְמִיר עָלֶיהָ, אֶלָּא לְהָקֵל עָלֶיהָ. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא קַלָּה, אֶלָּא שֶׁנֶּאֶמְרָה סְתָם, וְכָל מִיתָה שֶׁנֶּאֶמְרָה סְתָם, הֲרֵי זוֹ בֶחָנֵק.

129

ק״לרַבִּי אוֹמֵר: כַּמִּיתָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בִּידֵי שָׁמַיִם: מַה מִּיתָה שֶׁנֶּאֶמְרָה בִּידֵי שָׁמַיִם, מִיתָה שֶׁאֵין בָּהּ רֹשֶׁם, אַף מִיתָה שֶׁנֶּאֶמְרָה כָּן, מִיתָה שֶׁאֵין בָּהּ רֹשֶׁם.

130

קל״אמִכָּן אָמָרוּ: (דומה למשנה סנהדרין ז,ג) "הֶחָנֵק, מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַזֶּבֶל עַד אַרְכֻּבּוֹתָיו, וְנוֹתֵן סוּדָרִין קָשִׁין בְּתוֹךְ הָרַכִּין, וְכוֹרֵךְ עַל צַוָּארוֹ. זֶה מוֹשֵׁךְ לְהַלָּן וְזֶה מוֹשֵׁךְ לְהַלָּן. זֶה הוּא סֵדֶר חֲנִיקָה."

131

קל״בעֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תִּלְמֹד לוֹמַר (שמות כ,יב) "לֹא תִגְנֹב".

132

קל״ג(שמות כ,יב) "לֹא תִגְנֹב". הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְגוֹנֵב נֶפֶשׁ. אַתָּה אוֹמֵר הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְגוֹנֵב נֶפֶשׁ, אוֹ אַזְהָרָה לְגוֹנֵב מָמוֹן? וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר: (ויקרא יט,יא) "לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ, וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ", הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְגוֹנֵב מָמוֹן אָמוּר. הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "לֹא תִגְנֹב"? הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְגוֹנֵב נֶפֶשׁ.

133

קל״דאוֹ הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְגוֹנֵב מָמוֹן, וְהַלָּה אַזְהָרָה לְגוֹנֵב נֶפֶשׁ? אָמַרְתָּ, שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ בָעִנְיָן, שְׁתַּיִם מְפֹרָשׁוֹת וְאַחַת סְתוּמָה. נִלְמֹד הַסְּתוּמָה מִן הַמְּפֹרָשׁוֹת: מַה מְּפֹרָשׁוֹת, מִצְווֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִיתַת בֵּית דִּין, אַף הַסְּתוּמָה, מִצְוָה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין. הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן: הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְגוֹנֵב נֶפֶשׁ, וְהַלָּה אַזְהָרָה לְגוֹנֵב מָמוֹן.

134

קל״ה(שמות כא,יז) "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת." לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (ויקרא כ,ט) "כִּי אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ, מוֹת יוּמָת, אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל, דָּמָיו בּוֹ." אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ".

135

קל״ו"וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ". אֵין לִי אֶלָּא אָבִיו וְאִמּוֹ; אָבִיו שֶׁלֹּא אִמּוֹ, וְאִמּוֹ שֶׁלֹּא אָבִיו, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (ויקרא כ,ט) "אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל", מִכָּל מָקוֹם. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.

136

קל״זרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מַשְׁמָע שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת, וּמַשְׁמָע אֶחָד אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, עַד שֶׁיִּפְרֹט לָךְ הַכָּתוּב אֶחָד.

137

קל״חרַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: וְכִי לָמָּה בָאת אִמּוֹ? לְהַחְמִיר עָלָיו אוֹ לְהָקֵל עָלָיו? לְהַחְמִיר עָלָיו. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהָחְמַר בּוֹ הוּקַל בּוֹ. הָא מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות כא,טו) "וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ", מִכָּל מָקוֹם.

138

קל״טוּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת"? אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה, טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ".

139

ק״מאֵין לִי אֶלָּא בַּחַיִּין; בַּמֵּתִין מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (ויקרא כ,ט) "אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל", מִכָּל מָקוֹם.

140

קמ״א"וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ", בַּשֵׁם הַמְפֹרָשׁ. אַתָּה אוֹמֵר בַּשֵׁם הַמְפֹרָשׁ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְכִנּוּיָו? שֶׁאֵין תַּלְמוּד (לוֹמַר) (ויקרא כד,טז) "בְּנָקְבוֹ שֵׁם יוּמָת", אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הַמְּקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵי חַיָּב עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם בַּשֵׁם הַמְפֹרָשׁ. דִּבְרֵי רַבִּי יַחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּהוּ.

141

קמ״ברַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן אִדִּי אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה: 'הִשָּׁבַע!' 'אַל תִּשָּׁבַע!' 'קַלֵּל!' וְ'אַל תְּקַלֵּל!' מַה 'הִשָּׁבַע', בַּשֵּׁם, אַף 'אַל תִּשָּׁבַע' בַּשֵּׁם; מַה 'קַּלֵּל', בַּשֵּׁם, אַף 'אַל תְּקַלֵּל' בַּשֵּׁם. "מוֹת יוּמָת". בִּסְקִילָה. אַתָּה אוֹמֵר בִּסְקִילָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בֶּחָנֵק? הֲרֵי אַתְּ דָן: נֶאֱמַר כָּן (ויקרא כ,ט) "דָּמָיו בּוֹ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (ויקרא כ,כז) "מוֹת יוּמְתוּ שְׁנֵיהֶם, דְּמֵיהֶם בָּם." מַה לְּהַלָּן בִּסְקִילָה, אַף כָּן בִּסְקִילָה. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, וְאַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות כב,כז) "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל".

142

קמ״גאִם דַּיָּן הוּא אָבִיךָ, הֲרֵי הוּא בִכְלַל (שמות כב,כז) "אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל", וְאִם נָשִׂיא הוּא אָבִיךָ, הוּא בִכְלַל (שמות כב,כז) "וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר." אֵינוֹ לֹא דַּיָּן וְלֹא נָשִׂיא אֶלָּא בּוּר, הֲרֵי אַתְּ דָּן בִּנְיַן אָב מִבֵּין שְׁנֵיהֶן: לֹא הֲרֵי דַּיָּן כַּהֲרֵי נָשִׂיא, וְלֹא הֲרֵי נָשִׂיא כַּהֲרֵי דַּיָּן. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁבְּעַמְּךָ וְאַתְּ מֻזְהָר עַל קִלְלָתָן; אַף אָבִיךָ שֶׁבְּעַמְּךָ, תְּהֵי מֻזְהָר עַל קִלְלָתוֹ.

143

קמ״דאוֹ מַה הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן? שֶׁהֵן גְּדוֹלִים, וּבְעַמְּךָ, וּגְדֻלָּתָן גָּרְמָה לָהֶן, אַתְּ מֻזְהָר עַל קִלְלָתָן. וְאָבִיךָ שֶׁהוּא גָדוֹל וּבְעַמְּךָ וּגְדֻלָּתוֹ גָּרְמָה לוֹ, לֹא תְהֵי מֻזְהָר עַל קִלְלָתוֹ! תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא יט,יד) "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ". דִּבֵּר הַכָּתוּב בָּאֻמְלָלִים שֶׁבָּאָדָם. הֲרֵי אַתְּ דָּן בִּנְיַן אָב מִבֵּין שְׁלָשְׁתָּן: לֹא הֲרֵי דַּיָּן כַּהֲרֵי נָשִׂיא, לֹא הֲרֵי נָשִׂיא כַּהֲרֵי דַּיָּן, לֹא זֶה וָזֶה כַּהֲרֵי חֵרֵשׁ, לֹא הֲרֵי חֵרֵשׁ כַּהֲרֵי זֶה וָזֶה. הֲרֵי הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁבְּעַמְּךָ, וְאַתְּ מֻזְהָר עַל קִלְלָתָן. אַף אָבִיךָ שֶׁבְּעַמְּךָ, תְּהֵי מֻזְהָר עַל קִלְלָתוֹ.

144

קמ״ה(שמות כא,יח) "וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים, וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף, וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב." לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (שמות כא,כד) "עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל." אֲבָל שֶׁבֶת וְרִפּוּי לֹא שָׁמַעְנוּ! תִּלְמֹד לוֹמַר "וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים, וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף, וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב." (שמות כא,יט) "אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ, וְנִקָּה הַמַּכֶּה, רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא." בָּא הַכָּתוּב לְלַמֵּד בּוֹ דְּבָרִים הַמְחֻסָּרִים בּוֹ.

145

קמ״ו"וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים", אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים, נָשִׁים מְנַיִן? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ כָל נְזָקִין שֶׁבַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט אֶחָד, שֶׁעָשָׂה בוֹ נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים, פּוֹרֵט אֲנִי בְּכָל הַנְּזָקִים שֶׁבַּתּוֹרָה, לַעֲשׁוֹת בָּהֶן נָשִׁין כַּאֲנָשִׁין.

146

קמ״זרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: (שמות כא,כט) "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (שמות כא,לג) "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר", אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה", בָּא הַכָּתוּב וְהִשְׁוָה אֶת הָאִשָּׁה לָאִישׁ לְכָל נְזָקִין שֶׁבַּתּוֹרָה.

147

קמ״חרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (שמות כא,לד) "בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם", (שמות כב,ה) "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה"? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר (שמות כא,כט) "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"? לְתַלְמוּדוֹ בָא.

148

קמ״ט"וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ", לְחַיֵּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

149

ק״נ"בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֶבֶן וְאֶגְרוֹף סִימָנֵי מִיתָה הֵן.

150

קנ״אאַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא, אוֹ אֵינוֹ בָא אֶלָּא לְלַמֵּד, שֶׁאִם הִכָּהוּ בְאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף, יְהֵי חַיָּב, וּבִשְׁאָר כָּל דָּבָר יְהֵי פָטוּר? תִּלְמֹד לוֹמַר: (במדבר לה,יז) "אִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ וַיָּמֹת, רֹצֵחַ הוּא, מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ." מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֵּהוּ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית.

151

קנ״בוּמְנַיִן אֶל מָקוֹם שֶׁהוּא כְדֵי לְהָמִית? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים יט,יא) "וְאָרַב לוֹ, וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ וָמֵת". מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית, וְאֶל מָקוֹם שֶׁהוּא כְדֵי לְהָמִית.

152

קנ״גרַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הִקִּישׁ אֶבֶן לָאֶגְרוֹף וְאֶגְרוֹף לָאֶבֶן: מָה אֶבֶן, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית, אַף אֶגְרוֹף שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית. אוֹ מָה אֶגְרוֹף בַּיָּדוּעַ, אַף אֶבֶן בַּיָּדוּעַ, הָא אִם נִתְעָרְבָה בַּאֲבָנִים אֲחֵרוֹת, הֲרֵי זֶה פָטוּר.

153

קנ״ד"וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב." מַגִּיד שֶׁהַצְּהָבָה מְבִיאָה לִידֵי מִיתָה.^*הַצְּהָבָה: הכעס והשנאה.

154

קנ״ה"וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב." הָא אִם הִכָּהוּ מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית, הֲרֵי זֶה פָטוּר מִן הַשֶּׁבֶת וּמִן הָרִפּוּי.

155

קנ״ו(שמות כא,יט) ["אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ, וְנִקָּה הַמַּכֶּה, רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא."] "אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בְּתוֹךְ הַבַּיִת! תִּלְמֹד לוֹמַר "בַּחוּץ". אוֹ "בַּחוּץ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אֲפִלּוּ מִתְנַוְּנֶה!^*מִתְנַוְּנֶה: חלש, שמצבו הולך ומחמיר. תִּלְמֹד לוֹמַר: "וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ", עַל בֻּרְיוֹ.^* עַל בֻּרְיוֹ: בחוזקו ובמצב בריאותו הקודם.

156

קנ״זזֶה אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִין שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ בַּתּוֹרָה כְּמִין מָשָׁל. (שמות כב,ב) "אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו". וְכִי עָלָיו הַחַמָּה זוֹרַחַת, וַהֲלֹא עַל כָּל הָעוֹלָם זוֹרַחַת? אֶלָּא מַה שֶּׁמֶשׁ שָׁלוֹם לָעוֹלָם, אַף זֶה, אִם יָדוּעַ הוּא שֶׁבְּשָׁלוֹם הָלַךְ מִמֶּנּוּ וַהֲרָגוֹ, הֲרֵי זֶה חַיָּב.

157

קנ״חכַּיּוֹצֵא בוֹ: (דברים כב,יז) "וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר." מְחַוְּרִין אֶת הַדְּבָרִין כַּשִּׂמְלָה. אַף כָּן אַתָּה אוֹמֵר: "עַל מִשְׁעַנְתּוֹ", עַל בֻּרְיוֹ.

158

קנ״ט"וְנִקָּה הַמַּכֶּה". שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יִתֵּן עֲרֵבִין וִיטַיֵּל בַּשּׁוּק!^*יִתֵּן עֲרֵבִין וִיטַיֵּל בַּשּׁוּק: לא יאסר, אלא יהיה חופשי ורק יעמיד ערבים לתשלום הנזק. תִּלְמֹד לוֹמַר: "אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה הַמַּכֶּה", מַגִּיד שֶׁחוֹבְשִׁין אוֹתוֹ עַד שֶנִּתְרַפָּא.

159

ק״ס"וְנִקָּה הַמַּכֶּה", מִן הַמִּיתָה. וְשׁוֹמֵעַ אֲנִי, מִן הַשֶּׁבֶת וּמִן הָרִפּוּי! תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות כא,יט) "רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא." חוּץ מִמָּה שֶׁנּוֹתְנִין דְּמֵי אֵבָרָיו, וְנוֹתְנִין לוֹ דְּמֵי שִׁבְתּוֹ.

160

קס״א"רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן". שׁוֹמֵעַ אֲנִי, לְעוֹלָם! תִּלְמֹד לוֹמַר "וְרַפֹּא יְרַפֵּא." מָה רִפּוּי מֵחֲמַת מַכָּה, אַף שֶׁבֶת מֵחֲמַת מַכָּה.

161

קס״באִי לֹא חָלַק מִכְּלַל רִפּוּי, כָּךְ לֹא נַחְלֹק מִכְּלַל שֶׁבֶת, כַּשֵּׁם שֶׁזָּקוּק לוֹ לְרַפֹּאת אֶת זֶה, כָּךְ הוּא זָקוּק לְרַפֹּאת אֶת זֶה, כַּשֵּׁם שֶׁנּוֹתְנִין שֶׁבֶת לָזֶה, כָּךְ נוֹתְנִין שֶׁבֶת לָזֶה? תִּלְמֹד לוֹמַר "רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן", מַגִּיד שֶׁחָלַק מִכְּלַל הַשֶּׁבֶת.

162

קס״ג"וְרַפֹּא יְרַפֵּא." שֶׁאִם נִתְרַפָּא וְחָזַר, נִתְרַפָּא וְחָזַר, אֲפִלּוּ אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה פְעָמִים, חַיָּב לְרַפֹּאתוֹ, תִּלְמֹד לוֹמַר "וְרַפֹּא יְרַפֵּא." עָלוּ בוֹ צְמָחִין סְבִיבוֹת הַמַּכֶּה,^*צְמָחִין: אבעבועות. אִם מֵחֲמַת הַמַּכֶּה, חַיָּב לְרַפֹּאתוֹ; שֶׁלֹּא מֵחֲמַת הַמַּכֶּה, פָּטוּר. וּכְשֶׁאָמְרָה תוֹרָה "רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא", מַה שִּׁבְתּוֹ מֵחֲמַת מַכָּה, אַף רִפּוּי מֵחֲמַת מַכָּה.

163

קס״דדָּבָר אַחֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִן הַתּוֹרָה: "רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא."

164

קס״ה(שמות כא,כ) "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ בַּשֵּׁבֶט, וּמֵת תַּחַת יָדוֹ, נָקֹם יִנָּקֵם." אַף עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָיוּ בַכְּלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כא,כט) "וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה". וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאוֹ מִכְּלָלוֹ לְהָקֵל עָלָיו, שֶׁיְּהֵי נִדּוֹן בְּ"יוֹם אוֹ יוֹמַיִם". לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה.

165

קס״ו"וְכִי יַכֶּה אִישׁ", אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מְנַיִן? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ כָל נְזָקִין שֶׁבַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאֶחָד מֵהֶן, שֶׁעָשָׂה בוֹ נָשִׁין כַּאֲנָשִׁין, פּוֹרֵט אֲנִי בְכָל נְזָקִין שֶׁבַּתּוֹרָה, לַעֲשׁוֹת בָּהֶן נָשִׁין כַּאֲנָשִׁין.

166

קס״זרַבִּי יֹאשִׁיָּהוּ אוֹמֵר: (שמות כא,כט) "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה", לָמָּה נֶאֱמַר? אֶלָּא לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (שמות כא,לג) "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ", אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה", בָּא הַכָּתוּב וְהִשְׁוָה אֶת הָאִשָּׁה לָאִישׁ בְּכָל נְזָקִין שֶׁבַּתּוֹרָה.

167

קס״חרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר (שמות כא,לד) "בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם"? (שמות כב,ה) "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה." הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"? לְתַלְמוּדוֹ בָא.

168

קס״ט"אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ", לְחַיֵּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

169

ק״ערַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בַּכְּנַעֲנִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּכְּנַעֲנִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּעִבְרִי? תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא כה,מד) "מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה." הִקִּישׁ עֶבֶד לְאָמָה וְאָמָה לְעֶבֶד: מָה עֶבֶד שֶׁגָּדְלוֹ וְקָטְנוֹ עֶבֶד, אַף אָמָה שֶׁגָּדְלָהּ וְקָטְנָהּ אָמָה. יָצָא עֶבֶד עִבְרִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁגָּדְלוֹ עֶבֶד, אֲבָל אֵין קָטְנוֹ עֶבֶד; יָצַאת אָמָה הָעִבְרִיָּה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּטְנָהּ אָמָה, אֲבָל אֵין גָּדְלָהּ אָמָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: וְשׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף עֶבֶד שֶׁלַּשּׁוּתָפִין וְעֶבֶד שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין בְּמַשְׁמָע! תִּלְמֹד לוֹמַר "אֶת עַבְדּוֹ אוֹ אֶת אֲמָתוֹ", מָה עַבְדּוֹ שֶׁכֻּלּוֹ שֶׁלּוֹ, אַף אָמָה שֶׁכֻּלָּהּ שֶׁלּוֹ. יָצָא עֶבֶד שֶׁלַּשּׁוּתָפִין, וְעֶבֶד שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, שֶׁאֵין כֻּלּוֹ שֶׁלּוֹ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּכְּנַעֲנִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּכְּנַעֲנִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּעִבְרִי? תִּלְמֹד לוֹמַר (שמות כא,כא) "לֹא יֻקַּם, כִּי כַסְפּוֹ הוּא." מַה כַּסְפּוֹ, שֶׁקִּנְיָנוֹ קִנְיַן עוֹלָם וּרְשׁוּתוֹ גְּמוּרָה לוֹ, אַף כָּל שֶׁקִּנְיָנוֹ קִנְיַן עוֹלָם וּרְשׁוּתוֹ גְּמוּרָה לוֹ. יָצָא עֶבֶד עִבְרִי, אַף עַל פִּי שֶׁרְשׁוּתוֹ גְּמוּרָה לוֹ, אֲבָל אֵין קִנְיָנוֹ קִנְיַן עוֹלָם; יָצָא עֶבֶד שֶׁלַּשּׁוּתָפִין וְעֶבֶד שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, אַף עַל פִּי שֶׁקִּנְיָנוֹ קִנְיַן עוֹלָם, אֲבָל אֵין רְשׁוּתוֹ גְּמוּרָה לוֹ.

