מכילתא דרבי ישמעאל, מַסֶּכְתָּא דִנְזִיקִין ט״זMekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 16

א׳(שמות כב,ט) "כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר, אוֹ שׁוֹר, אוֹ שֶׂה, וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר, וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה." רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּפְקִיד אֶצְלוֹ וְיֹאמַר לוֹ 'הָא לָךְ, שְׁמֹר לִי זֶה!' אֲבָל אִם אָמַר לוֹ 'עֵינֶיךָ בּוֹ', הֲרֵי זֶה פָטוּר.

ב׳"חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה", אֵין לִי אֶלָּא חֲמוֹר וְשׁוֹר וְשֶׂה, שְׁאָר כָּל בְּהֵמָה מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר". אֲנִי אֶקְרָא "וְכָל בְּהֵמָה", וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה"? אִם אֲנִי קוֹרֵא "וְכָל בְּהֵמָה", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, לֹא יִהְיֶה חַיָּב עַד שֶׁיַּפְקִיד אֶצְלוֹ כָּל בְּהֵמָה! תִּלְמֹד לוֹמַר "חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה", לְחַיֵּב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וְכָל בְּהֵמָה"? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדָךְ, שֶׁכָּל הַכְּלָל שֶׁהוּא מוֹסִיף עַל הַפְּרָט, הַכֹּל בִּכְלָלוֹ.

ג׳"וּמֵת", שֶׁתְּהֵי מִיתָתוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם; "אוֹ נִשְׁבַּר", שֶׁשִּׁבְּרַתּוּ חָיָה; "אוֹ נִשְׁבָּה", שֶׁשָּׁבוּהוּ לֶסְטִים. עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: הַשֶּׁבֶר וְהַשְּׁבִי, בֵּין שֶׁהוּא יָכֹל לְהַצִּיל, וּבֵין שֶׁאֵינוֹ יָכֹל לְהַצִּיל! תִּלְמֹד לוֹמַר "וּמֵת". מַה מִּיתָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁאֵי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַצִּילָהּ, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם, אַף כָּל דָּבָר שֶׁאֵי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַצִּילוֹ, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

ד׳אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: רַבִּי! אַתְּ דָּן אֶפְשָׁר מִשֶּׁאֵי אֶפְשָׁר! שֶׁאֵי אֶפְשָׁר לַמִּיתָה לִהְיוֹת אֶלָּא בִּידֵי שָׁמַיִם, אֲבָל הַשֶּׁבֶר וְהַשְּׁבִי, אֶפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת בֵּין בִּידֵי שָׁמַיִם וּבֵין בִּידֵי אָדָם! חָזַר וְדָנָן כְּמִין גְּנֵבָה.

ה׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: (שמות כב,יב) "הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם", יֵשׁ טְרֵפָה שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם, וְיֵשׁ טְרֵפָה שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם.

ו׳"אֵין רֹאֶה." בָּעֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. "אֵין רֹאֶה. שְׁבֻעַת יי תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם". הָא אִם יֵשׁ רוֹאֶה, בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר מִכָּל דָּבָר.

ז׳(שמות כב,י) "שְׁבֻעַת יי תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם, אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ, וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם." בְּיוֹ"ד הֵ"י. מִכָּן אַתְּ דָּן כָּל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ כָּל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְיוֹ"ד הֵ"י, פּוֹרֵט אֲנִי כָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְיוֹ"ד הֵ"י.

ח׳"בֵּין שְׁנֵיהֶם", לְהוֹצִיא אֶת הַיּוֹרֵשׁ; "בֵּין שְׁנֵיהֶם", לְהוֹצִיא אֶת שֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה; "בֵּין שְׁנֵיהֶם", שֶׁלֹּא יַשְׁבִּיעֶנּוּ הַדַּיָּן עַל כָּרְחוֹ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: "שְׁבֻעַת יי תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם". מַגִּיד שֶׁשְּׁבוּעָה חָלָה עַל שְׁנֵיהֶם.

