מכילתא דרבי ישמעאל, מַסֶּכְתָּא דִנְזִיקִין י״דMekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 14

א׳(שמות כב,ד) ["כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם, וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר, מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם."] "כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה", לָמָּה נֶאֱמַר? עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, הָיָה לִי בַדִּין: הוֹאִיל וְהַבּוֹר מָמוֹנוֹ, וְהַהֶבְעֵר מָמוֹנוֹ, אִם לָמַדְתָּ שֶׁהוּא חַיָּב עַל יְדֵי בוֹרוֹ, לֹא יְהֵי חַיָּב עַל יְדֵי הֶבְעֵרוֹ? אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "כִּי יַבְעֶר אִישׁ"? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ, שֶׁהַשֵּׁן מוּעֶדֶת לֹאכַל אֶת הָרָאוּי לָהּ, וְהַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לְשַׁבֵּר בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָהּ.

ב׳מִכָּן אָמָרוּ: לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָּב, עַד שֶׁיָּצָא הַמַּזִּיק מֵרְשׁוּתוֹ וְהִזִּיק, שֶׁשָּׁמִין נְזִקִין בָּעִדִּית, וְקַל וָחֹמֶר לַהֶקְדֵּשׁ.

ג׳"כִּי יַבְעֶר אִישׁ שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם", לְחַיֵּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ; "שָׂדֶה אוֹ כֶרֶם", מַה כֶּרֶם יֵשׁ בּוֹ פֵרוֹת, אַף שָׂדֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פֵרוֹת.

ד׳"וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה". מִכָּן אָמָרוּ: מָסַר צֹאנוֹ לִבְנוֹ, לִשְׁלוּחוֹ וּלְעַבְדּוֹ, פָּטוּר; לְחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, חַיָּב.

ה׳"וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר". רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי הַמַּגְדִּישׁ בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת, וְיָצַאת בְּהֶמְתּוֹ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת וְהִזִּיקָה, קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: "וְשִׁלַּח אֶת בְּעִירֹה וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר", בִּשְׂדֵה אַחֵר הוּא זֶה.

ו׳"מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ יְשַׁלֵּם." מֵיטַב שָׂדֵהוּ וּמֵיטַב כַּרְמוֹ שֶׁלַּמַּזִּיק. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

ז׳רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ שֶׁשָּׁמִין נְזִקִין בָּעִדִּית, קַל וָחֹמֶר בַּהֶקְדֵּשׁ.

ח׳(שמות כב,ה) ["כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים, וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה."] "כִּי תֵצֵא אֵשׁ", לָמָּה נֶאֱמַר? עַד שֶׁלֹּא יֹאמַר, יֵשׁ לִי בַדִּין: הוֹאִיל וְחַיָּב עַל יְדֵי קָנוּי לוֹ, לֹא יְהֵי חַיָּב עַל יְדֵי עַצְמוֹ? אִם זָכִיתִי מִן הַדִּין, לָמָּה נֶאֱמַר "כִּי תֵצֵא אֵשׁ"? אֶלָּא, בָּא הַכָּתוּב לַעֲשׁוֹת אֶת הָאֹנֶס כָּרָצוֹן, וְשֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן כַּמִּתְכַּוֵּן, וְאֶת הָאִשָּׁה כָּאִישׁ בְּכָל הַנְּזִקִין שֶׁבַּתּוֹרָה.

ט׳"וּמָצְאָה קֹצִים". הָא לֹא בָאוּ קוֹצִים אֶלָּא לִתֵּן שִׁעוּר. אִם יֵשׁ קוֹצִים, יֵשׁ שִׁעוּר, וְאִם אֵין קוֹצִים, אֵין שִׁעוּר.

י׳מִכָּן אָמָרוּ: עִבְּרָה אֶת הַנָּהָר וְאֶת הַדֶּרֶךְ, וְאֶת הַגָּדֵר שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, וְהִזִּיקָה, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. כֵּיצַד עוֹמְדִין עַל הַדָּבָר? רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא עוֹמֵד בְּאֶמְצַע בֵּית כּוֹר וּמַדְלִיק. דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה.