170

קע״א"בְּשֵׁבֶט". שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית, בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית! תִּלְמֹד לוֹמַר: (במדבר לה,יח) "אוֹ בִּכְלִי עֵץ יָד אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ הִכָּהוּ וַיָּמֹת, רֹצֵחַ הוּא, מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ." מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית.

171

קע״בוּמְנַיִן וְאֶל מָקוֹם שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים יט,יא) "וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ וָמֵת", מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית, אֶל מָקוֹם שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית.

172

קע״געַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַדִּין: וּמָה, אִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָחְמַר בּוֹ, שֶׁאֵינוֹ בְּ"יוֹם אוֹ יוֹמַיִם", אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית, וְאֶל מָקוֹם שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית, וּכְנַעֲנִי, שֶׁהוּקַל בּוֹ, שֶׁהוּא בְּ"יוֹם אוֹ יוֹמַיִם", אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְהֵי חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית, וְאֶל מָקוֹם שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית! אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן, עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר "בַּשֵּׁבֶט", לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין.

173

קע״דרַבִּי אוֹמֵר: "בַּשֵּׁבֶט", לָמָּה נֶאֱמַר? עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָחְמַר בּוֹ, שֶׁאֵינוֹ בְּ"יוֹם אוֹ יוֹמַיִם", אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית, וְאֶל מָקוֹם שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית, וּכְנַעֲנִי, שֶׁהוּקַל בּוֹ, שֶׁהוּא בְּ"יוֹם אוֹ יוֹמַיִם", אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְהֵי חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנּוּ בְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית, וְאֶל מָקוֹם שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית! לְכָךְ נֶאֱמַר "בַּשֵּׁבֶט". וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "בַּשֵּׁבֶט"? אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ לָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּן "בַּשֵּׁבֶט", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (ויקרא כז,לב) "הַשָּׁבֶט", מַה 'שֵּׁבֶט' שֶׁנֶּאֱמַר לְּהַלָּן, לְהוֹצִיא אֶת הַלָּקוּחַ שֶׁלַּשּׁוּתָפִין, אַף כָּן, לְהוֹצִיא הַלָּקוּחַ שֶׁלַּשּׁוּתָפִין.

174

קע״ה"וּמֵת תַּחַת יָדוֹ", שֶׁתְּהֵא מַכָּתוֹ וּמִיתָתוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. הָא אִם הִכָּהוּ וּמְכָרוֹ לְאַחֵר וּמֵת, הֲרֵי זֶה פָטוּר.

175

קע״ו"נָקֹם יִנָּקֵם." מִיתָה. אַתָּה אוֹמֵר מִיתָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מָמוֹן? הָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן 'נְקִימָה', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: (ויקרא כו,כה) "וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית"; מַה לְּהַלָּן חֶרֶב, אַף כָּן חֶרֶב.

176

קע״זרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן 'נְקִימָה', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: (במדבר לא,ב) "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים"; מַה לְּהַלָּן בַּחֶרֶב, אַף כָּן בַּחֶרֶב; מָה כָּן בְּבֵית דִּין, אַף לְהַלָּן בְּבֵית דִּין.

177

קע״ח(שמות כא,כא) ["אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד, לֹא יֻקַּם, כִּי כַסְפּוֹ הוּא."] "אַךְ אִם יוֹם", וְשׁוֹמֵעַ אֲנִי, כִּשְׁמוּעוֹ! תִּלְמֹד לוֹמַר "אוֹ יוֹמַיִם". "אוֹ יוֹמַיִם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כִּשְׁמוּעוֹ! תִּלְמֹד לוֹמַר "אַךְ אִם יוֹם". כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים? יוֹם שֶׁהוּא כְיוֹמַיִם וְיוֹמַיִם שֶׁהֵן כְּיוֹם. כֵּיצַד? מֵעֵת לְעֵת.

178

קע״טרַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: "אַךְ אִם יוֹם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כִּשְׁמוּעוֹ! תִּלְמֹד לוֹמַר "אַךְ", חָלַק.

179

ק״פ"לֹא יֻקַּם, כִּי כַסְפּוֹ הוּא." זֶהוּ שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּכְּנַעֲנִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

180

קפ״ארַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לָמָּה נֶאֱמַר? עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַדִּין: הוֹאִיל וְשׁוֹרוֹ בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, וְשׁוֹר אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, וְהוּא בְמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, וְאַחַר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ; אִם לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא חָלַק בֵּין שׁוֹרוֹ לְשׁוֹר אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, לֹא נַחְלֹק בֵּינוֹ לְבֵין אַחֵר לְמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ! תִּלְמֹד לוֹמַר "לֹא יֻקַּם, כִּי כַסְפּוֹ הוּא", מַגִּיד הַכָּתוּב, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָלַק בֵּין שׁוֹרוֹ לְשׁוֹר אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, נַחְלֹק בֵּינוֹ לְבֵין אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ. הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "לֹא יֻקַּם"? "כִּי כַסְפּוֹ הוּא."

181

קפ״ב(שמות כא,כב) "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה, וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן, ^*נָגְפוּ: היכו או דחפו. עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה, וְנָתַן בִּפְלִלִים."^*בִּפְלִלִים: על פי החלטת הדיינים. לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (שמות כא,יד) "וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה, מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת." לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא עַל הַמִּתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת שׂוֹנְאוֹ וְהִכָּהוּ, שֶׁהוּא בְמִיתָה, אֲבָל הַמִּתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת אֶת שׂוֹנְאוֹ, וְהִכָּה אֶת אוֹהֲבוֹ, לֹא שָׁמַעְנוּ! תִּלְמֹד לוֹמַר: "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה".

182

קפ״ג(שמות כא,כג) "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה, וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ." בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ, עַל הַמִּתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת שׂוֹנְאוֹ וְהִכָּה אֶת אוֹהֲבוֹ, שֶׁהוּא בְּמִיתָה. לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה.

183

קפ״דרַבִּי אוֹמֵר: אַף הַמִּתְכַּוֵּן שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת, וְהִכָּה, דִּין הוּא שֶׁיְּהֵי פָטוּר, אֲבָל בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ, שֶׁחֵבֶל אִשָּׁה לַבַּעַל, וּדְמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל, וְכָל הַמִּתְחַיֵּב מִיתָה, פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין.

184

קפ״הרַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אַף הַמִּתְכַּוֵּן לְהַכּוֹת וְהִכָּה, פָּטוּר, עַד שֶׁיֹּאמַר: לְאִישׁ פְּלוֹנִי אֲנִי מַכֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט,יא) "וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו וְהִכָּהוּ נֶפֶשׁ". וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים"? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (ויקרא כד,יז) "וְאִישׁ כִּי יַכֶּה כָּל נֶפֶשׁ אָדָם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף בֶּן שְׁמוֹנָה!^*בֶּן שְׁמוֹנָה ימים, שאינו בר קיימה. תִּלְמֹד לוֹמַר "וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים", מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּהֲרֹג בֶּן שֶׁלְּקַיָּמָה.

185

קפ״ו"וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים". אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים, נָשִׁים מְנַיִן? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ כָל נְזָקִין שֶׁבַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאֶחָד מֵהֶן, שֶׁעָשָׂה בוֹ נָשִׁין כַּאֲנָשִׁין, פּוֹרֵט אֲנִי בְכָל נְזָקִין שֶׁבַּתּוֹרָה, לַעֲשׁוֹת בָּהֶן נָשִׁין כַּאֲנָשִׁין.

186

קפ״זרַבִּי יֹאשִׁיָּהוּ אוֹמֵר: "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה", לָמָּה נֶאֱמַר? אֶלָּא לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (שמות כא,לג) "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ", אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר (שמות כא,כט) "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה", בָּא הַכָּתוּב וְהִשְׁוָה אֶת הָאִשָּׁה לָאִישׁ בְּכָל נְזָקִין שֶׁבַּתּוֹרָה.

187

קפ״חרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: (שמות כא,לד) "בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם"? (שמות כב,ה) "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה." הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר (שמות כא,כט) "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"? לְתַלְמוּדוֹ בָא.

188

קפ״ט"וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה, וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ". אַבָּא חֲנִין מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: "וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ", הָא לָמַדְנוּ שֶׁהִיא הָרָה, וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "הָרָה"? שֶׁאִם הִכָּהּ עַל רֹאשָׁהּ אוֹ עַל אֶחָד מֵאֵבָרֶיהָ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יְהֵי חַיָּב! תִּלְמֹד לוֹמַר "הָרָה", מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכֶּנָּה בִמְקוֹם עוֹבָרָהּ.

189

ק״צדָּבָר אַחֵר: "וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה", מַה תִּלְמֹד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַהֵרָיוֹן שֶׁלּוֹ! תִּלְמֹד לוֹמַר "הָרָה", מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא לְבַעַל הַהֵרָיוֹן.

190

קצ״א"וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ". מִעוּט וְלָדוֹת שְׁנַיִם. וּמְנַיִן אֲפִלּוּ אֶחָד? תִּלְמֹד לוֹמַר "הָרָה", מִכָּל מָקוֹם.

191

קצ״ב"וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן", בָּאִשָּׁה, "עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ", בַּוְּלָדוֹת. אַתָּה אוֹמֵר "וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן", בָּאִשָּׁה, "עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ", בַּוְּלָדוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא "אָסוֹן" בַּוְּלָדוֹת, "עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ" בָּאִשָּׁה? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה", הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן"? בָּאִשָּׁה, "עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ" בַּוְּלָדוֹת, אוֹ "לֹא יִהְיֶה אָסוֹן" לֹא בָאִשָּׁה וְלֹא בַוְּלָדוֹת? אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן, הוּא צָרִיךְ לִתֵּן שְׁכַר חָיָה!^*חָיָה: מילדת. הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן"? בָּאִשָּׁה, "עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ", בַּוְּלָדוֹת.

192

קצ״ג"עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ", מָמוֹן. אַתָּה אוֹמֵר מָמוֹן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִיתָה? הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר כָּן "עָנוֹשׁ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים כב,יט) "וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ". מַה לְּהַלָּן, מָמוֹן, אַף כָּן מָמוֹן.

193

קצ״ד"כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה". בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ, שֶׁחֵבֶל אִשָּׁה לְבַעְלָהּ, וּדְמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל, וְכָל הַמִתְחַיֵּב מִיתָה פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין.

194

קצ״הדָּבָר אַחֵר: "כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה". שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַהֵרָיוֹן שֶׁלּוֹ! תִּלְמֹד לוֹמַר "הָרָה", מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא לְבַעַל הַהֵרָיוֹן.

195

קצ״ודָּבָר אַחֵר: "כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה". שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל שֶׁיִּרְצֶה! תִּלְמֹד לוֹמַר "וְנָתַן בִּפְלִלִים." וְאֵין פְּלִילִים אֶלָּא דַּיָּנִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים לב,לא) "וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים." וְאוֹמֵר: (שמואל א ב,כה) "אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים".

196

קצ״ז(שמות כא,כג) ["וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה, וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ."] "וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה", אֵין אָסוֹן אֶלָּא מִיתָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: (בראשית מב,לח) "וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ".

197

קצ״ח"וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ." נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ הוּא מְשַׁלֵּם, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם מָמוֹן תַּחַת נֶפֶשׁ.

198

קצ״טדָּבָר אַחֵר: "וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ." נֶפֶשׁ הוּא מְשַׁלֵּם, וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם נֶפֶשׁ וּמָמוֹן תַּחַת נֶפֶשׁ.

199

ר׳רַבִּי אוֹמֵר: "וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ", מָמוֹן. אַתָּה אוֹמֵר מָמוֹן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִיתָה? הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר כָּן 'הֲשָׁתָה' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'הֲשָׁתָה'; מַה 'הֲשָׁתָה' הָאָמוּר לְהַלָּן, מָמוֹן, אַף כָּן מָמוֹן.

200

ר״א(שמות כא,כד) ["עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל."] "עַיִן תַּחַת עַיִן", מָמוֹן. אַתָּה אוֹמֵר מָמוֹן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מַמָּשׁ? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (ויקרא כד,כא) "וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה, וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת." הִקִּישׁ נִזְקֵי בְהֵמָה לְנִזְקֵי אָדָם, וְנִזְקֵי אָדָם לְנִזְקֵי בְהֵמָה. מַה נִּזְקֵי בְהֵמָה בְּתַשְׁלוּמִין, אַף נִזְקֵי אָדָם בְּתַשְׁלוּמִין.

201

ר״ברַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (שמות כא,ל) "אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו". וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: מָה, אִם בִּמְקוֹם שֶׁעָנַשׁ מִיתָה, לֹא עָנַשׁ אֶלָּא מָמוֹן, וְכָן, שֶׁלֹּא עָנַשׁ מִיתָה, דִּין הוּא שֶׁלֹּא נַעֲנֹשׁ אֶלָּא מָמוֹן.

202

ר״גרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: "עַיִן תַּחַת עַיִן". שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בֵּין מִתְכַּוֵּן, בֵּין שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מָמוֹן. וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיא הַמִּתְכַּוֵּן לַעֲשׁוֹת בּוֹ מוּם, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מַמָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כד,יט) "וְאִישׁ כִּי יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה, כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ", כְּלָל; (ויקרא כד,כ) "עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן", פְּרָט; כְּלָל וּפְרָט, אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: (ויקרא כד,כ) "כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן בּוֹ", חָזַר וְכָלַל, אוֹ כָלַל כַּכְּלָל הָרִאשׁוֹן? אָמַרְתָּ לָאו, אֶלָּא כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אֵין אַתְּ דָּן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט: מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ, מוּמִין קְבוּעִין וְרָאשֵׁי אֵבָרִים בְּגָלוּי וּבַמִּתְכַּוֵּן, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מָמוֹן,^*שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מָמוֹן: הורוביץ מתקן: ממש. אַף אֵין לִי אֶלָּא מוּמִין קְבוּעִין וְרָאשֵׁי אֵבָרִים בְּגָלוּי וּבַמִּתְכַּוֵּן, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מָמוֹן. תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא כד,כ) "כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם", עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּן לַעֲשׁוֹת בּוֹ מוּם.

203

ר״ד(שמות כא,כה) ["כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה."] "כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה". אִם תֹּאמַר שֶׁיִּפְצְעוֹ וְיוֹצִיא דָמוֹ, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר "פֶּצַע תַּחַת פָּצַע"? וְאִם תֹּאמַר שֶׁעָשָׂה בוֹ חַבּוּרָה, וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר "חַבּוּרָה תַּחַת חַבּוּרָה"? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה"? אֶלָּא כְּוָיוֹ עַל כַּף רַגְלוֹ וְלֹא רָשַׁם בּוֹ,^*וְלֹא רָשַׁם בּוֹ: לא עשה בו חבורה, רק גרם כאב. טְעָנוֹ אֲבָנִים וְצִעֲרוֹ,^*טְעָנוֹ: העמיס עליו. הֵטִיל שֶׁלֶג וְצוֹנִין עַל רֹאשׁוֹ וְצִנְּנוֹ, הֲרֵי זֶה נוֹתֵן לוֹ דְמֵי צַעֲרוֹ. אֲבָל הָיָה מְרֻכָּךְ, מְעֻדָּן, מְפֻנָּק? כָּל שֶׁכֵּן צַעֲרוֹ מְכֻפָּל! זֶה הוּא הַצַּעַר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, "כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה".

204

ר״ה(שמות כא,כו) "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ, אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ, וְשִׁחֲתָהּ, לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ." לָמָּה נֶאֶמְרָה פָרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (ויקרא כה,מו) "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה, לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף הִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ וְסִמָּא אֶת עֵינוֹ! תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות כא,כו-כז) "וְכִי יַכֶּה אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ וְשִׁחֲתָהּ, לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ. וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל, לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ." וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיא עֶבֶד כְּנַעֲנִי מִכְּלָלוֹ, לְהַחְמִיר עָלָיו שֶׁיְּהֵי יוֹצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים, לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ.

205

ר״ו"וְכִי יַכֶּה אִישׁ". אִשָּׁה מְנַיִן? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ כָל נְזָקִין שֶׁבַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאֶחָד מֵהֶן, שֶׁעָשָׂה בוֹ נָשִׁין כַּאֲנָשִׁין, פּוֹרֵט אֲנִי בְכָל נְזָקִין שֶׁבַּתּוֹרָה, לַעֲשׁוֹת בָּהֶן נָשִׁין כַּאֲנָשִׁין.

206

ר״זרַבִּי יֹאשִׁיָּהוּ אוֹמֵר: (שמות כא,כט) "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה", לָמָּה נֶאֱמַר? אֶלָּא לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (שמות כא,לג) "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ", אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ, אִשָּׁה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר (שמות כא,כט) "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה", בָּא הַכָּתוּב וְהִשְׁוָה אֶת הָאִשָּׁה לָאִישׁ בְּכָל נְזָקִין שֶׁבַּתּוֹרָה.

207

ר״חרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר: (שמות כא,לד) "בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם"? (שמות כב,ה) "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה." הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"? לְתַלְמוּדוֹ בָא.

208

ר״ט"אֶת עֵין עַבְדּוֹ אוֹ אֶת עֵין אֲמָתוֹ", לְחַיֵּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

209

ר״ירַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בַּכְּנַעֲנִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּכְּנַעֲנִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בָּעִבְרִי? תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא כה,מד) "מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה."

210

רי״א"אֶת עֵין עַבְדּוֹ". שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אֲפִלּוּ הֶעֱלַת חֲוַרְוַר!^*חֲוַרְוַר: לובן שבעין. תִּלְמֹד לוֹמַר "וְשִׁחֲתָהּ", לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי הַשְׁחָתָה. מִכָּן אָמָרוּ: טָפַח עַל עֵינוֹ וְסִמָּהוּ, עַל אָזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ, הֲרֵי זֶה יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין; כְּנֶגֶד עֵינוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה, כְּנֶגֶד אָזְנוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ יוֹצֵא בֶּן חוֹרִין. דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִי יַכֶּה אִישׁ", עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה.