ט׳"אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ", לְצָרְכָהּ. אַתָּה אוֹמֵר לְצָרְכָהּ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְצָרְכָהּ וְשֶׁלֹּא לְצָרְכָהּ? הֲרֵי אֲנִי דָן: נֶאֱמַר כָּן שְׁלִיחוּת יָד, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁלִיחוּת יָד. מַה כָּן שְׁבוּעָה, אַף לְהַלָּן שְׁבוּעָה; מַה כָּן בְּיוֹ"ד הֵ"י, אַף לְהַלָּן בְּיוֹ"ד הֵ"י; מַה לְּהַלָּן בְּבֵית דִּין, אַף כָּן בְּבֵית דִּין; מַה לְּהַלָּן לְצָרְכָהּ, אַף כָּן לְצָרְכָהּ; מַה לְּהַלָּן "עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע", אַף כָּן "עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע".

י׳"וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם." מִכָּן אָמָרוּ: בַּעַל הַנְּבֵלָה מְטַפֵּל בְּנִבְלָתוֹ.

י״א(שמות כב,יא) "וְאִם גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ, יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו." זֶה שׁוֹמֵר שָׁכָר, וְהָעֶלְיוֹן שׁוֹמֵר חִנָּם.^*הָעֶלְיוֹן: המוזכר למעלה. אַתָּה אוֹמֵר זֶה שׁוֹמֵר שָׁכָר, וְהָעֶלְיוֹן שׁוֹמֵר חִנָּם, אוֹ זֶה שׁוֹמֵר חִנָּם, וְהָעֶלְיוֹן שׁוֹמֵר שָׁכָר? הֲרֵי אַתְּ דָּן: הוֹאִיל וְהַשָּׂכִיר חַיָּב, וְהַשּׁוֹמֵר חַיָּב, מַה שָּׂכִיר, שָׂכִיר שֶׁהוּא נֶהֱנֶה, אַף שׁוֹמֵר, שׁוֹמֵר שֶׁהוּא נֶהֱנֶה. יָצָא שׁוֹמֵר חִנָּם, שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה.

י״בהָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: וְזֶה שׁוֹמֵר שָׁכָר, וְהָעֶלְיוֹן שׁוֹמֵר חִנָּם.

י״ג"וְאִם גָּנֹב יִגָּנֵב", אֵין לִי אֶלָּא גְנֵבָה, אֲבֵדָה מְנַיִן? הֲרֵי אַתְּ דָּן: הוֹאִיל וּגְנֵבָה חֶסְרוֹן שְׁמִירָה, וַאֲבֵדָה חֶסְרוֹן שְׁמִירָה, אִם לָמַדְתָּ עַל גְּנֵבָה, שֶׁחַיָּב לְשַׁלֵּם, אַף אֲבֵדָה יְהֵי חַיָּב לְשַׁלֵּם.

י״דרַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: "גָּנֹב יִגָּנֵב", לְהָבִיא אֶת הַגַּנָּב. "מֵעִמּוֹ", לְהוֹצִיא אֶת הַצּוֹעֵר,^*הַצּוֹעֵר: רועה ראשי, כרזילא. "מֵעִמּוֹ", לְהָבִיא אֶת הַנּוֹקֵד.^*הַנּוֹקֵד: הרועה.

ט״ו(שמות כב,יב) ["אִם טָרֹף יִטָּרֵף, יְבִאֵהוּ עֵד, הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם."] "אִם טָרֹף יִטָּרֵף", זֶה עֵדֶר. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּהוּ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר הוּא: (עמוס ג,יב) "כֹּה אָמַר יי: כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן, כֵּן יִנָּצְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּשֹׁמְרוֹן, בִּפְאַת מִטָּה וּבִדְמֶשֶׁק עָרֶשׂ." רַבִּי יוֹחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: "אִם טָרֹף יִטָּרֵף יְבִאֵהוּ עֵד", יָבִיא עֵדִין שֶׁנִּטְרְפָה בְאֹנֶס, וִיהֵא פָטוּר מִלְּשַׁלֵּם.