י״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, כְּדֶרֶךְ הָרַבִּים. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: חֲמִשִּׁים אַמָּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה." הַכֹּל לְפִי הַדְּלֵקָה.

י״במַעֲשֶׂה שֶׁעִבְּרָה דְלֵקָה אֶת הַיַּרְדֵּן וְהִזִּיקָה, כְּשֶׁהִיא מְרֻבָּה. אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁקָּפְצָה, אֲבָל אִם הָיְתָה מְצַפְצֶפֶת וּמְהַלֶּכֶת, אֲפִלּוּ עַד מִיל,^*מְצַפְצֶפֶת: מהבהבת, שורפת באיטיות. הֲרֵי זֶה חַיָּב.

י״ג"וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ", הַכֹּל בְּמַשְׁמָע. וְכֵן סְוָאר שֶׁלְּקָנִים וְשֶׁלְּקוֹרוֹת,^*סְוָאר: ערימה. וְכֵן מִדְבָּךְ שֶׁלַּאֲבָנִים וְשֶׁלִּצְרוֹרוֹת שֶׁהִתְקִינוֹ לָסִיד.^*מִדְבָּךְ = נִדְבָּךְ. "אוֹ הַקָּמָה", אַף הָאִילָן בְּמַשְׁמָע. "אוֹ הַשָּׂדֶה", אֲפִלּוּ לִחֲכָה אֶת הֶעָפָר. אוֹ אֲפִלּוּ הָיוּ לוֹ כֵלִים טְמוּנִים בַּגָּדִישׁ וְהִדְלִיקָן? תִּלְמֹד לוֹמַר "אוֹ הַקָּמָה, אוֹ הַשָּׂדֶה": מַה הַשָּׂדֶה בַּגָּלוּי, אַף הַקָּמָה בַּגָּלוּי.

י״ד"שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה." לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "אִישׁ", אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה", מִכָּל מָקוֹם. אֵין לִי אֶלָּא הֶבְעֶה וְהֶבְעֵר,^* הֶבְעֶה: אחד מארבע אבות נזיקין, הנקרא במשנה מַבְעֶה (מן השורש בעי, חשף. מכאן הבעה, חיסל יבול של שדה). נחלקו האמוראים בפירושו. לפי רב, נזקי אדם. לפי שמואל, נזקי שן, לפי הירושלמי, נזקי שן ורגל. שְׁאָר כָּל הַמַּזִּיקִין שֶׁבַּתּוֹרָה, מְנַיִן? הֲרֵי אַתְּ דָּן בִּנְיַן אָב מִבֵּין שְׁנֵיהֶן: לֹא הֲרֵי הֶבְעֶה כַהֲרֵי הֶבְעֵר, וְלֹא הֲרֵי הֶבְעֵר כַּהֲרֵי הֶבְעֶה. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁדַּרְכָּן לְהַזִּיק, שְׁמִירָתָן עָלֶיךָ, וּכְשֶׁהִזִּיק, חָב הַמַּזִּיק, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי נֶזֶק בְּמֵיטַב הָאָרֶץ.

ט״ואַרְבָּעָה כְלָלוֹת הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר בִּנְזִקִין: בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לַמַּזִּיק וְלֹא לַנִּזָּק, פָּטוּר; לַנִּזָּק וְלֹא לַמַּזִּיק, חַיָּב. לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק, אֲפִלּוּ מְיֻחֶדֶת, כְּגוֹן חָצֵר שֶׁלַּשּׁוּתָפִין וְהַפָּנְדָּק;^*פָּנְדָּק. pandokeîon: מלון, מסעדה. לֹא לַנִּזָּק וְלֹא לַמַּזִּיק, כְּגוֹן רְשׁוּת אַחֶרֶת, עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל, חַיָּב, וְעַל הַשּׁוֹר, מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ רְשׁוּת לַנִּזָּק וְלַמַּזִּיק, וְהַבִּקְעָה וּרְשׁוּת הָרַבִּים וְכַיּוֹצֵא בָהֶן, עַל הַשֵּׁן וְעַל הָרֶגֶל, פָּטוּר, וְעַל הַשּׁוֹר, מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם, וְתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.