211

רי״בהִפִּיל שְׁתֵּי שִׁנָּיו כְּאַחַת, סִמָּא שְׁתֵּי עֵינָיו כְּאַחַת, הֲרֵי זֶה יוֹצֵא בֶן חוֹרִין וְאֵינוֹ נוֹטֵל כְּלוּם. תִּלְמֹד לוֹמַר "עַיִן", "עַיִן", "שֵׁן", "שֵׁן". זוֹ אַחַר זוֹ, יוֹצֵא עַל הָרִאשׁוֹנָה, וְנוֹטֵל נִזְקֵי שְׁנִיָּה, תִּלְמֹד לוֹמַר "תַּחַת עֵינוֹ", "תַּחַת שִׁנּוֹ".

212

רי״ג"לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ". שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יִכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר! תִּלְמֹד לוֹמַר "תַּחַת עֵינוֹ".

213

רי״דרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן 'שִׁלּוּחַ', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'שִׁלּוּחַ'; מַה שִּׁלּוּחַ הָאָמוּר לְהַלָּן גֵּט, אַף שִׁלּוּחַ הָאָמוּר כָּן גֵּט. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהוּא יָכֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ, שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות כא,כו) "לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ", מִכָּל מָקוֹם.

214

רי״הרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה בַמְשַׁלֵּחַ וְאָמְרָה בַמִּשְׁתַּלֵּחַ, אִם לָמַדְתָּ עַל מְשַׁלֵּחַ, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ אֶלָּא מִי שֶׁהוּא גָדוֹל, אַף הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לֹא יְהֵי מִשְׁתַּלֵּחַ אֶלָּא מִי שֶׁהוּא גָדוֹל? תִּלְמֹד לוֹמַר: "לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת עֵינוֹ", מִכָּל מָקוֹם.

215

רי״ו(שמות כא,כז) "וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ שֵׁן אֲמָתוֹ יַפִּיל, לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ." שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אֲפִלּוּ הִפִּיל שֵׁן שֶׁלְּחָלָב? תִּלְמֹד לוֹמַר "עַיִן": מָה הָעַיִן, שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַחְזֹר, אַף הַשֵּׁן, שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַחְזֹר. אֵין לִי אֶלָּא שֵׁן וְעַיִן מְיֻחָדוֹת, וּשְׁאָר כָּל רָאשֵׁי אֵבָרִין מְנַיִן? הֲרֵי אַתְּ דָּן בִּנְיַן אָב מִבֵּין שְׁתֵּיהֶן: לֹא הֲרֵי הַשֵּׁן כַּהֲרֵי הָעַיִן, וְלֹא הֲרֵי הָעַיִן כַּהֲרֵי הַשֵּׁן; הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁהֵם מוּמִין קְבוּעִין, רָאשֵׁי אֵבָרִין בְּגָלוּי וּבַמִּתְכַּוֵּן, יוֹצֵא עֲלֵיהֶן בֶּן חוֹרִין. אַף כָּל רָאשֵׁי אֵבָרִים בְּגָלוּי וּבַמִּתְכַּוֵּן, יוֹצֵא עֲלֵיהֶן בֶּן חוֹרִין.

216

רי״זאוֹ אֲפִלּוּ חָתַךְ מִמֶּנּוּ בָשָׂר? תִּלְמֹד לוֹמַר הַשֵּׁן וְהָעַיִן: מַה הַשֵּׁן וְהָעַיִן מְיֻחָדוֹת מוּמִין קְבוּעִין, רָאשֵׁי אֵבָרִין בְּגָלוּי וּבַמִּתְכַּוֵּן, שֶׁאֵינָן יְכֹלִין לַחְזֹר, יוֹצֵא עֲלֵיהֶן בֶּן חוֹרִין, אַף אֵין לִי אֶלָּא מוּמִין קְבוּעִין, רָאשֵׁי אֵבָרִין בְּגָלוּי וּבַמִּתְכַּוֵּן שֶׁאֵינָן יְכֹלִין לַחְזֹר, יוֹצֵא עֲלֵיהֶן בֶּן חוֹרִין.

217

רי״ח"לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יִכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר! תִּלְמֹד לוֹמַר "תַּחַת שִׁנּוֹ." רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן 'שִׁלּוּחַ', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'שִׁלּוּחַ'; מַה שִּׁלּוּחַ הָאָמוּר לְהַלָּן, גֵּט, אַף שִׁלּוּחַ הָאָמוּר כָּן גֵּט. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁיָּכֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ, שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: "לַחָפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ תַּחַת שִׁנּוֹ", מִכָּל מָקוֹם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: עֶבֶד כְּנַעֲנִי, אֵין לוֹ פִדָּיוֹן לְעוֹלָם, וְאֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא לִרְצוֹן רַבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כה,מו) "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה". לְפִי דַּרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ, שֶׁעֶבֶד כְּנַעֲנִי כִשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְעוֹלָם.

218

רי״טאֲבָל אִם הָיָה רַבּוֹ רוֹדֵהוּ,^*רוֹדֵהוּ: מייסר ומעניש אותו. וְהִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ וְסִמָּא אֶת עֵינוֹ, אוֹ אֶחָד מִכָּל רָאשֵׁי אֵבָרִין גְּלוּיִים בּוֹ,^*רָאשֵׁי אֵבָרִין: קצות האצבעות, החוטם, האוזניים וכאלה. הֲרֵי זֶה קוֹנֶה עַצְמוֹ בַּיִּסּוּרִים. וַהֲרֵי דְבָרִים קוֹל וָחֹמֶר: אִם מִידֵי בָשָׂר וָדָם אָדָם קוֹנֶה עַצְמוֹ בַּיִּסּוּרִין, קוֹל וָחֹמֶר מִידֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (תהלים קיח,יח) "יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ, וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי."

219

ר״כ(שמות כא,כח) "וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת, סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר, וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ, וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי." אַף הַשּׁוֹר בַּכְּלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כא,כט) "וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה". וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאוֹ מִכְּלָלוֹ, לְהַחְמִיר עָלָיו שֶׁיְּהֵי בִסְקִילָה, לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָרָשָׁה.

220

רכ״א"וְכִי יִגַּח שׁוֹר", אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹר; מְנַיִן לַעֲשׁוֹת כָּל הַבְּהֵמָה כַשּׁוֹר? הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר כָּן "שׁוֹר", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "שׁוֹר"; מַה שּׁוֹר שֶׁנֶּאֱמַר בְּסִינַי, עָשָׂה בוֹ אֶת כָּל בְּהֵמָה כַשּׁוֹר, אַף שׁוֹר שֶׁנֶּאֱמַר כָּן, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ אֶת כָּל בְּהֵמָה כַשּׁוֹר.

221

רכ״בוּמְנַיִן לַעֲשׁוֹת אֶת כָּל הַמִּיתוֹת כִּנְגִיחָה? הֲרֵי אֲנִי דָן: הוֹאִיל וּמוּעָד בִּסְקִילָה וְתָם בִּסְקִילָה, אִם לָמַדְתָּ עַל הַמּוּעָד, שֶׁעָשָׂה בוֹ אֶת כָּל הַמִּיתוֹת כִּנְגִיחָה, אַף תָּם נַעֲשֶׂה בוֹ אֶת כָּל הַמִּיתוֹת כִּנְגִיחָה!

222

רכ״גלֹא! אִם אָמַרְתָּ בַמּוּעָד, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר, לְפִיכָךְ נַעֲשֶׂה בוֹ אֶת כָּל הַמִּיתוֹת כִּנְגִיחָה, שֶׁאֵין תַּלְמוּד (לוֹמַר) (שמות כא,כט) "וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה", אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ לָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּן 'אִישׁ אוֹ אִשָּׁה', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"; מַה "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה" שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן, עָשָׂה בוֹ כָל הַמִּיתוֹת כִּנְגִיחָה, אַף 'אִישׁ אוֹ אִשָּׁה' שֶׁנֶּאֱמַר כָּן, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ אֶת כָּל הַמִּיתוֹת כִּנְגִיחָה.

223

רכ״דוּמְנַיִן לַעֲשׁוֹת קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים? הֲרֵי אֲנִי דָן: הוֹאִיל וּמוּעָד בִּסְקִילָה, וְתָם בִּסְקִילָה, אִם לָמַדְתָּ עַל מוּעָד, שֶׁעָשָׂה בוֹ קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, אַף תָּם, נַעֲשֶׂה בוֹ קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים!

224

רכ״הלֹא! אִם אָמַרְתָּ בַמּוּעָד שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר, לְפִיכָךְ נַעֲשֶׂה בוֹ קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, שֶׁאֵין תַּלְמוּד (לוֹמַר) "אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח", אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ לָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּן "יִגַּח", נֶאֱמַר לְהַלָּן "יִגַּח"; מַה "יִגַּח" שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן, עָשָׂה בוֹ קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, אַף "יִגַּח" הָאָמוֹר כָּן נַעֲשֶׂה בוֹ קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים.

225

רכ״ורַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לָמָּה נֶאֱמַר? עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַדִּין: מָה, אִם בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים בַּהוֹרְגִין, עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים בַּנֶּהֱרָגִין, וְכָן שֶׁעָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים בַּהוֹרְגִין, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים בַּנֶּהֱרָגִין? לֹא! אִם אָמַרְתָּ לְהַלָּן, שֶׁעָשָׂה אֶת שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כַּמִּתְכַּוֵּן בַּנִּזָּקִין, לְפִיכָךְ לֹא עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים בַּנֶּהֱרָגִין, תֹּאמַר כָּן, שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶת שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כַּמִּתְכַּוֵּן בַּנִּזָּקִין, לְפִיכָךְ לֹא עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים בַּנֶּהֱרָגִין! שֶׁאֵין תַּלְמוּד (לוֹמַר) (שמות כא,לא) "אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח". וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח"? אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּן "יִגַּח", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "יִגַּח", מַה "יִגַּח" הָאָמוֹר לְהַלָּן, עָשָׂה בוֹ קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים בַּנֶּהֱרָגִין, אַף "יִגַּח" הָאָמוֹר כָּן, נַעֲשֶׂה בוֹ קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים בַּנֶּהֱרָגִין. דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בוֹ קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים בַּנֶּהֱרָגִין.

226

רכ״ז"סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר, וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ". לָמָּה נֶאֱמַר? מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר "סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר", הָא לָמַדְנוּ שֶׁבְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ"? אֶלָּא שׁוֹר שֶׁיּוֹצֵא לִסָּקֵל, וְקִדְּמוּ בְעָלִים וּשְׁחָטוּהוּ, בְּשָׂרוֹ אָסוּר בַּאֲכִילָה. לְכָךְ נֶאֱמַר "לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ".

227

רכ״חאֵין לִי אֶלָּא שֶׁהוּא אָסוּר בַּאֲכִילָה, מְנַיִן שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה, אִם עֶגְלָה עֲרוּפָה, שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה בַהֲנָיָה, וְשׁוֹר הַנִּסְקָל, שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ דָּמִים, דִּין הוּא שֶׁיְּהֵי אָסוּר בַּהֲנָיָה! אוֹ חִלּוּף? אִם שׁוֹר הַנִּסְקָל, שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ דָּמִים, הֲרֵי הוּא מֻתָּר בַּהֲנָיָה, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה, שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵי מֻתֶּרֶת בַּהֲנָיָה? תִּלְמֹד לוֹמַר (דברים כא,ד) "וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל." דַּנְתִּי וְחִלַּפְתִּי, בָּטַל הַחִלּוּף וְזָכִיתִי לָדוּן בַּתְּחִלָּה: מָה אִם עֶגְלָה עֲרוּפָה, שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה בַהֲנָיָה, וְשׁוֹר הַנִּסְקָל, שֶׁהוּא שׁוֹפֵךְ דָּמִים, דִּין הוּא שֶׁיְּהֵי אָסוּר בַּהֲנָיָה.

228

רכ״טרַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! מָה עֶגְלָה עֲרוּפָה, שֶׁאֵינָהּ לֹא מְטַמָּא אֶת הָאָרֶץ, וְלֹא מְסַלֶּקֶת אֶת הַשְּׁכִינָה, הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה בַהֲנָיָה, וְשׁוֹר הַנִּסְקָל, שֶׁהוּא מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ, וּמְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה, דִּין הוּא שֶׁיְּהֵי אָסוּר בַּהֲנָיָה.

229

ר״לרַבִּי אוֹמֵר: וּמָה, אִם פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, שֶׁהֵן בָּאִין לְכַפָּרָה לָעוֹלָם, לְפִיכָךְ אֲסוּרִין בַּהֲנָיָה, שׁוֹר הַנִּסְקָל, שֶׁאֵינוֹ בָא לְכַפָּרָה לָעוֹלָם, דִּין הוּא שֶׁיְּהֵי אָסוּר בַּהֲנָיָה. אֵין לִי אֶלָּא בְשָׂרוֹ, עוֹרוֹ מְנַיִן? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם חַטָּאת, שֶׁבְּשָׂרָהּ מֻתָּר בִּשְׁחִיטָתָהּ, עוֹרָהּ אָסוּר בְּמִיתָתָהּ, שׁוֹר הַנִּסְקָל, שֶׁבְּשָׂרוֹ אָסוּר בִּשְׁחִיטָתוֹ, דִּין הוּא שֶׁיְּהֵי עוֹרוֹ אָסוּר בְּמִיתָתוֹ! הֲרֵי נְבֵלָה תּוֹכִיחַ: אַף עַל פִּי שֶׁבְּשָׂרָהּ אָסוּר בִּשְׁחִיטָתָהּ, עוֹרָהּ מֻתָּר בְּמִיתָתָהּ; הִיא תּוֹכִיחַ עַל שׁוֹר הַנִּסְקָל, אַף עַל פִּי שֶׁבְּשָׂרוֹ אָסוּר בִּשְׁחִיטָתוֹ, דִּין הוּא שֶׁיְּהֵי עוֹרוֹ מֻתָּר בְּמִיתָתוֹ.

230

רל״אאָמַר אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַנְּבֵלָה, שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת בַּהֲנָיָה, לְפִיכָךְ עוֹרָהּ מֻתָּר בְּמִיתָתָהּ, תֹּאמַר בַּשּׁוֹר הַנִּסְקָל, שֶׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה, לְפִיכָךְ יְהֵי עוֹרוֹ אָסוּר בַּהֲנָיָה.

231

רל״ב"סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ". "אֶת", לָמָּה נֶאֱמַר? לְהָבִיא דָּמוֹ וְחֶלְבּוֹ וְעוֹרוֹ.

232

רל״ג"וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי." רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: נָקִי מִידֵי שָׁמַיִם. שֶׁהָיָה בַדִּין, הוֹאִיל וּמוּעָד בִּסְקִילָה וְתָם בִּסְקִילָה, אִם לָמַדְתָּ עַל מוּעָד, אַף עַל פִּי שֶׁיָּצְאוּ בְעָלָיו מִידֵי בֵית דִּין שֶׁלְּבָשָׂר וָדָם, לֹא יָצְאוּ בְעָלָיו מִידֵי בֵית דִּין שֶׁלַּשָּׁמַיִם, הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי"? נָקִי מִידֵי שָׁמַיִם.

233

רל״דשִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּי אוֹמֵר: "וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי", נָקִי מֵחֲצִי נֶזֶק. שֶׁהָיָה בַדִּין, הוֹאִיל וְשׁוֹר שֶׁהֵמִית אֶת הַשּׁוֹר, בְּתַשְׁלוּמִין, וְשׁוֹר שֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם, בְּתַשְׁלוּמִין, מַה לְּהַלָּן, מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק, אַף כָּן מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק! הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי"? נָקִי מֵחֲצִי נֶזֶק.

234

רל״הרַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: (שמות כא,כח) "וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי", נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד. שֶׁהָיָה בַדִּין, הוֹאִיל וּמוּעָד בִּסְקִילָה וְתָם בִּסְקִילָה, אִם לָמַדְתָּ עַל מוּעָד שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם דְּמֵי הָעֶבֶד, יָכֹל אַף בַּתָּם יְשַׁלֵּם דְּמֵי הָעֶבֶד? הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי"? נָקִי מִדְּמֵי עֶבֶד.

235

רל״ורַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: "וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי", נָקִי מִדְּמֵי וְלָדוֹת. שֶׁהָיָה בַדִּין, הוֹאִיל וְחִיֵּב בָּאָדָם וְחִיֵּב בַּשּׁוֹר, אִם לָמַדְתָּ עַל אָדָם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵרוֹ, וְהִכָּה אֶת הָאִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, יְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת, אַף הַשּׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵרוֹ, וְהִכָּה אִשָּׁה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, יְשַׁלֵּם דְּמֵי וְלָדוֹת! הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי"? נָקִי מִדְּמֵי וְלָדוֹת.

236

רל״ז(שמות כא,כט) ["וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם, וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ, וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, הַשּׁוֹר יִסָּקֵל, וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת."] "וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא". בָּא הַכָּתוּב לַחְלֹק בֵּין שׁוֹר תָּם לְמוּעָד. חֲמִשָּׁה דְבָרִים בֵּין שׁוֹר תָּם לְמוּעָד: מוּעָד צָרִיךְ עֵדִים, וְתָם אֵינוֹ צָרִיךְ עֵדִים; מוּעָד מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר, וְתָם פָּטוּר מִן הַכֹּפֶר; מוּעָד נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים סֶלַע, וְתָם אֵינוֹ נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים סֶלַע; מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק; מוּעָד מְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּה, וְתָם מְשַׁלֵּם מִגּוּפוֹ.

237

רל״ח"מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם", יוֹם וְאֶמֶשׁ וְשֶׁלְּפָנָיו. אֵיזֶהוּ שׁוֹר תָּם, וְאֵיזֶהוּ שׁוֹר מוּעָד? מוּעָד, שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים, וְתָם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵי הַתִּינוֹק מְמַשְׁמֵשׁ בְּקַרְנָיו. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

238

רל״טרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מוּעָד, שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְתָם, שֶׁיַּחְזֹר בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה.

239

ר״מרַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: אֲפִלּוּ הֵעִידוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים בְּיוֹם אֶחָד, הֲרֵי זֶה חַיָּב. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם"? אֶלָּא אִם כֵּן חָזַר בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה, אֵינוֹ נִדּוֹן אֶלָּא כְתָם.

240

רמ״א"וְהוּעַד בִּבְעָלָיו", מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁהִתְרוּ בוֹ. "וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ", לְהָבִיא שׁוֹמֵר חִנָּם. "וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ", כָּרָאוּי לוֹ. מִכָּן אָמָרוּ: שְׁמָרוֹ כָרָאוּי, פָּטוּר, שֶׁלֹּא כָרָאוּי, חַיָּב. קְשָׁרוֹ בְּמוֹסֵרָה וְיָצָא וְהִזִּיק,^*מוֹסֵרָה: חבל עבה. חבל הקשור לרסן. תָּם פָּטוּר וּמוּעָד חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כא,לו) "וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו", לֹא שְׁמָרוֹ זֶה. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

241

רמ״ברַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּם חַיָּב, וּמוּעָד פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כא,לו) "וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו", וְשָׁמוּר הוּא זֶה.

242

רמ״גרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין.^*סַכִּין: סכין שחיטה. אי-אפשר למנוע מן השור המועד להזיק אלא על ידי המתתו. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה.

243

רמ״ד"וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה". מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה. "הַשּׁוֹר יִסָּקֵל", לָמָּה נֶאֱמַר? עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַדִּין: אִם הַתָּם בִּסְקִילָה, מוּעָד לֹא יְהֵי בִסְקִילָה? לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַתָּם, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר, לְפִיכָךְ הוּא בִסְקִילָה, תֹּאמַר בַּמּוּעָד שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר, לְפִיכָךְ לֹא יְהֵי בִסְקִילָה! תִּלְמֹד לוֹמַר "הַשּׁוֹר יִסָּקֵל".

244

רמ״הדָּבָר אַחֵר: הָיָה בַכְּלָל וְיָצָא לִדּוֹן בְּחָדָשׁ, וְהֶחְזִירוֹ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ.

245

רמ״ורַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: "הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת", הִקִּישׁ מִיתַת הַשּׁוֹר לְמִיתַת בְּעָלִים: מָה מִיתַת בְּעָלִים בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, אַף מִיתַת הַשּׁוֹר בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה.

246

רמ״ז"וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת", יוּמָת בִּידֵי שָׁמַיִם. אַתָּה אוֹמֵר בִּידֵי שָׁמַיִם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִידֵי אָדָם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: (שמות כא,ל) "אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו, וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ", הָא נוֹתְנִין פִּדָּיוֹן לַמּוּמָתִין בִּידֵי שָׁמַיִם. עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר, יוּמָת בִּידֵי שָׁמַיִם! אַתָּה אוֹמֵר יוּמָת בִּידֵי שָׁמַיִם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּידֵי אָדָם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: (במדבר לה,לא) "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ, אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת", הָא אֵין נוֹתְנִין פִּדָּיוֹן לַמּוּמָתִין בִּידֵי אָדָם, אֲבָל נוֹתְנִין פִּדָּיוֹן לַמּוּמָתִין בִּידֵי שָׁמַיִם.

247

רמ״ח(שמות כא,ל) "אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו, וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו." פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁלַּמּוּמָת. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

248

רמ״טרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁלַּמֵּמִית. וְכֵן מָצִינוּ, שֶׁאֵין נוֹתְנִין פִּדָּיוֹן לַמּוּמָתִין בִּידֵי אָדָם בְּכָל מָקוֹם. חַיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין, אֵין לָהֶן פִּדָּיוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כז,כט) "כָּל חֵרֶם אֲשֶׁר יָחֳרַם מִן הָאָדָם, לֹא יִפָּדֶה, מוֹת יוּמָת."

249

ר״נרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה רַחֲמָיו שֶׁלְּמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם עַל בָּשָׂר וָדָם! שֶׁאָדָם קוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּמָמוֹן מִידֵי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ל,יב) "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַיי בִּפְקֹד אֹתָם, וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם." וְאוֹמֵר (מלכים ב יב,ה) "אִישׁ כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכּוֹ". וְאוֹמֵר (משלי יג,י) "כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ". וְאוֹמֵר: *(דניאל ד,כד)^** לָכֵן, הַמֶּלֶךְ, שֶׁעֲצָתִי תִהְיֶה יָפָה עָלֶיךָ, וַחֲטָאֶיךָ בְּצִדְקָה פְּדֵה. "לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ, וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק". וְאוֹמֵר: (איוב לג,כג) "אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף, לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ." וְאוֹמֵר (איוב לג,כד) "וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר: פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת, מָצָאתִי כֹפֶר."

250

רנ״אנִמְצֵינוּ לְמֵדִים: קָדָשִׁים, יֵשׁ לָהֶם פִּדָּיוֹן, קָדָשִׁים, אֵין לָהֶם פִּדָּיוֹן. אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה, יֵשׁ לָהֶם פִּדָּיוֹן; אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה, אֵין לָהֶם פִּדָּיוֹן. אֲסוּרִים בַּהֲנָיָה, יֵשׁ לָהֶם פִּדָּיוֹן; אֲסוּרִין בַּהֲנָיָה, אֵין לָהֶם פִּדָּיוֹן. שָׂדוֹת וּכְרָמִים, יֵשׁ לָהֶם פִּדָּיוֹן; שָׂדוֹת וּכְרָמִים, אֵין לָהֶם פִּדָּיוֹן. עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, יֵשׁ לָהֶן פִּדָּיוֹן; עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, אֵין לָהֶם פִּדָּיוֹן. חַיָּבֵי מִיתוֹת, יֵשׁ לָהֶן פִּדָּיוֹן; חַיָּבֵי מִיתוֹת, אֵין לָהֶן פִּדָּיוֹן. אַף לֶעָתִיד לָבֹא, יֵשׁ לָהֶם פִּדָּיוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים מט,ח-ט) "אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ, לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ. וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם וְחָדַל לְעוֹלָם."

251

רנ״בחֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל, שֶׁנָּתַן הַקֹּדֶשׁ אֻמּוֹת הָעוֹלָם כַּפָּרָה תַּחַת נַפְשׁוֹתֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה מג,ג) "נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם, כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ." מִפְּנֵי מָה? (ישעיה מג,ד) "מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי, נִכְבַּדְתָּ, וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ, וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ, וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ."

252

רנ״ג(שמות כא,לא) "אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ." לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (שמות כא,כט) "וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה", אֵין לִי אֶלָּא גְּדוֹלִים, קְטַנִּים מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח". אֵין לִי אֶלָּא בֶּן גָּמוּר אוֹ בַּת גְּמוּרָה, טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "אוֹ בֵן יִגָּח אוֹ בַת יִגָּח". אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹ וּבִתּוֹ שֶׁלְּאַחֵר, בְּנוֹ וּבִתּוֹ שֶׁלְּעַצְמוֹ מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות כא,ט) "כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ." אֵין לִי אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, גֵּרִים מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לּוֹ."

253

רנ״ד(שמות כא,לב) "אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר אוֹ אָמָה, כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל." אַף עֶבֶד וְאָמָה הָיוּ בַכְּלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כא,כט) "וְהֵמִית אִישׁ אוֹ אִשָּׁה". וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאוֹ מִכְּלָלוֹ, לְהָקֵל עָלָיו וּלְהַחְמִיר עָלָיו: לְהָקֵל עָלָיו, שֶׁאִם הָיָה יָפֶה מֵאָה מָנֶה, נוֹתֵן לוֹ שְׁלֹשִׁים סֶלַע; לְהַחְמִיר עָלָיו, שֶׁאִם אֵינוֹ יָפֶה אֶלָּא דֵּינָר זָהָב, נוֹתֵן לוֹ שְׁלֹשִׁים סֶלַע.

254

רנ״ה"אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר, אוֹ אָמָה". לְחַיֵּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

255

רנ״ודָּבָר אַחֵר: "אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר, אוֹ אָמָה", בַּכְּנַעֲנִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּעִבְרִי? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו", הֲרֵי בַכְּנַעֲנִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

256

רנ״ז"כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים יִתֵּן לַאדֹנָיו", אֶחָד אִישׁ וְאֶחָד אִשָּׁה.

257

רנ״חדָּבָר אַחֵר: "וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל", לָמָּה נֶאֱמַר? הָיָה בַכְּלָל וְיָצָא לִדּוֹן בְּחִדּוּשׁ,^*הָיָה בַכְּלָל וְיָצָא לִדּוֹן בְּחִדּוּשׁ: זה אחד מן הכללים שבהם נדרשת התורה, כמו שנאמר בספרא בברייתא דרבי ישמעאל: כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל לידון בדבר חדש ואי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש. וְהֶחְזִירוֹ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ.

258

רנ״ט"וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל", לָמָּה נֶאֱמַר? עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַדִּין: הוֹאִיל וְהוּא בְמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, וְאַחַר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, וְשׁוֹרוֹ בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, וְשׁוֹר אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, אִם לָמַדְתָּ שֶׁחָלַק בֵּינוֹ לְבֵין אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, נַחְלֹק בֵּין שׁוֹרוֹ לְשׁוֹר אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ! תִּלְמֹד לוֹמַר "וְהַשּׁוֹר יִסָּקֵל." מַגִּיד הַכָּתוּב, אַף עַל פִּי שֶׁחָלַק בֵּינוֹ לְבֵין אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ, לֹא נַחְלֹק בֵּין שׁוֹרוֹ לְשׁוֹר אַחֵר בְּמִיתָה עַל עַבְדּוֹ וְעַל אֲמָתוֹ.

259

ר״ס(שמות כא,לג) ["וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר, וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר."] "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר". לָמָּה נֶאֱמַר? עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַדִּין: הוֹאִיל וְהַשּׁוֹר מָמוֹנוֹ, וְהַבּוֹר מָמוֹנוֹ, אִם לָמַדְתָּ עַל שֶׁהוּא חַיָּב עַל יְדֵי שׁוֹרוֹ, לֹא יְהֵי חַיָּב עַל יְדֵי בוֹרוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר "אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר". הָא לְפִי שֶׁלֹּא זָכִיתִי מִן הַדִּין, צָרִיךְ הַכָּתוּב לַהֲבִיאוֹ.

260

רס״אדָּבָר אַחֵר: "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר, וְלֹא יְכַסֶּנּוּ, וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר." לְחַיֵּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

261

רס״בדָּבָר אַחֵר: "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר", אֵין לִי אֶלָּא פוֹתֵחַ, כּוֹרֶה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר". עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַדִּין: אִם הַפּוֹתֵחַ חַיָּב, הַכּוֹרֶה לֹא יְהֵי חַיָּב? הָא אִם אָמַרְתָּ כֵּן, עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר "אוֹ כִּי יִכְרֶה", לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין.

262

רס״גדָּבָר אַחֵר: "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר", הִקִּישׁ פּוֹתֵחַ לַכּוֹרֶה וְכוֹרֶה לַפּוֹתֵחַ: מַה פּוֹתֵחַ בִּרְשׁוּת פָּטוּר, אַף כּוֹרֶה בִּרְשׁוּת פָּטוּר; וּמַה כּוֹרֶה כַּשִּׁעוּר, אַף פּוֹתֵחַ כַּשִּׁעוּר.

263

רס״דרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: לֹא הֲרֵי פוֹתֵחַ כַּהֲרֵי כוֹרֶה, וְלֹא כוֹרֶה כַּהֲרֵי פוֹתֵחַ; הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁהוּא חַיָּב בְּשָׁמְרוֹ חַיָּב בְּנִזְקוֹ, אַף כָּל שֶׁהוּא חַיָּב בְּשָׁמְרוֹ חַיָּב בְּנִזְקוֹ. אֵין לִי אֶלָּא פוֹתֵחַ וְכוֹרֶה; סִיְּדוֹ וְכִיְּרוֹ^*סִיְּדוֹ וְכִיְּרוֹ: טח אותו בסיד וגלף בטיח צורות בולטות. וְצִיְּרוֹ וְעָשָׂה בוֹ,^*סִיְּדוֹ וְכִיְּרוֹ וְצִיְּרוֹ וְעָשָׂה בוֹ: עשה בו עבודות שונות שאינן פתיחה או כריה. מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְלֹא יְכַסֶּנּוּ", הָא לֹא פְתִיחָה וְלֹא כִרְיָה גָרְמָה, אֶלָּא כִּסּוּי גּוֹרֵם.

264

רס״ה"וְלֹא יְכַסֶּנּוּ", לְהָבִיא שׁוֹמֵר חִנָּם.

265

רס״ו"וְלֹא יְכַסֶּנּוּ", כָּרָאוּי לוֹ. מִכָּן אָמָרוּ: כִּסָּהוּ כָרָאוּי, פָּטוּר; שֶׁלֹּא כָרָאוּי, חַיָּב. כִּסָּהוּ, וְגִלָּהוּ אַחֵר, הַמְגַלֶּה חַיָּב. הַשּׁוּתָפִין שֶׁכִּסּוּ אֶת הַבּוֹר, אִם גִּלָּהוּ אֶחָד מֵהֶם, הַמְגַלֶּה חַיָּב. נִתְגַּלָּה וְיָדַע בּוֹ אֶחָד, זֶה שֶׁיָּדַע בּוֹ חַיָּב, וְזֶה שֶׁלֹּא יָדַע בּוֹ פָטוּר.

266

רס״ז"וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר." "שׁוֹר", וְלֹא שׁוֹר וְכֵלָיו, "חֲמוֹר", וְלֹא חֲמוֹר וְכֵלָיו. שֶׁהָיָה בַדִּין: וּמָה, אִם בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא חַיָּב עַל הַבְּהֵמָה, חַיָּב עַל הַכֵּלִים, וְכָן שֶׁחַיָּב עַל הַבְּהֵמָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵי חַיָּב עַל הַכֵּלִים? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר." "שׁוֹר" וְלֹא כֵלָיו, "חֲמוֹר" וְלֹא כֵלָיו.

267

רס״ח"וְנָפַל שָׁמָּה", בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ. מִכָּן אָמָרוּ: נָפַל לְפָנָיו מִקּוֹל הַכִּרְיָה, חַיָּב; לְאַחֲרָיו מִקּוֹל הַכִּרְיָה, פָּטוּר. אֲבָל בַּבּוֹר, בֵּין לְפָנָיו וּבֵין לְאַחֲרָיו, חַיָּב.

268

רס״ט(שמות כא,לד) ["בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם, כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו, וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ."] "בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם", מִכָּל מָקוֹם.

269

ר״ע"כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו". אֵין לִי אֶלָּא כֶּסֶף, בְּהֵמָה מְנַיִן? הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר כָּן "וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות כא,לו) "וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ." מַה לְּהַלָּן בְּהֵמָה, אַף כָּן בְּהֵמָה; מָה כָּן כֶּסֶף, אַף לְהַלָּן כֶּסֶף.

270

רע״א"וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ", לַנִּזָּק. אַתָּה אוֹמֵר לַנִּזָּק, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַמַּזִּיק? אָמַרְתָּ, אִלּוּ כֵּן הָיָה, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ"? לַנִּזָּק! אֶלָּא מַגִּיד שֶׁשָּׁמִין דְּמֵי נִבְלָתוֹ, וּמְנַכֶּה לוֹ דְמֵי נִזְקוֹ.

271

רע״ב(שמות כא,לה) ["וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת, וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ, וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן."] "וְכִי יִגֹּף". בִּכְלַל נְגִיפָה נְגִיחָה, דְּחִיָּה, רְבִיצָה, בְּעִיטָה.^*דְּחִיָּה: דחיפה. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. אַבָּא חֲנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בִּכְלַל נְגִיפָה נְגִיחָה, דְּחִיָּה, רְבִיצָה, וּבְעִיטָה; וּנְשִׁיכָה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר (שמות כא,לו) "וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו". וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם כְּשֶׁשְּׁמָרוֹ וְיָצָא וְהִזִּיק, חַיָּב, קַל וָחֹמֶר עַד שֶׁלֹּא יִשְׁמְרֶנּוּ. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ"? אֶלָּא שֶׁהוֹסִיף הַכָּתוּב עוֹד שְׁמִירָה אַחֶרֶת, וְאֵי זוֹ זוֹ? זוֹ נְשִׁיכָה.

272

רע״ג"שׁוֹר אִישׁ", לְהוֹצִיא שׁוֹר שֶׁלַּקָּטָן. "שׁוֹר אִישׁ", לְהָבִיא שׁוֹר שֶׁלַּאֲחֵרִים. "רֵעֵהוּ", לְהוֹצִיא שׁוֹר שֶׁלַּנָּכְרִי, שׁוֹר כּוּתִי, שׁוֹר גֵּר.

273

רע״ד"וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת, וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ, וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן." יָכֹל בְּשָׁוִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשָׁוִים וּבְשֶׁאֵינָן שָׁוִים? אָמַרְתָּ, מַה דֶּרֶךְ הַמַּזִּיקִין, נִשְׂכָּרִין אוֹ מַפְסִידִין? מַפְסִידִין; אַף הַנִּזָּקִין, נוֹטְלִין נִזְקָן אוֹ יָתֵר עַל נִזְקָן? נִזְקָן וְלֹא יוֹתֵר עַל נִזְקָן.

274

רע״הרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: נֶאֶמְרָה חֲצִיָּה בַּחַי וְנֶאֶמְרָה חֲצִיָּה בַמֵּת. הָא בְּשָׁוִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

275

רע״ו"וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן." מִכָּן אָמָרוּ: שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה, שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, נוֹטֵל חֶצְיוֹ; שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, נוֹטֵל כֻּלּוֹ; שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה, נוֹטֵל רְבִיעִי.

276

רע״זשׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: עַל זֶה נֶאֱמַר: "וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ". אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: קְרָא אֶת כָּל הַמִּקְרָא הַזֶּה "וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן", וְאֵי זֶה זֶה? זֶה שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְהַנְּבֵלָה מָנֶה. מוֹכְרִין אֶת הַחַי, וְאֶת הַמֵּת חוֹלְקִין בְּשָׁוֶה, וּבַעַל הַנְּבֵלָה מְטַפֵּל בְּנִבְלָתוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר "וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן".

277

רע״ח(שמות כא,לו) "אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר תַּחַת הַשּׁוֹר, וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ." בָּא הַכָּתוּב לַחְלֹק בֵּין שׁוֹר תָּם לְמוּעָד. חֲמִשָּׁה דְבָרִים בֵּין שׁוֹר תָּם לְמוּעָד: מוּעָד צָרִיךְ עֵדִים, וְתָם אֵין צָרִיךְ עֵדִים. מוּעָד מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּפֶר, וְתָם פָּטוּר מִן הַכֹּפֶר. מוּעָד נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים סֶלַע, וְתָם אֵינוֹ נוֹתֵן שְׁלֹשִׁים סֶלַע. מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. מוּעָד מְשַׁלֵּם מִן הָעֲלִיָּה, וְתָם מִגּוּפוֹ.

278

רע״ט"מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם". יוֹם וְאֶמֶשׁ וְשֶׁלְּפָנָיו.

279

ר״פאֵיזֶהוּ שׁוֹר תָּם וְאֵי זֶה הוּא שׁוֹר מוּעָד? מוּעָד, שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים, וְתָם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵי הַתִּינוֹק מְמַשְׁמֵשׁ בְּקַרְנָיו. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

280

רפ״ארַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מוּעָד, שֶׁהֵעִידוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְתָם, שֶׁיַּחְזֹר בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: אֲפִלּוּ הֵעִידוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה פְעָמִים בְּיוֹם אֶחָד, הֲרֵי זֶה חַיָּב. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "מִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם"? אֶלָּא אִם כֵּן חָזַר בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה, אֵינוֹ נִדּוֹן אֶלָּא כְתָם.

281

רפ״ב"וְהוּעַד", מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁהִתְרוּ בוֹ. "וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ", לְהָבִיא שׁוֹמֵר חִנָּם. "וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ", כָּרָאוּי לוֹ. מִכָּן אָמָרוּ: שְׁמָרוֹ כָרָאוּי, פָּטוּר, שֶׁלֹּא כָרָאוּי, חַיָּב. קְשָׁרוֹ בְמוֹסֵרָה, וְיָצָא וְהִזִּיק, תָּם פָּטוּר, וּמוּעָד חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו", לֹא שְׁמָרוֹ זֶה. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

282

רפ״גרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּם חַיָּב, וּמוּעָד פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כא,לו) "וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו", וְשָׁמוּר הוּא זֶה.

283

רפ״דרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין.

284

רפ״הרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה.

285

רפ״ו"שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם שׁוֹר". אֵין לִי אֶלָּא בְהֵמָה, כֶּסֶף מְנַיִן? הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר כָּן "וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ" מַה כָּן בְּהֵמָה, אַף לְּהַלָּן בְּהֵמָה, מַה לְּהַלָּן כֶּסֶף, אַף כָּן כֶּסֶף.

286

רפ״ז"וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ", לַנִּזָּק. אַתָּה אוֹמֵר לַנִּזָּק, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַמַּזִּיק? אָמַרְתָּ, אִלּוּ כֵּן הָיָה, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ"? לַנִּזָּק! אֶלָּא מַגִּיד שֶׁשָּׁמִין דְּמֵי נִבְלָתוֹ, וּמְנַכֶּה לוֹ דְּמֵי נִזְקוֹ.

287

רפ״ח(שמות כא,לז) "כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה, וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה." אַף הַטּוֹבֵחַ וְהַמּוֹכֵר הָיוּ בַכְּלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כב,ו) "אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב, יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם." וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאוֹ מִכְּלָלוֹ, לְהַחְמִיר עָלָיו לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. לְכָךְ נֶאֶמְרָה הַפָּרָשָׁה.

288

רפ״ט"שׁוֹר אוֹ שֶׂה", לְחַיֵּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

289

ר״צ"וּטְבָחוֹ". אֵין לִי אֶלָּא טוֹבֵחַ, מוֹכֵר מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "אוֹ מְכָרוֹ". עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַדִּין: אִם הַטּוֹבֵחַ חַיָּב, מוֹכֵר לֹא יְהֵי חַיָּב? אִם אָמַרְתָּ כֵּן, עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר "אוֹ מְכָרוֹ", לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין.

290

רצ״אדָּבָר אַחֵר: הִקִּישׁ טוֹבֵחַ לַמּוֹכֵר, וּמוֹכֵר לַטּוֹבֵחַ: מַה מְּכִירָה חוּץ לִרְשׁוּתוֹ, אַף טְבִיחָה חוּץ לִרְשׁוּתוֹ. מַה מְּכִירָה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה, אַף טְבִיחָה מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה. מַה מְּכִירָה מֻתֶּרֶת בַּהֲנָיָה, אַף טְבִיחָה מֻתֶּרֶת בַּהֲנָיָה. מַה טְּבִיחָה, שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַחְזֹר, אַף מְכִירָה, שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַחְזֹר. מַה טְּבִיחָה, כֻּלָּהּ, אַף מְכִירָה, כֻּלָּהּ.

291

רצ״ב"כִּי יִגְנֹב אִישׁ". אַף מֻקְדָּשִׁין הָיוּ בַכְּלָל, שֶׁאִם גּוֹנְבָן וּשׁוֹחֲטָן בַּחוּץ, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָן מִכְּלָלָן, לְהַחְמִיר עֲלֵיהֶן לְזוֹקְקָן לְהִכָּרֵת,^*לְזוֹקְקָן לְהִכָּרֵת: לחייב אותם כרת. שֶׁהָיוּ חַיָּבִין בְּתַשְׁלוּמִין. וְהַדִּין נוֹתֵן: אִם חַיָּבִין עַל הִכָּרֵת הֶחָמוּר, לֹא יִהְיוּ חַיָּבִין בְּתַשְׁלוּמִין הַקַּלִּין? תִּלְמֹד לוֹמַר: (ויקרא יז,ב) "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יי", מִכְּלַל הִכָּרֵת יָצְאוּ, וְלֹא יָצְאוּ מִכְּלַל תַּשְׁלוּמִין.

292

רצ״ג"חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם", אַרְבָּעָה וָהוּא. "וְאַרְבַּע צֹאן", שְׁלֹשָׁה וָהוּא.

293

רצ״דאָמַר רַבִּי מֵאִיר: בֹּא וּרְאֵה, כַּמָּה חֲבִיבָה מְלָאכָה לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם! שׁוֹר, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְלָאכָה, יְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה; וְשֶׂה, אֵין לוֹ מְלָאכָה, יְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה!

294

רצ״הרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי אוֹמֵר: חָס הַמָּקוֹם עַל כְּבוֹדָן שֶׁלַּבִּרְיוֹת: שׁוֹר, לְפִי שֶׁהִלֵּךְ בְּרַגְלָיו, יְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה; שֶׂה, לְפִי שֶׁטְּעָנוֹ, יְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה.

295

רצ״ורַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: "תַּחַת הַשּׁוֹר... תַּחַת הַשֶּׂה", לְהוֹצִיא אֶת הַחַיָּה. שֶׁהָיָה בַדִּין, הוֹאִיל וּבְהֵמָה בְתַשְׁלוּמִין, וְחַיָּה בְתַשְׁלוּמִין, אִם לָמַדְתָּ עַל בְּהֵמָה, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, אַף הַחַיָּה יְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה! לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַבְּהֵמָה, שֶׁהִיא קְרֵבָה עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ, לְפִיכָךְ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, תֹּאמַר בַּחַיָּה, שֶׁאֵינָהּ קְרֵבָה עַל גַבֵּי מִזְבֵּחַ, לְפִיכָךְ לֹא יְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה.

296

רצ״זוַהֲרֵי בַּעֲלַת מוּם תּוֹכִיחַ, שֶׁאֵינָהּ קְרֵבָה עַל גַבֵּי מִזְבֵּחַ, וּמְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה! הִיא תּוֹכִיחַ עַל הַחַיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ קְרֵבָה עַל גַבֵּי מִזְבֵּחַ, יְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה! לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְבַעֲלַת מוּם, שֶׁמִּינָהּ קָרֵב עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ, תֹּאמַר בַּחַיָּה, שֶׁאֵין מִינָהּ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, לְפִיכָךְ לֹא יְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "תַּחַת הַשּׁוֹר...תַּחַת הַשֶּׂה"? לְהוֹצִיא אֶת הַחַיָּה.

297

רצ״ח(שמות כב,א) "אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב, וְהֻכָּה וָמֵת, אֵין לוֹ דָּמִים." וּמַה זֶּה? סָפֵק שֶׁהוּא בָא לִגְנֹב, סָפֵק שֶׁהוּא בָא לַהֲרֹג. אַתָּה אוֹמֵר סָפֵק שֶׁהוּא בָא לִגְנֹב סָפֵק שֶׁבָּא לַהֲרֹג, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא סָפֵק שֶׁהוּא בָא לִגְנֹב סָפֵק שֶׁאֵינוֹ בָא לִגְנֹב? אָמַרְתָּ, אִם כְּשֶׁיִּגְנֹב וַדַּי וַהֲרָגוֹ, הֲרֵי זֶה חַיָּב, קַל וָחֹמֶר זֶה, סָפֵק שֶׁהוּא בָא לִגְנֹב, סָפֵק שֶׁהוּא בָא לַהֲרֹג.

298

רצ״טמִכָּן אַתְּ דָּן עַל פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ: שֶׁשְּׁפִיכוּת דָּמִים, מְטַמָּא אֶת הָאָרֶץ וּמְסַלֶּקֶת אֶת הַשְּׁכִינָה, הִיא דוֹחָה אֶת הַסָּפֵק, קַל וָחֹמֶר לְפִקּוּחַ נֶפֶשׁ שֶׁיִּדְחֶה אֶת הַסָּפֵק! הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כְלָשׁוֹן רִאשׁוֹן, סָפֵק שֶׁהוּא בָא לִגְנֹב, סָפֵק שֶׁהוּא בָא לַהֲרֹג.

299

ש׳(שמות כב,ב) ["אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו, דָּמִים לוֹ, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם, אִם אֵין לוֹ, וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ."] "אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו". רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי עָלָיו הַחַמָּה זוֹרַחַת, וַהֲלֹא עַל כָּל הָעוֹלָם הִיא זוֹרַחַת? אֶלָּא, מַה שֶּׁמֶשׁ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, אַף זֶה, אִם יָדוּעַ הוּא שֶׁבְּשָׁלוֹם הֵימֶנּוּ וַהֲרָגוֹ, הֲרֵי זֶה חַיָּב.

300

ש״אכַּיּוֹצֵא בוֹ: (דברים כב,יז) "וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה לִפְנֵי זִקְנֵי הָעִיר." מְחַוְּרִין אֶת הַדְּבָרִין כַּשִּׂמְלָה.

301

ש״בכַּיּוֹצֵא בוֹ: (שמות כא,יט) "עַל מִשְׁעַנְתּוֹ", עַל בֻּרְיוֹ. אַף כָּן, אַתָּה אוֹמֵר: "אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו, דָּמִים לוֹ".

302

ש״ג"אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ". רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא, אוֹ לֹא בָא אֶלָּא לְחַלֵּק בֵּין יוֹם לַלַּיְלָה, לוֹמַר לָךְ, אִם הֲרָגוֹ בַיּוֹם, חַיָּב, וּבַלַּיְלָה יְהֵי פָטוּר? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים כב,כו) "וְלַנַּעֲרָ לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר".

303

ש״דוְכִי מַה לָּמַדְנוּ לָרוֹצֵחַ מֵעַתָּה? אֶלָּא, הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד: מַה לְּהַלָּן לֹא חָלַק בֵּין יוֹם לַלַּיְלָה, אַף כָּן, לֹא נַחְלֹק בּוֹ בֵּין יוֹם לַלַּיְלָה; מָה כָּן, אִם קָדַם וַהֲרָגוֹ, פָּטוּר, אַף לְהַלָּן, אִם קְדָמַתּוּ וַהֲרָגַתּוּ, פְּטוּרָה. מַה לְּהַלָּן, הָיוּ לָהּ מוֹשִׁיעִין הֵימֶנּוּ וַהֲרָגַתּוּ, חַיֶּבֶת, אַף כָּן, הָיוּ לוֹ מוֹשִׁיעִין הֵימֶנּוּ וַהֲרָגוֹ, חַיָּב.

304

ש״ה"דָּמִים לוֹ, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁהָיוּ לְפָנָיו כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן, וּשְׁבָרָן כְּשֶׁהוּא חוֹתֵר, כָּל זְמַן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁבְּשָׁלוֹם הֵימֶנּוּ וַהֲרָגוֹ, הֲרֵי זֶה חַיָּב. לְכָךְ נֶאֱמַר "דָּמִים לוֹ, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם".

305

ש״ו"אִם אֵין לוֹ, וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ." שׁוֹמֵעַ אֲנִי, לְעוֹלָם! תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות כא,ב) "שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד, וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם." מַגִּיד שֶׁהוּא עוֹבֵד שֵׁשׁ וְיוֹצֵא בַשְּׁבִיעִית.

306

ש״ז"וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ", לֹא פָחוּת וְלֹא יוֹתֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם גָּנַב פָּחוּת מִמַּה שֶּׁשָּׁוֶה, אֵינוֹ נִמְכָּר; יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁשָּׁוֶה, הָרְשׁוּת בְּיַד בַּעַל הַגְּנֵבָה: אִם רָצָה לִמְכֹּר, יִמְכֹּר, וְאִם לָאו, כּוֹתֵב לוֹ שְׁטָר.

307

ש״חרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: גָּנַב פָּחוּת מִמַּה שֶּׁשָּׁוֶה, אֵינוֹ נִמְכָּר; יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁשָּׁוֶה, דַּיּוֹ לְהִשְׂתַּכֵּר מַחְצָה וּלְהַפְסִיד מַחְצָה.

308

ש״ט(שמות כב,ג) ["אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה, מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה חַיִּים, שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם."] "אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא", אֵין מְצִיאָה אֶלָּא בְעֵדִים. "בְיָדוֹ", אֵין "בְּיָדוֹ" בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא רְשׁוּתוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר כא,כו) "וַיִּקַּח אֶת כָּל אַרְצוֹ מִיָּדוֹ". וְאוֹמֵר: (בראשית כד,י) "וַיִּקַּח הָעֶבֶד עֲשָׂרָה גְמַלִּים מִגְּמַלֵּי אֲדֹנָיו, וַיֵּלֶךְ וְכָל טוּב אֲדֹנָיו בְּיָדוֹ", הָא אֵין יָדוֹ בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא רְשׁוּתוֹ.

309

ש״י"מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה חַיִּים". רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: שֶׁאֵין תַּלְמוּד (לוֹמַר) "חַיִּים", וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "חַיִּים"? אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הַחַיָּה. "חַיִּים, שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם", וְלֹא מֵתִים.

310

שי״א"שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם." נִמְצָא אַתָּה אוֹמֵר, (ע' מקבילה בתוספתא ב"ק ז,ח-יג) שִׁבְעָה גַּנָּבִין הֵם: הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּהֶן, גּוֹנֵב דַּעַת בְּנֵי אָדָם, וְהַמְסָרֵב בַּחֲבֵרוֹ לְאָרְחוֹ, וְאֵין בְּלִבּוֹ לִקְרוֹתוֹ,^*מְסָרֵב=מְסַרְהֵב: משדל. וְהַמַּרְבֶּה לוֹ בְּתִקְרֹבֶת, וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל, וְהַמְפַתֵּחַ חָבִיּוֹתָיו, וְהֵן מְכוּרוֹת, וְהַמְּעַוֵּל בַּמִּדּוֹת,^*הַמְּעַוֵּל: העושה עוול, מרמה. וְהַמְשַׁקֵּר בַּמִּשְׁקָלוֹת, וְהַמְּעָרֵב אֶת הַגִּירָה בַּתִּלְתָּן,^*גִּירָה: זרע של חרוב. וְהַחוֹל בַּפּוּל, וְאֶת הַחֹמֶץ בַּשֶּׁמֶן. מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ: הַשֶּׁמֶן אֵינוֹ מְקַבֵּל נֵכֶל,^*נֵכֶל: מרמה, תחבולה. לְפִיכָךְ מוֹשְׁחִין בּוֹ מְלָכִים.

311

שי״בוְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּעֲלִין עָלָיו, שֶׁאִם הָיָה יָכֹל לִגְנֹב דַּעַת הָעֶלְיוֹנָה, גּוֹנְבָהּ. וְכֵן מָצִינוּ בְאַבְשָׁלוֹם, שֶׁגָּנַב שָׁלֹשׁ גְּנֵבוֹת, לֵב אָבִיו, וְלֵב בֵּית דִּין, וְלֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל ב ט,ו) "וַיַּעַשׂ אַבְשָׁלוֹם כַּדָּבָר הַזֶּה לְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָבֹאוּ לַמִּשְׁפָּט אֶל הַמֶּלֶךְ, וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל."

312

שי״גוְכִי מִי גָּדוֹל, הַגּוֹנֵב אוֹ הַנִּגְנָב? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הַנִּגְנָב, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא נִגְנָב וְהוּא מַחֲרִישׁ.

313

שי״דוְכֵן מָצִינוּ בַּאֲבוֹתֵינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁעָמְדוּ לִפְנֵי הַר סִינַי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, בִּקְּשׁוּ לִגְנֹב דַּעַת הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כד,ז) "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יי, נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע." כִּבְיָכֹל נִגְנְבָה בְיָדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ה,כו) "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם!" וְאִם תֹּאמַר שֶׁאֵין הַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ, וַהֲלֹא כְבַר נֶאֱמַר: (תהלים עח,לו-לז) "וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ. וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ." וְאַף עַל פִּי כֵן: (תהלים עח,לח) "וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָו‍ֹן", וְאוֹמֵר: (משלי כו,כג) "כֶּסֶף סִיגִים מְצֻפֶּה עַל חָרֶשׂ, שְׂפָתַיִם דֹּלְקִים וְלֶב רָע."

314

שי״הלְמַעְלָה מֵהֶן, גָּנַב אֲסוּרִין בַּהֲנָיָה, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם; כְּסוּת וּפֵרוֹת וְכֵלִים, בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, שְׁטָרוֹת וְקַרְקָעוֹת, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן.

315

שי״ופֶּטֶר חֲמוֹר, יְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל: אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אָסוּר עַכְשָׁו, יֵשׁ לוֹ הֶתֵּר לְאַחַר זְמַן. תַּחַת הַשּׁוֹר יְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה, תַּחַת הַשֶּׂה יְשַׁלֵּם אַרְבָּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כא,לז) "כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ, חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם תַּחַת הַשּׁוֹר, וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה."

316

שי״זלְמַעְלָה מֵהֶם, גּוֹנֵב נֶפֶשׁ בְּנֵי אָדָם, שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ טָעוּן כֵּלִים. מְצָאוֹ חֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ: מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? אָמַר לוֹ: טֹל חֶלְקָךְ וְאַל תַּגֵּד! לְאַחַר זְמַן, בָּא בַּעַל הַגְּנֵבָה וְאָמַר לוֹ: מַשְׁבִּיעָךְ אֲנִי עָלֶיךָ, לֹא רָאִיתָ לִפְלוֹנִי יוֹצֵא מִתּוֹךְ בֵּיתִי טָעוּן כֵּלִים? וְאָמַר לוֹ: שְׁבוּעָה שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה מְדַבֵּר! הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, עָלָיו הוּא אוֹמֵר: (משלי כט,כד) "חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ, אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד."

317

שי״חאֲבָל הַמְגַנֵּב מֵאַחַר חֲבֵרוֹ, וְהָלַךְ וְשָׁנָה בְּדִבְרֵי תוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא נִקְרָא גַנָּב, הֲרֵי זֶה זָכָה לְעַצְמוֹ, וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר: (משלי ו,ל) "לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב, לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב." לַסּוֹף נִמְצָא מִתְמַנֶּה עַל הַצִּבּוּר, יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ו,לא) "וְנִמְצָא, יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם, אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ יִתֵּן." וְאֵין "שִׁבְעָתָיִם" אֶלָּא דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים יב,ז) "אִמְרוֹת יי אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם."

318

שי״ט(שמות כב,ד) ["כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם, וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר, מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם."] "כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה", לָמָּה נֶאֱמַר? עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, הָיָה לִי בַדִּין: הוֹאִיל וְהַבּוֹר מָמוֹנוֹ, וְהַהֶבְעֵר מָמוֹנוֹ, אִם לָמַדְתָּ שֶׁהוּא חַיָּב עַל יְדֵי בוֹרוֹ, לֹא יְהֵי חַיָּב עַל יְדֵי הֶבְעֵרוֹ? אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "כִּי יַבְעֶר אִישׁ"? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ, שֶׁהַשֵּׁן מוּעֶדֶת לֹאכַל אֶת הָרָאוּי לָהּ, וְהַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ.

319

ש״כמִכָּן אָמָרוּ: לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיָּצָא הַמַּזִּיק מֵרְשׁוּתוֹ וְהִזִּיק, שֶׁשָּׁמִין נְזִקִין בָּעִדִּית, וְקַל וָחֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ.

320

שכ״א"כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם", לְחַיֵּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ; "שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם", מַה כֶּרֶם יֵשׁ בּוֹ פֵרוֹת, אַף שָׂדֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פֵרוֹת.

321

שכ״ב"וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה". מִכָּן אָמָרוּ: מָסַר צֹאנוֹ לִבְנוֹ, לִשְׁלוּחוֹ וּלְעַבְדּוֹ, פָּטוּר; לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, חַיָּב.

322

שכ״ג"וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר". רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי הַמַּגְדִּישׁ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת, וְיָצַאת בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת וְהִזִּיקָה, קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: "וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר", בִּשְׂדֵה אַחֵר הוּא זֶה.

323

שכ״ד"מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם." מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁלַּמַּזִּיק. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

324

שכ״הרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ שֶׁשָּׁמִין נְזִקִין בָּעִדִּית, קַל וָחֹמֶר בַּהֶקְדֵּשׁ.

325

שכ״ו(שמות כב,ה) ["כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים, וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה."] "כִּי תֵצֵא אֵשׁ", לָמָּה נֶאֱמַר? עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַדִּין: הוֹאִיל וְחַיָּב עַל יְדֵי קָנוּי לוֹ, לֹא יְהֵי חַיָּב עַל יְדֵי עַצְמוֹ? אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, לָמָּה נֶאֱמַר "כִּי תֵצֵא אֵשׁ"? אֶלָּא, בָּא הַכָּתוּב לַעֲשׁוֹת אֶת הָאֹנֶס כָּרָצוֹן, וְשֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כַּמִּתְכַּוֵּן, וְאֶת הָאִשָּׁה כָּאִישׁ בְּכָל הַנְּזִקִין שֶׁבַּתּוֹרָה.

326

שכ״ז"וּמָצְאָה קֹצִים". הָא לֹא בָאוּ קוֹצִים אֶלָּא לִתֵּן שִׁעוּר. אִם יֵשׁ קוֹצִים, יֵשׁ שִׁעוּר, וְאִם אֵין קוֹצִים, אֵין שִׁעוּר.

327

שכ״חמִכָּן אָמָרוּ: עִבְּרָה אֶת הַנָּהָר וְאֶת הַדֶּרֶךְ, וְאֶת הַגָּדֵר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, וְהִזִּיקָה, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. כֵּיצַד עוֹמְדִין עַל הַדָּבָר? רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא עוֹמֵד בְּאֶמְצַע בֵּית כּוֹר וּמַדְלִיק. דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה.

328

שכ״טרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, כְּדֶרֶךְ הָרַבִּים. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: חֲמִשִּׁים אַמָּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה." הַכֹּל לְפִי הַדְּלֵקָה.

329

ש״למַעֲשֶׂה שֶׁעִבְּרָה דְלֵקָה אֶת הַיַּרְדֵּן וְהִזִּיקָה, כְּשֶׁהִיא מְרֻבָּה. אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁקָּפְצָה, אֲבָל אִם הָיְתָה מְצַפְצֶפֶת וּמְהַלֶּכֶת, אֲפִלּוּ עַד מִיל,^*מְצַפְצֶפֶת: מהבהבת, שורפת באיטיות. הֲרֵי זֶה חַיָּב.

330

של״א"וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ", הַכֹּל בְּמַשְׁמָע. וְכֵן סְוָאר שֶׁלְּקָנִים וְשֶׁלְּקוֹרוֹת,^*סְוָאר: ערימה. וְכֵן מִדְבָּךְ שֶׁלַּאֲבָנִים וְשֶׁלִּצְרוֹרוֹת שֶׁהִתְקִינוֹ לָסִיד.^*מִדְבָּךְ = נִדְבָּךְ. "אוֹ הַקָּמָה", אַף הָאִילָן בְּמַשְׁמָע. "אוֹ הַשָּׂדֶה", אֲפִלּוּ לִחֲכָה אֶת הֶעָפָר. אוֹ אֲפִלּוּ הָיוּ לוֹ כֵלִים טְמוּנִים בַּגָּדִישׁ וְהִדְלִיקָן? תִּלְמֹד לוֹמַר "אוֹ הַקָּמָה, אוֹ הַשָּׂדֶה": מַה הַשָּׂדֶה בַּגָּלוּי, אַף הַקָּמָה בַּגָּלוּי.

331

של״ב"שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה." לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "אִישׁ", אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה", מִכָּל מָקוֹם. אֵין לִי אֶלָּא הֶבְעֶה וְהֶבְעֵר,^* הֶבְעֶה: אחד מארבע אבות נזיקין, הנקרא במשנה מַבְעֶה (מן השורש בעי, חשף. מכאן הבעה, חיסל יבול של שדה). נחלקו האמוראים בפירושו. לפי רב, נזקי אדם. לפי שמואל, נזקי שן, לפי הירושלמי, נזקי שן ורגל. שְׁאָר כָּל הַמַּזִּיקִין שֶׁבַּתּוֹרָה, מְנַיִן? הֲרֵי אַתְּ דָּן בִּנְיַן אָב מִבֵּין שְׁנֵיהֶן: לֹא הֲרֵי הֶבְעֶה כַהֲרֵי הֶבְעֵר, וְלֹא הֲרֵי הֶבְעֵר כַּהֲרֵי הֶבְעֶה. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁדַּרְכָּן לְהַזִּיק, שְׁמִירָתָן עָלֶיךָ, וּכְשֶׁהִזִּיק, חָב הַמַּזִּיק, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק בְּמֵיטַב הָאָרֶץ.

332

של״גאַרְבָּעָה כְלָלוֹת הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר בִּנְזִקִין: בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לַמַּזִּיק וְלֹא לַנִּזָּק, פָּטוּר; לַנִּזָּק וְלֹא לַמַּזִּיק, חַיָּב. לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק, אֲפִלּוּ מְיֻחֶדֶת, כְּגוֹן חָצֵר שֶׁלַּשּׁוּתָפִין וְהַפָּנְדָּק;^*פָּנְדָּק. pandokeîon: מלון, מסעדה. לֹא לַנִּזָּק וְלֹא לַמַּזִּיק, כְּגוֹן רְשׁוּת אַחֶרֶת, עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל, חַיָּב, וְעַל הַשּׁוֹר, מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק, וְהַבִּקְעָה וּרְשׁוּת הָרַבִּים וְכַיּוֹצֵא בָהֶן, עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל, פָּטוּר, וְעַל הַשּׁוֹר, מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.

333

של״ד(שמות כב,ו) "כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמֹר, וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ, אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב, יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם." רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּפְקֹד אֶצְלוֹ 'הֵילָךְ, שְׁמֹר לִי זֶה!' אֲבָל אִם אָמַר לוֹ 'עֵינֶיךָ בוֹ', הֲרֵי זֶה פָטוּר.

334

של״ה"כֶּסֶף אוֹ כֵלִים". מַה כֶּסֶף, שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִמָּנוֹת, אַף כֵּלִים שֶׁדַּרְכָּן לְהִמָּנוֹת. מִכָּן אָמָרוּ: (ע' שבועות ו,ו) כָּל טַעֲנָה שֶׁאֵינָהּ בְּמִדָּה בְּמִשְׁקָל וּבְמִנְיָן, אֵינָהּ טַעֲנָה.

335

של״ורַבִּי נָתָן אוֹמֵר: "כֶּסֶף", לְהָבִיא כֶסֶף מַעֲשֵׂר; "כֵלִים", לְהָבִיא כֵלִים. וְאֵין לִי אֶלָּא כֶּסֶף וְכֵלִים, וּשְׁאָר כָּל דָּבָר, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "לִשְׁמֹר", לְהָבִיא כָל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ שְׁמִירָה.

336

של״ז"וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ". לְפְטֹר הַגּוֹנֵב מֵאַחַר הַגַּנָּב. אַתָּה אוֹמֵר "וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ", לְפְטֹר הַגּוֹנֵב מֵאַחַר הַגַּנָּב, אוֹ "וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ, אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב, יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם"? אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִמְצָא בִרְשׁוּתוֹ, אֲבָל אִם נִמְצָא בִרְשׁוּתוֹ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יִשָּׁבַע וִיהֵי פָטוּר! תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות כב,ג) "אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה", מִכָּל מָקוֹם. הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן: "וְגֻנַּב מִבֵּית הָאִישׁ", לְפְטֹר הַגּוֹנֵב מֵאַחַר הַגַּנָּב.

337

של״ח"אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב, יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם." הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל, וְהַגַּזְלָן אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן. וּמָה רָאַת הַתּוֹרָה לְהַחְמִיר עַל הַגַּנָּב יוֹתֵר מִן הַגַּזְלָן? רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי אוֹמֵר: הַגַּזְלָן הִשְׁוָה כְבוֹד הָעֶבֶד לְקוֹנָיו, וְהַגַּנָּב חָלַק כָּבוֹד לָעֶבֶד יוֹתֵר מִקּוֹנָיו. כִּבְיָכֹל הַגַּנָּב עָשָׂה אֶת הָעַיִן כְּאִלּוּ אֵינָהּ רוֹאָה, וְאֶת הָאֹזֶן כְּאִלּוּ אֵינָהּ שׁוֹמַעַת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה כט,טו) "הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵיי לַסְתִּר עֵצָה, וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם, וַיֹּאמְרוּ: מִי רֹאֵנוּ, וּמִי יֹדְעֵנוּ?" וְאוֹמֵר (תהלים צד,ז) "וַיֹּאמְרוּ: לֹא יִרְאֶה יָּהּ", וְאוֹמֵר: (יחזקאל ט,ט) "כִּי אָמְרוּ: עָזַב יי אֶת הָאָרֶץ, וְאֵין יי רֹאֶה."

338

של״ט(שמות כב,ז) "אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב, וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים, אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ." לָמָּה נֶאֱמַר? מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב,ו) "אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב, יְשַׁלֵּם שְׁנָיִם", לָמַדְנוּ שֶׁאִם נִמְצָא הַגַּנָּב, בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר מִכָּל דָּבָר! וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב"? שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׁאִם נִמְצָא הַגַּנָּב וְאֵין לוֹ מַה לְּשַׁלֵּם, לֹא יֹאמַר לוֹ בַּעַל הַגְּנֵבָה: בֹּא וְהִשָּׁבַע לִי שֶׁלֹּא הָיָה בְלִבָּךְ לְמָכְרָן! לְכָךְ נֶאֱמַר "אִם לֹא יִמָּצֵא הַגַּנָּב", שֶׁאִם נִמְצָא הַגַּנָּב, בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר מִכָּל דָּבָר.

339

ש״מ"וְנִקְרַב בַּעַל הַבֵּית אֵל הָאֱלֹהִים". שׁוֹמֵעַ אֲנִי, לִשְׁאֹל בְּאוּרִים וְתֻמִּים! תִּלְמֹד לוֹמַר "אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים", לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא אֱלֹהִים שֶׁהֵם מַרְשִׁיעִין.^*אֱלֹהִים שֶׁהֵם מַרְשִׁיעִין: דיינים.

340

שמ״א"וְנִקְרַב בַּעַל הַבֵּית אֵל הָאֱלֹהִים", בִּשְׁבוּעָה. אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁבוּעָה, אוֹ בִשְׁבוּעָה וְשֶׁלֹּא בִשְׁבוּעָה? הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר כָּן שְׁלִיחוּת יָד, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁלִיחוּת יָד. מַה לְּהַלָּן שְׁבוּעָה, אַף כָּן שְׁבוּעָה; מַה לְּהַלָּן בְּיוֹ"ד הֵ"א, אַף כָּן בְּיוֹ"ד הֵ"א; מַה כָּן בְּבֵית דִּין, אַף לְהַלָּן בְּבֵית דִּין; מַה כָּן לְצָרְכוֹ, אַף לְהַלָּן לְצָרְכוֹ; מַה כָּן (שמות כב,ח) "עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע", אַף לְהַלָּן "עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע".

341

שמ״ב"אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ", לְצָרְכָהּ. אַתָּה אוֹמֵר לְצָרְכָהּ, אוֹ לְצָרְכָהּ וְשֶׁלֹּא לְצָרְכָהּ? תִּלְמֹד לוֹמַר "עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע", שֶׁבֵּית שַׁמַּי מְחַיְּבִין עַל מַחְשֶׁבֶת הַלֵּב בִּשְׁלִיחוּת יד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב,ח) "עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע", וּבֵית הִלֵּל אֵין מְחַיְּבִין אֶלָּא מִשָּׁעָה שֶׁשָּׁלַח יָד, לְכָךְ נֶאֱמַר "אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ", לְצָרְכָהּ.

342

שמ״ג(שמות כב,ח) ["עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע, עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה, עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה, עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם, אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ."] "עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע", כְּלָל; "עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה", פְּרָט; אוֹ כְּלָל וּפְרָט, אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר "עַל כָּל אֲבֵדָה", חָזַר וְכָלַל. אוֹ כָלַל כַּכְּלָל הָרִאשׁוֹן? אָמַרְתָּ, לָאו, אֶלָּא כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אֵי אַתְּ דָּן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט: מַה הַפְּרָט מְפֹרָשׁ בִּנְכָסִים מִטַּלְטְלִין שֶׁאֵין לָהֶן אַחְרָיוּת, אַף אֵין לִי אֶלָּא נְכָסִים מִטַּלְטְלִין שֶׁאֵין לָהֶן אַחְרָיוּת.

343

שמ״דבֵּין שׁוֹמֵר לְשׁוֹמֵר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בֵּין שׁוֹמֵר לְשׁוֹמֵר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ לֹא בָא אֶלָּא לַחְלֹק בֵּין כֶּסֶף לְכֵלִים לִבְהֵמָה? תִּלְמֹד לוֹמַר "שַׂלְמָה": שַׂלְמָה, בַּכְּלָל הָיַת, וְיָצַאת לְלַמֵּד. אֶלָּא, מַה שַּׂלְמָה מְיֻחֶדֶת, בֵּין שׁוֹמֵר לְשׁוֹמֵר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כֹּל בֵּין שׁוֹמֵר לְשׁוֹמֵר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. הָא לֹא בָא הַכָּתוּב לַחְלֹק בֵּין כֶּסֶף לְכֵלִים לִבְהֵמָה.

344

שמ״ה"אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה", שֶׁזֶּה אוֹמֵר 'זֶה הוּא', וְזֶה אוֹמֵר 'אֵינוֹ הוּא!' מִכָּן אָמָרוּ: עַד שֶׁתְּהֵא הוֹדָיָה מִמִּין הַטַּעֲנָה.

345

שמ״ו(שמות כב,ז) "וְנִקְרַב בַּעַל הַבַּיִת אֶל הָאֱלֹהִים", הֲרֵי אֶחָד; (שמות כב,ח) "עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם", הֲרֵי שְׁנַיִם; (שמות כב,ח) "אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים", הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. מִכָּן אָמָרוּ: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.

346

שמ״זרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: הָרִאשׁוֹן, תְּחִלָּה נֶאֱמַר, וְאֵין דּוֹרְשִׁין תְּחִלּוֹת. "עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם", הֲרֵי אֶחָד; "אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים", הֲרֵי שְׁנַיִם, וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָד, הֲרֵי שְׁלֹשָׁה.

347

שמ״חרַבִּי אוֹמֵר: "עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם", בִּשְׁנַיִם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁנַיִם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְאֶחָד? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים", הֲרֵי כָּן שְׁנַיִם: 'אֲשֶׁר יַרְשִׁיעַ' אֵין כָּתוּב כָּן, אֶלָּא "אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן", הָא בִשְׁנַיִם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְאֵין בֵּית דִּין שָׁקוּל, מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם עוֹד אֶחָד, הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. מִכָּן אָמָרוּ: דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה.

348

שמ״טרַבִּי אוֹמֵר: בַּחֲמִשָּׁה, כְּדֵי שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין בִּשְׁלֹשָׁה.

349

ש״נ"יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ." רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו כָּן "יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ", וְקוֹרֵא אֲנִי לְהַלָּן: (ויקרא ה,כד) "וְשִׁלַּם אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ, וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו". כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִין? כָּל הַמְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן, חַיָּב לְשַׁלֵּם אֶת הַחֹמֶשׁ, וְכָל שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן, פָּטוּר מִן הַחֹמֶשׁ. "לְרֵעֵהוּ", וְלֹא לַהֶקְדֵּשׁ; "לְרֵעֵהוּ", וְלֹא לַאֲחֵרִים.

350

שנ״א(שמות כב,ט) "כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר, אוֹ שׁוֹר, אוֹ שֶׂה, וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר, וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה." רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּפְקִיד אֶצְלוֹ וְיֹאמַר לוֹ 'הָא לָךְ, שְׁמֹר לִי זֶה!' אֲבָל אִם אָמַר לוֹ 'עֵינֶיךָ בּוֹ', הֲרֵי זֶה פָטוּר.

351

שנ״ב"חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה", אֵין לִי אֶלָּא חֲמוֹר וְשׁוֹר וְשֶׂה, שְׁאָר כָּל בְּהֵמָה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר". אֲנִי אֶקְרָא "וְכָל בְּהֵמָה", וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה"? אִם אֲנִי קוֹרֵא "וְכָל בְּהֵמָה", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, לֹא יִהְיֶה חַיָּב עַד שֶׁיַּפְקִיד אֶצְלוֹ כָּל בְּהֵמָה! תִּלְמֹד לוֹמַר "חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה", לְחַיֵּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וְכָל בְּהֵמָה"? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ, שֶׁכָּל הַכְּלָל שֶׁהוּא מוֹסִיף עַל הַפְּרָט, הַכֹּל בִּכְלָלוֹ.

352

שנ״ג"וּמֵת", שֶׁתְּהֵי מִיתָתוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם; "אוֹ נִשְׁבַּר", שֶׁשִּׁבְּרַתּוּ חָיָה; "אוֹ נִשְׁבָּה", שֶׁשָּׁבוּהוּ לֶסְטִים. עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: הַשֶּׁבֶר וְהַשְּׁבִי, בֵּין שֶׁהוּא יָכֹל לְהַצִּיל, וּבֵין שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לְהַצִּיל! תִּלְמֹד לוֹמַר "וּמֵת". מַה מִּיתָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁאֵי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַצִּילָהּ, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם, אַף כָּל דָּבָר שֶׁאֵי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַצִּילוֹ, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

353

שנ״דאָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: רַבִּי! אַתְּ דָּן אֶפְשָׁר מִשֶּׁאֵי אֶפְשָׁר! שֶׁאֵי אֶפְשָׁר לַמִּיתָה לִהְיוֹת אֶלָּא בִּידֵי שָׁמַיִם, אֲבָל הַשֶּׁבֶר וְהַשְּׁבִי, אֶפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת בֵּין בִּידֵי שָׁמַיִם וּבֵין בִּידֵי אָדָם! חָזַר וְדָנָן כְּמִין גְּנֵבָה.

354

שנ״הרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: (שמות כב,יב) "הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם", יֵשׁ טְרֵפָה שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם, וְיֵשׁ טְרֵפָה שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם.

355

שנ״ו"אֵין רֹאֶה." בָּעֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. "אֵין רֹאֶה. שְׁבֻעַת יי תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם". הָא אִם יֵשׁ רוֹאֶה, בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר מִכָּל דָּבָר.

356

שנ״ז(שמות כב,י) "שְׁבֻעַת יי תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם, אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ, וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם." בְּיוֹ"ד הֵ"י. מִכָּן אַתְּ דָּן כָּל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ כָּל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְיוֹ"ד הֵ"י, פּוֹרֵט אֲנִי כָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְיוֹ"ד הֵ"י.

357

שנ״ח"בֵּין שְׁנֵיהֶם", לְהוֹצִיא אֶת הַיּוֹרֵשׁ; "בֵּין שְׁנֵיהֶם", לְהוֹצִיא אֶת שֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה; "בֵּין שְׁנֵיהֶם", שֶׁלֹּא יַשְׁבִּיעֶנּוּ הַדַּיָּן עַל כָּרְחוֹ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: "שְׁבֻעַת יי תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם". מַגִּיד שֶׁשְּׁבוּעָה חָלָה עַל שְׁנֵיהֶם.

358

שנ״ט"אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ", לְצָרְכָהּ. אַתָּה אוֹמֵר לְצָרְכָהּ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְצָרְכָהּ וְשֶׁלֹּא לְצָרְכָהּ? הֲרֵי אֲנִי דָן: נֶאֱמַר כָּן שְׁלִיחוּת יָד, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁלִיחוּת יָד. מַה כָּן שְׁבוּעָה, אַף לְהַלָּן שְׁבוּעָה; מַה כָּן בְּיוֹ"ד הֵ"י, אַף לְהַלָּן בְּיוֹ"ד הֵ"י; מַה לְּהַלָּן בְּבֵית דִּין, אַף כָּן בְּבֵית דִּין; מַה לְּהַלָּן לְצָרְכָהּ, אַף כָּן לְצָרְכָהּ; מַה לְּהַלָּן "עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע", אַף כָּן "עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע".

359

ש״ס"וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם." מִכָּן אָמָרוּ: בַּעַל הַנְּבֵלָה מְטַפֵּל בְּנִבְלָתוֹ.

360

שס״א(שמות כב,יא) "וְאִם גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ, יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו." זֶה שׁוֹמֵר שָׁכָר, וְהָעֶלְיוֹן שׁוֹמֵר חִנָּם.^*הָעֶלְיוֹן: המוזכר למעלה. אַתָּה אוֹמֵר זֶה שׁוֹמֵר שָׁכָר, וְהָעֶלְיוֹן שׁוֹמֵר חִנָּם, אוֹ זֶה שׁוֹמֵר חִנָּם, וְהָעֶלְיוֹן שׁוֹמֵר שָׁכָר? הֲרֵי אַתְּ דָּן: הוֹאִיל וְהַשָּׂכִיר חַיָּב, וְהַשּׁוֹמֵר חַיָּב, מַה שָּׂכִיר, שָׂכִיר שֶׁהוּא נֶהֱנֶה, אַף שׁוֹמֵר, שׁוֹמֵר שֶׁהוּא נֶהֱנֶה. יָצָא שׁוֹמֵר חִנָּם, שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה.

361

שס״בהָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: וְזֶה שׁוֹמֵר שָׁכָר, וְהָעֶלְיוֹן שׁוֹמֵר חִנָּם.

362

שס״ג"וְאִם גָּנֹב יִגָּנֵב", אֵין לִי אֶלָּא גְנֵבָה, אֲבֵדָה מְנַיִן? הֲרֵי אַתְּ דָּן: הוֹאִיל וּגְנֵבָה חֶסְרוֹן שְׁמִירָה, וַאֲבֵדָה חֶסְרוֹן שְׁמִירָה, אִם לָמַדְתָּ עַל גְּנֵבָה, שֶׁחַיָּב לְשַׁלֵּם, אַף אֲבֵדָה יְהֵי חַיָּב לְשַׁלֵּם.

363

שס״דרַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: "גָּנֹב יִגָּנֵב", לְהָבִיא אֶת הַגַּנָּב. "מֵעִמּוֹ", לְהוֹצִיא אֶת הַצּוֹעֵר,^*הַצּוֹעֵר: רועה ראשי, כרזילא. "מֵעִמּוֹ", לְהָבִיא אֶת הַנּוֹקֵד.^*הַנּוֹקֵד: הרועה.

364

שס״ה(שמות כב,יב) ["אִם טָרֹף יִטָּרֵף, יְבִאֵהוּ עֵד, הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם."] "אִם טָרֹף יִטָּרֵף", זֶה עֵדֶר. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּהוּ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר הוּא: (עמוס ג,יב) "כֹּה אָמַר יי: כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן, כֵּן יִנָּצְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּשֹׁמְרוֹן, בִּפְאַת מִטָּה וּבִדְמֶשֶׁק עָרֶשׂ." רַבִּי יוֹחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: "אִם טָרֹף יִטָּרֵף יְבִאֵהוּ עֵד", יָבִיא עֵדִין שֶׁנִּטְרְפָה בְאֹנֶס, וִיהֵא פָטוּר מִלְּשַׁלֵּם.

365

שס״ורַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: "יְבִאֵהוּ עֵד הַטְּרֵפָה",^*"יְבִאֵהוּ עֵד הַטְּרֵפָה", דורש 'עַד הַטְּרֵפָה'. יוֹלִיךְ אֶת הַבְּעָלִים אֵצֶל הַטְּרֵפָה, וִיהֵא פָטוּר מִלְּשַׁלֵּם.

366

שס״זאַף עַל פִּי כֵן יְהֵי חַיָּב? וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וַאֲבֵדָה חֶסְרוֹן שְׁמִירָה, וּטְרֵפָה חֶסְרוֹן שְׁמִירָה, אִם לָמַדְתָּ עַל אֲבֵדָה שֶׁחַיָּב לְשַׁלֵּם, אַף טְרֵפָה יְהֵי חַיָּב לְשַׁלֵּם!

367

שס״חלֹא! מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר "הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם", יֵשׁ טְרֵפָה שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם, וְיֵשׁ טְרֵפָה שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם.

368

שס״טוְאֵי זוֹ הִיא טְרֵפָה שֶׁחַיָּב לְשַׁלֵּם? כְּגוֹן טְרֵפַת חָתוּל, שׁוּעָל וּנְמִיָּה.^*וּנְמִיָּה. ג: ומנדרס. וּמִתּוֹךְ שֶׁאָמְרָה תוֹרָה,^*וּמִתּוֹךְ. ג,א: ומילחשך. תִּלְמֹד לוֹמַר "אִם טָרֹף יִטָּרֵף", מַה טְּרֵפָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהַצִּילָהּ, חַיָּב לְשַׁלֵּם, אַף כָּל דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהַצִּילוֹ, יְהֵי חַיָּב לְשַׁלֵּם.

369

ש״עוְאֵי זוֹ הִיא טְרֵפָה שֶׁפָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם? כְּגוֹן טְרֵפַת הַזְּאֵב וְהָאֲרִי, וְהַדֹּב וְהַנָּמֵר וְהַפַּרְדְּלֵס וְהַנָּחָשׁ. וּמִתּוֹךְ שֶׁאָמְרָה תוֹרָה "וּמֵת":^*וּמִתּוֹךְ. ג,א: ומילחשך. מַה מִּיתָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁאֵי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַצִּילוֹ, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם, אַף כָּל דָּבָר שֶׁאֵיפְשָׁר לוֹ לְהַצִּילוֹ, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם: "הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם."

370

שע״א(שמות כב,יג) ["וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ, וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם."] "וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ", נִתֵּק הַכָּתוּב הַשּׁוֹאֵל מִכְּלַל שׁוֹמֵר, וַאֲמָרוֹ עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. "מֵעִם רֵעֵהוּ", מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיּוֹצִיאֶנּוּ חוּץ לִרְשׁוּתוֹ.

371

שע״ב"וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת". אֵין לִי אֶלָּא שְׁבוּרָה וּמֵתָה, שְׁבוּיָה מְנַיִן? הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר כָּן מִיתָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מִיתָה; מַה מִּיתָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, עָשָׂה שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה כְמֵתָה, אַף מִּיתָה הָאֲמוּרָה כָּן נַעֲשֶׂה שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה כְמֵתָה.

372

שע״גוַאֲבֵדָה וּגְנֵבָה מְנַיִן? אָמַרְתָּ, קוֹל וָחֹמֶר הוּא: מָה, אִם בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא חַיָּב עַל הַמִּיתָה, חַיָּב עַל הַגְּנֵבָה וְעַל הָאֲבֵדָה, וְכָן שֶׁחַיָּב עַל הַמִּיתָה, דִּין הוּא שֶׁנְּחַיֵּב עַל הַגְּנֵבָה וְעַל הָאֲבֵדָה.

373

שע״ד"בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם. (שמות כב, יד) אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ, לֹא יְשַׁלֵּם". לָמָּה נֶאֱמַר? מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר:

374

שע״ה"בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם", לָמַדְנוּ שֶׁאִם אֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ, חַיָּב לְשַׁלֵּם. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם"? מַגִּיד שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצַאת מֵרְשׁוּת הַנִּשְׁאָל לִרְשׁוּת הַשּׁוֹאֵל, אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, בַּבְּעָלִים, פָּטוּר, שֶׁלֹּא בַּבְּעָלִים, חַיָּב.

375

שע״ו(שמות כב,יד) ["אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ, לֹא יְשַׁלֵּם; אִם שָׂכִיר הוּא, בָּא בִּשְׂכָרוֹ."] "אִם שָׂכִיר הוּא, בָּא בִּשְׂכָרוֹ." שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יִשָּׁבַע וִיהֵא פָטוּר! הֲרֵי אַתְּ דָּן: הוֹאִיל וְנוֹשֵׂא שָׁכָר מַהְנֶה, וְהַשָּׂכִיר מַהְנֶה, אִם לָמַדְתָּ עַל נוֹשֵׂא שָׁכָר, שֶׁנִּשְׁבָּע עַל הָאֳנָסִין, וּמְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵבָה, אַף שָׂכִיר נִשְׁבָּע עַל הָאֳנָסִין, וּמְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵבָה.

376

שע״זוַהֲרֵי שׁוֹמֵר חִנָּם יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא מַהְנֶה וּפָטוּר מִלְּשַׁלֵּם! הוּא יוֹכִיחַ עַל שָׂכִיר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַהְנֶה, יְהֵי פָטוּר מִלְּשַׁלֵּם!

377

שע״חאָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ, נוֹשֵׂא שָׁכָר נֶהֱנֶה וּמַהְנֶה, וְהַשָּׂכִיר נֶהֱנֶה וּמַהְנֶה, וְאַל תָּבִיא שׁוֹמֵר חִנָּם יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא מַהְנֶה אֲבָל אֵינוֹ נֶהֱנֶה, אֶלָּא נוֹשֵׂא שָׁכָר נֶהֱנֶה וּמַהְנֶה, וְהַשָּׂכִיר נֶהֱנֶה וּמַהְנֶה. אִם לָמַדְתָּ עַל נוֹשֵׂא שָׁכָר, שֶׁנִּשְׁבָּע עַל הָאֳנָסִין, וּמְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵבָה, אַף הַשָּׂכִיר נִשְׁבָּע עַל הָאֳנָסִין, וּמְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵבָה. "אִם שָׂכִיר הוּא, בָּא בִּשְׂכָרוֹ".

378

שע״ט(שמות כב,טו) "וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה, וְשָׁכַב עִמָּהּ, מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה."^*מָהֹר יִמְהָרֶנָּה: ישלם לאביה את המוהר והיא תהיה אשתו. בָּא הַכָּתוּב לְלַמֵּד עַל הַמְפֻתָּה, שֶׁיְּשַׁלֵּם עָלֶיהָ קְנָס. וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וּתְפוּסָה בִרְשׁוּת אָבִיהָ,^*תְּפוּסָה: אנוסה. מלשון הפסוק (במדבר ה,יג) "וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה". וּמְפֻתָּה בִרְשׁוּת אָבִיהָ, אִם לָמַדְתָּ עַל תְּפוּסָה, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם עָלֶיהָ קְנָס, אַף מְפֻתָּה, יְשַׁלֵּם עָלֶיהָ קְנָס!

379

ש״פלֹא! אִם אָמַרְתָּ בַּתְּפוּסָה, שֶׁעָבַר עַל דַּעְתָּהּ וְעַל דַּעַת אָבִיהָ, לְפִיכָךְ הוּא מְשַׁלֵּם עָלֶיהָ קְנָס, תֹּאמַר בַּמְּפֻתָּה, שֶׁלֹּא עָבַר אֶלָּא עַל דַּעַת אָבִיהָ, לְפִיכָךְ לֹא יְשַׁלֵּם עָלֶיהָ קְנָס. הָא לְפִי שֶׁלֹּא זָכִיתִי מִן הַדִּין, צָרַךְ הַכָּתוּב לַהֲבִיאוֹ.

380

שפ״א"אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה", לְהוֹצִיא אֶת שֶׁנִּתְאַלְמְנָה, וְאֶת שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִן הַנִּשּׂוּאִין. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: וּמְנַיִן אֲפִלּוּ נִתְגָּרְשָׁה, אֲפִלּוּ נִתְאַלְמְנָה? וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וְרַשַּׁי בְּהָפֵר נְדָרֶיהָ, וְרַשַּׁי בְּכֶסֶף קְנָסָהּ, מַה בְּהָפֵר נְדָרֶיהָ, אֲפִלּוּ נִתְאַלְמְנָה אֲפִלּוּ נִתְגָּרְשָׁה, אַף בְּכֶסֶף קְנָסָהּ, אֲפִלּוּ נִתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרָשָׁה.

381

שפ״בוּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה"? אֶלָּא מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ לָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּן "אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים כב,כח) "אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה"; מַה לְּהַלָּן כֶּסֶף, אַף כָּן כֶּסֶף.

382

שפ״ג"מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה." לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (דברים כב,כט) "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָ חֲמִשִּׁים כָּסֶף, וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה", כַּשֵּׁם שֶׁבַּתְּפוּסָה, נוֹתֵן מִיָּד, כָּךְ בַּמְּפֻתָּה, נוֹתֵן מִיָּד! תִּלְמֹד לוֹמַר "מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה", מַגִּיד שֶׁעוֹשִׂין עָלָיו מֹהַר.^*עוֹשִׂין עָלָיו מֹהַר: אינו צריך לשלם מיד את חמישים הכסף, אלא הם סכום הכתובה, המוהר, שנותן לה.

383

שפ״דוְאֵין מֹהַר אֶלָּא כְּתוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית לד,יב) "הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן, וְאֶתְּנָה כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי, וּתְנוּ לִי אֶת הַנַּעֲרָ לְאִשָּׁה."

384

שפ״ה"מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה." בָּרְאוּיָה לוֹ לְאִשָּׁה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, לְהוֹצִיא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין.^*נָתִין, נְתִינָה: אדם מצאצאי הגבעונים, כנענים שקיבלו במרמה מיהושע להשאר בארץ.

385

שפ״ו"מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה." שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בֵּין שֶׁהָאָב רוֹצֶה, בֵּין שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה! תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות כב,טז) "אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ, כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת." מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁאִם רָצָה הָאָב, יְקַיֵּם, לֹא רָצָה הָאָב, יוֹצִיא.

386

שפ״זאֵין לִי אֶלָּא מְפֻתָּה, שֶׁאִם רָצָה הָאָב, יְקַיֵּם, לֹא רָצָה הָאָב, יוֹצִיא, תְּפוּסָה מְנַיִן? הֲרֵי אַתְּ דָּן: הוֹאִיל וּתְפוּסָה בִּרְשׁוּת אָבִיהָ, וּמְפֻתָּה בִּרְשׁוּת אָבִיהָ, אִם לָמַדְתָּ בַּמְּפֻתָּה, שֶׁאִם רָצָה הָאָב, יְקַיֵּם, לֹא רָצָה הָאָב, יוֹצִיא, אַף תְּפוּסָה , אִם רָצָה הָאָב, יְקַיֵּם, לֹא רָצָה הָאָב, יוֹצִיא.

387

שפ״חעוֹד קוֹל וָחֹמֶר: מָה, אִם מְפֻתָּה, שֶׁלֹּא עָבַר אֶלָּא עַל דַּעַת אָבִיהָ, שֶׁאִם רָצָה הָאָב, יְקַיֵּם, לֹא רָצָה הָאָב, יוֹצִיא, תְּפוּסָה, שֶׁעָבַר עַל דַּעְתָּהּ וְעַל דַּעַת אָבִיהָ, דִּין הוּא שֶׁאִם רָצָה הָאָב, יְקַיֵּם, לֹא רָצָה הָאָב, יוֹצִיא.

388

שפ״ט(שמות כב,טז) "אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ, כֶּסֶף יִשְׁקֹל כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת." אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהּ אָב, בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהּ אָב, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "אִם מָאֵן יְמָאֵן". דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי.

389

ש״צ"כֶּסֶף יִשְׁקֹל", אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ כַּמָּה! הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר כָּן "כֶּסֶף", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "כָּסֶף". (דברים כב,כט) מַה לְּהַלָּן חֲמִשִּׁים, אַף כָּן חֲמִשִּׁים.

390

שצ״א"כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת." וְכִי מָה לָמַדְנוּ עַל מֹהַר הַבְּתוּלוֹת? אֶלָּא הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד: מַה לְּהַלָּן כָּתוּב חֲמִשִּׁים כֶּסֶף, אַף כָּן מֹהַר הַבְּתוּלוֹת חֲמִשִּׁים כֶּסֶף.

391

שצ״ב(שמות כב,יז) "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה." אֶחָד אִישׁ וְאֶחָד אִשָּׁה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן "לֹא תְחַיֶּה", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים כ,טז) "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה." מַה לְּהַלָּן בַּסַּיִף, אַף כָּן בַּסַּיִף.

392

שצ״גרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן "לֹא תְחַיֶּה", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות יט,יג) "אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ, לֹא יִחְיֶה". מַה לְּהַלָּן בִּסְקִילָה, אַף כָּן בִּסְקִילָה.

393

שצ״דאָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֲנִי דָּן "לֹא תְחַיֶּה" מִ"לֹּא תְחַיֶּה", וְאַתָּה מְשִׁיבֵנִי "לֹא יִחְיֶה" עַל "לֹא תְחַיֶּה"! רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: נֶאֱמַר "מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה", וְנֶאֱמַר (שמות כב,יח) "כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת", מָה זֶה בִּסְקִילָה, אַף זֶה בִּסְקִילָה.

394

שצ״הרַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (ויקרא כ,כז) "וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה, כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי, מוֹת יוּמָתוּ, בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם, דְּמֵיהֶם בָּם." בִּסְקִילָה. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים יח,י) "לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף."

395

שצ״ו(שמות כב,יח) "כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת." לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (ויקרא כ,טו) "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת", בִּסְקִילָה. אַתָּה אוֹמֵר בִּסְקִילָה, אוֹ בְאַחַת מִכָּל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא כ,טו) "וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ." נֶאֱמַר כָּן הֲרִיגָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן הֲרִיגָה; מַה הֲרִיגָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בִּסְקִילָה, אַף כָּן בִּסְקִילָה. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (ויקרא יח,כג) "וּבְכָל בְּהֵמָה לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה בָהּ". אֵין לִי אֶלָּא עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה לַשּׁוֹכֵב, עֹנֶשׁ וְאַזְהָרָה לַנִּשְׁכָּב מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "כָּל שֹׁכֵב עִם בְּהֵמָה מוֹת יוּמָת." קָרָא הַכָּתוּב לַנִּשְׁכָּב שׁוֹכֵב, מָה זֶה בִסְקִילָה, אַף זֶה בִסְקִילָה. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, וְאַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים כג,יח) "לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל." וְאוֹמֵר: (מלכים א יד,כד) "וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ, עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יי".

396

שצ״ז(שמות כב,יט) "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם, בִּלְתִּי לַיי לְבַדּוֹ." עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות כ,ד) "לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם". זְבִיחָה הָיְתָה בַכְּלָל, וְיָצַאת לְלַמֵּד: מַה זְּבִיחָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁכַּיּוֹצֵא בָהּ עוֹבְדִין לַשָּׁמַיִם, וְחַיָּבִין עָלֶיהָ, בֵּין שֶׁהִיא עוֹבְדָתוֹ וּבֵין שֶׁאֵינָהּ עוֹבְדָתוֹ, וְכָל שֶׁכַּיּוֹצֵא בָהּ עוֹבְדִין לַשָּׁמַיִם, יְהוּ חַיָּבִין עָלֶיהָ, בֵּין שֶׁהִיא עוֹבְדָתוֹ וּבֵין שֶׁאֵינָהּ עוֹבְדָתוֹ.

397

שצ״חוְכָל שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בָהּ עוֹבְדִין לַשָּׁמַיִם, לְשֵׁם עֲבוֹדָתוֹ, חַיָּב, שֶׁלֹּא לְשֵׁם עֲבוֹדָתוֹ, פָּטוּר.

398

שצ״טלְפִי שֶׁאֲחֵרִין אוֹמְרִין: אִלּוּלֵי שֶׁשִּׁתְּפוּ יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם בַּעֲבוֹדָה זָרָה, הָיוּ כָלִים מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם, בִּלְתִּי לַיי לְבַדּוֹ." רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וַהֲלֹא כָּל הַמְשַׁתֵּף שְׁמוֹ שֶׁלַּמָּקוֹם בַּעֲבוֹדָה זָרָה, חַיָּב כְּלָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם, בִּלְתִּי לַיי לְבַדּוֹ." אֶלָּא כְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר: (מלכים ב יז,לג) "אֶת יי הָיוּ יְרֵאִים, וְאֶת אֱלֹהֵיהֶם הָיוּ עֹבְדִים, כְּמִשְׁפַּט הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלוּ אֹתָם מִשָּׁם."

399

ת׳וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בְּאוֹתוֹתֶיהָ נִתְּנָה תוֹרָה,^*בְּאוֹתוֹתֶיהָ: עם סימנים. שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין: הוֹאִיל וַאֲנוּ מְצֻוִּין עַל עֲבוֹדָה זָרָה, נְהֵי בוֹלְשִׁין בַּבּוֹרוֹת בַּשִּׁיחִין וּבַמְּעָרוֹת!^*בּוֹלְשִׁין: מתאמצים לחפש עבודה זרה כדי לבער אותה. הגירסה בולשין על פי מכילתא דברים, ס. בגניזה, בושין. תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים יב,ב) "עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן." עַל הַגְּלוּיִים, וְלֹא עַל הַסְּתָרִין.

400

ת״א(שמות כב,כ) "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם." לֹא תוֹנֶנּוּ, בִּדְבָרִים, "וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ", בְּמָמוֹן. שֶׁלֹּא תֹּאמַר לוֹ: אֶמֶשׁ הָיִיתָ עוֹבֵד לְ"בֵּל, קֹרֵס, נְבוֹ" (ישעיה מו,א)^*בֵּל, קֹרֵס, נְבוֹ: שמות של אלילים. וְעַד עַכְשָׁו הֲרֵי חֲזִירִין נוֹצֵר מִבֵּין שִׁנֶּיךָ, וְאַתְּ עוֹמֵד וּמְדַבֵּר נֶגְדִּי! וּמְנַיִן שֶׁאִם הוֹנֵיתוֹ, אַף הוּא יָכֹל לְהוֹנוֹתָךְ? שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם".

401

ת״במִכָּן הָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מוּם שֶׁהוּא בָּךְ, אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרָךְ!

402

ת״גחֲבִיבִין הַגֵּרִים, שֶׁבְּכָל מָקוֹם הוּא מַזְהִיר עֲלֵיהֶן: (שמות כג,ט) "וְגֵר לֹא תִלְחָץ, וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם." "וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם." (דברים י,יט) "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם." רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: גֵּר, לְפִי שֶׁסִּעוּרוֹ רַע,^*סִעוּר: טבע. לְפִיכָךְ הוּא מַזְהִיר עָלָיו בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה.

403

ת״דרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (שופטים ה,לא) "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ". וְכִי מִי גָּדוֹל? מִי שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת הַמֶּלֶךְ, אוֹ מִי שֶׁהַמֶּלֶךְ אוֹהֲבוֹ? אֱמֹר, מִי שֶׁהַמֶּלֶךְ אוֹהֲבוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: (דברים י,יח) "וְאֹהֵב גֵּר, לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה."

404

ת״החֲבִיבִין הַגֵּרִים, שֶׁבְּכָל מָקוֹם הוּא מְכַנָּן כְּיִשְׂרָאֵל: נִקְרְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כה,נה) "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים", נִקְרְאוּ הַגֵּרִין עֲבָדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה נו,ו) "וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם יי לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים". נִקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל מְשָׁרְתִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה סא,ו) "וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי יי, תִּקָּרֵאוּ מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ, יֵאָמֵר לָכֶם", נִקְרְאוּ הַגֵּרִים מְשָׁרְתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה נו,ו) "וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יי לְשָׁרְתוֹ". נִקְרְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹהֲבִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה מא,י) "וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי, יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ, זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי." וְנִקְרְאוּ הַגֵּרִים אוֹהֲבִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים י,יח) "וְאֹהֵב גֵּר, לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה."

405

ת״ונֶאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל בְּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית יז,יג) "וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם." וְנֶאֱמַר בְּרִית בַּגֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה נו,ד) "וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יי לְשָׁרְתוֹ, וּלְאַהֲבָה אֶת שֵׁם יי לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים, כָּל שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ, וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי." נֶאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל רָצוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כח,לח) "לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי יי." וְנֶאֱמַר בַּגֵּרִים רָצוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה נו,ז) "וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי, וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי, עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי, כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים." נֶאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל שְׁמִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים קכא,ד) "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל." וְנֶאֱמַר בַּגֵּרִים שְׁמִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים קמו,ט) "יי שֹׁמֵר אֶת גֵּרִים".

406

ת״זאַבְרָהָם קָרָא עַצְמוֹ גֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית כג,ד) "גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם". דָּוִד קָרָא עַצְמוֹ גֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברי הימים א כט,טו) "כִּי גֵרִים אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ, וְתוֹשָׁבִים כְּכָל אֲבֹתֵינוּ, כַּצֵּל יָמֵינוּ עַל הָאָרֶץ וְאֵין מִקְוֶה." וְאוֹמֵר: (תהלים לט,יג) "כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ, תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי."

407

ת״חחֲבִיבִין הַגֵּרִין, שֶׁלֹּא מָל אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶלָּא בֶן תִּשְׁעִין וְתֵּשַׁע שָׁנָה, שֶׁאִלּוּ מָל בֶּן עֶשְׁרִים אוֹ שְׁלֹשִׁים, לֹא הָיָה גֵּר יָכֹל לְהִתְגַּיֵּר מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה. אֶלָּא הָיָה הַקֹּדֶשׁ מְגַלְגֵּל בּוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעוֹ לְבֶן תִּשְׁעִין וְתֵּשַׁע שָׁנִים, שֶׁלֹּא לִנְעֹל בִּפְנֵי הַגֵּרִים הַבָּאִים, לִתֵּן שְׁכַר יָמִים וְשָׁנִים, לְרַבּוֹת שְׁכַר עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: (ישעיה מב,כא) "יי חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר."

408

ת״טוְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּאַרְבַּע כִּתּוֹת, שֶׁהֵן עוֹנוֹת וְאוֹמְרוֹת לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם: (ישעיה מד,ה) "זֶה יֹאמַר: לַיי אָנִי", כֻּלִּי לַיי וְאַל יִתְעָרַב בִּי חֵטְא; "וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב", אֵלּוּ גֵּרֵי צֶדֶק; "וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַיי", אֵלּוּ בַעֲלֵי תְשׁוּבָה; "וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה", אֵלּוּ יִרְאֵי שָׁמַיִם.

409

ת״י(שמות כב,כא) ["כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן."] "אַלְמָנָה וְיָתוֹם", אֵין לִי אֶלָּא אַלְמָנָה וְיָתוֹם, וּשְׁאָר כָּל אָדָם מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "כָּל... לֹא תְעַנּוּן." דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: "כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם", שֶׁדַּרְכָּן לֵעָנוֹת, בָּהֶן דִּבֵּר הַכָּתוּב.

410

תי״א(שמות כב,כב) ["אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ, כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ."] "אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ", אֶחָד עִנּוּי מְרֻבֶּה וְאֶחָד עִנּוּי מוּעָט.

411

תי״בדָּבָר אַחֵר: "אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ", מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּעַנֶּה וְיִשְׁנֶה.

412

תי״גכְּבַר הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי שִׁמְעוֹן יוֹצְאִין לֵהָרֵג. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: רַבִּי! לִבִּי יוֹצֵא, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ עַל מָה אֲנִי נֶהֱרָג. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִיָּמֶיךָ לֹא בָא אָדָם אֶצְלָךְ, לָדִין אוֹ לִשְׁאֵלָה, וְשִׁהִתּוֹ עַד שֶׁתְּהֵי גּוֹמֵא כּוֹסָךְ, עַד שֶׁתְּהֵי נוֹעֵל סַנְדָּלָךְ, אוֹ עַד שֶׁתְּהֵי עוֹטֵף טַלֵּיתָךְ? וְאָמְרָה הַתּוֹרָה "אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ", אֶחָד עִנּוּי מְרֻבֶּה וְאֶחָד עִנּוּי מוּעָט?

413

תי״דוּבַדָּבָר הַזֶּה אָמַר לוֹ: נִחַמְתָּנִי רַבִּי!

414

תי״הוּכְשֶׁנֶּהֶרְגּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָה לְתַלְמִידָיו: הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לַפֻּרְעָנוּת! שֶׁאִלּוּ טוֹבָה לָבֹא בְּדוֹרֵנוּ מִתְּחִלָּה, לֹא הָיוּ מְקַבְּלִין אוֹתָהּ אֶלָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְעַכְשָׁו, גָּלוּי הָיָה לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, שֶׁפֻּרְעָנוּת גְּדוֹלָה עֲתִידָה לָבֹא בְּדוֹרֵנוּ, וְנִסְתַּלְּקוּ אֵלּוּ מִבֵּינוֹתֵינוּ, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: (ישעיה נז,א) "הַצַּדִּיק אָבָד, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב, וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין". (ישעיה נז,ב) "יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, הֹלֵךְ נְכֹחוֹ." וּלְבַסּוֹף: (ישעיה נז,ג) "וְאַתֶּם קִרְבוּ הֵנָּה, בְּנֵי עֹנְנָה".

415

תי״ו"כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ." כָּל זְמַן שֶׁהוּא צוֹעֵק, אֲנִי שׁוֹמֵעַ, אִם אֵינוֹ צוֹעֵק, אֵינִי שׁוֹמֵעַ? תִּלְמֹד לוֹמַר: "שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ", מִכָּל מָקוֹם. "שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ", אֶלָּא מְמַהֵר אֲנִי לִפָּרַע עַל יְדֵי שֶׁצּוֹעֵק, יוֹתֵר מִמִּי שֶׁאֵינוֹ צוֹעֵק.

416

תי״ז

417

תי״חוַהֲרֵי הַדְּבָרִים קוֹל וָחֹמֶר: אִם כְּשֶׁהַיָּחִיד צוֹעֵק, הַמָּקוֹם שׁוֹמֵעַ, רַבִּים, כְּשֶׁהֵן צוֹעֲקִין, קוֹל וָחֹמֶר!

418

תי״טוַהֲרֵי הַדְּבָרִים קוֹל וָחֹמֶר: מָה, אִם הַיָּחִיד צוֹעֵק עַל הָרַבִּים, הַמָּקוֹם שׁוֹמֵעַ, רַבִּים כְּשֶׁהֵן צוֹעֲקִין עַל הַיָּחִיד, קוֹל וָחֹמֶר!

419

ת״כוַהֲרֵי הַדְּבָרִים קוֹל וָחֹמֶר: מָה, אִם מִדַּת הַפֻּרְעָנוּת מְעוּטָה, אִם כְּשֶׁיִּהְיוּ צוֹעֲקִין עַל הָרַבִּין, הַמָּקוֹם שׁוֹמֵעַ צַעֲקָתָן, קוֹל וָחֹמֶר מִדַּת הַטּוֹבָה הַמְרֻבָּה, כְּשֶׁיִּהְיוּ רַבִּין מִתְפַּלְּלִין עַל הַיָּחִיד!

420

תכ״א(שמות כב,כג) ["וְחָרָה אַפִּי, וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב, וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים."] "וְחָרָה אַפִּי". רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן חֲרוֹן אַף, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן חֲרוֹן אַף; מַה חֲרוֹן אַף אָמוּר לְהַלָּן, עֲצִירַת גְּשָׁמִין וְגָלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים יא,יז) "וְחָרָה אַף יי בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם, וְלֹא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יי נֹתֵן לָכֶם." אַף חֲרוֹן אַף שֶׁנֶּאֱמַר כָּן עֲצִירַת גְּשָׁמִין וְגָלוּת. מַה כָּן בַּחֶרֶב, אַף לְהַלָּן בַּחֶרֶב.

421

תכ״ב"וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים." מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב", לָמַדְנוּ שֶׁנְּשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתוֹמִים. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר: "וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים"? אֶלָּא אַלְמָנוֹת לֹא אַלְמָנוֹת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל ב כ,ג) "וַתִּהְיֶינָה צְרֻרוֹת עַד יוֹם מֻתָן, אַלְמְנוּת חַיּוּת." "וּבְנֵיכֶם יְתוֹמִים", יְתוֹמִים לֹא יְתוֹמִין, שֶׁאֵין בֵּית דִּין מַנִּיחִין לָהֶן לִמְכֹּר מִנִּכְסֵי אֲבִיהֶן, בְּחֶזְקַת שֶׁהֵן קַיָּמִין. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קוֹל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם כְּשֶׁלֹּא תְעַנּוּן אֶת הַדִּין, לֹא יִהְיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתוֹמִים, קוֹל וָחֹמֶר לִכְשֶׁתַּעֲשׂוּן אֶת הַדִּין, כג. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (זכריה ז,ט) "מִשְׁפַּט אֱמֶת שְׁפֹטוּ, וְחֶסֶד וְרַחֲמִים עֲשׂוּ אִישׁ אֶת אָחִיו!" (זכריה ח,טז) "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם!" כד. (ישעיה נו,א) "כֹּה אָמַר יי: שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה! כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת." עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתוֹמִים! כה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (דברים ו,ב) "לְמַעַן תִּירָא אֶת יי אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹר אֶת כָּל חֻקֹּתָיו וּמִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וּלְמַעַן יַאֲרִכֻן יָמֶיךָ." וְאוֹמֵר: (דברים יא,יט) "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ." (דברים יא,כא) "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יי לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ." וְאוֹמֵר: (ישעיה סה,כב-כג) "כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי, וּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם יְבַלּוּ בְחִירָי. לֹא יִיגְעוּ לָרִיק, וְלֹא יֵלְדוּ לַבֶּהָלָה, כִּי זֶרַע בְּרוּכֵי יי הֵמָּה, וְצֶאֱצָאֵיהֶם אִתָּם." וְאוֹמֵר: (ישעיה מח,יט) "וַיְהִי כַחוֹל זַרְעֶךָ, וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כִּמְעֹתָיו". וְאוֹמֵר: (דברים ה,כו) "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם, לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְו‍ֹתַי כָּל הַיָּמִים, לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם." וְאוֹמֵר: (ישעיה סו,כב) "כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְהָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עֹמְדִים לְפָנַי, נְאֻם יי, כֵּן יַעֲמֹד זַרְעֲכֶם וְשִׁמְכֶם." וְאוֹמֵר: (ישעיה נט,כ) "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל, וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב, נְאֻם יי." וְאוֹמֵר: (ישעיה נט,כא) "וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם, אָמַר יי, רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ, וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ, וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ, אָמַר יי, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם." עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתַּאֲרִיכוּן יָמִים בָּעוֹלָם, וְתִרְאוּ לָכֶם בָּנִים וּבְנֵי בָנִים. חַסְלַת מַסֶּכֶת נְזִיקִין

422