ט״זרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: "יְבִאֵהוּ עֵד הַטְּרֵפָה",^*"יְבִאֵהוּ עֵד הַטְּרֵפָה", דורש 'עַד הַטְּרֵפָה'. יוֹלִיךְ אֶת הַבְּעָלִים אֵצֶל הַטְּרֵפָה, וִיהֵא פָטוּר מִלְּשַׁלֵּם.

י״זאַף עַל פִּי כֵן יְהֵי חַיָּב? וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וַאֲבֵדָה חֶסְרוֹן שְׁמִירָה, וּטְרֵפָה חֶסְרוֹן שְׁמִירָה, אִם לָמַדְתָּ עַל אֲבֵדָה שֶׁחַיָּב לְשַׁלֵּם, אַף טְרֵפָה יְהֵי חַיָּב לְשַׁלֵּם!

י״חלֹא! מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר "הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם", יֵשׁ טְרֵפָה שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם, וְיֵשׁ טְרֵפָה שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם.

י״טוְאֵי זוֹ הִיא טְרֵפָה שֶׁחַיָּב לְשַׁלֵּם? כְּגוֹן טְרֵפַת חָתוּל, שׁוּעָל וּנְמִיָּה.^*וּנְמִיָּה. ג: ומנדרס. וּמִתּוֹךְ שֶׁאָמְרָה תוֹרָה,^*וּמִתּוֹךְ. ג,א: ומילחשך. תִּלְמֹד לוֹמַר "אִם טָרֹף יִטָּרֵף", מַה טְּרֵפָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהַצִּילָהּ, חַיָּב לְשַׁלֵּם, אַף כָּל דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְהַצִּילוֹ, יְהֵי חַיָּב לְשַׁלֵּם.

כ׳וְאֵי זוֹ הִיא טְרֵפָה שֶׁפָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם? כְּגוֹן טְרֵפַת הַזְּאֵב וְהָאֲרִי, וְהַדֹּב וְהַנָּמֵר וְהַפַּרְדְּלֵס וְהַנָּחָשׁ. וּמִתּוֹךְ שֶׁאָמְרָה תוֹרָה "וּמֵת":^*וּמִתּוֹךְ. ג,א: ומילחשך. מַה מִּיתָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁאֵי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַצִּילוֹ, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם, אַף כָּל דָּבָר שֶׁאֵיפְשָׁר לוֹ לְהַצִּילוֹ, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם: "הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם."

כ״א(שמות כב,יג) ["וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ, וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם."] "וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ", נִתֵּק הַכָּתוּב הַשּׁוֹאֵל מִכְּלַל שׁוֹמֵר, וַאֲמָרוֹ עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. "מֵעִם רֵעֵהוּ", מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיּוֹצִיאֶנּוּ חוּץ לִרְשׁוּתוֹ.

כ״ב"וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת". אֵין לִי אֶלָּא שְׁבוּרָה וּמֵתָה, שְׁבוּיָה מְנַיִן? הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר כָּן מִיתָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן מִיתָה; מַה מִּיתָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, עָשָׂה שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה כְמֵתָה, אַף מִּיתָה הָאֲמוּרָה כָּן נַעֲשֶׂה שְׁבוּרָה וּשְׁבוּיָה כְמֵתָה.

כ״גוַאֲבֵדָה וּגְנֵבָה מְנַיִן? אָמַרְתָּ, קוֹל וָחֹמֶר הוּא: מָה, אִם בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא חַיָּב עַל הַמִּיתָה, חַיָּב עַל הַגְּנֵבָה וְעַל הָאֲבֵדָה, וְכָן שֶׁחַיָּב עַל הַמִּיתָה, דִּין הוּא שֶׁנְּחַיֵּב עַל הַגְּנֵבָה וְעַל הָאֲבֵדָה.

כ״ד"בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם. (שמות כב, יד) אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ, לֹא יְשַׁלֵּם". לָמָּה נֶאֱמַר? מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר:

כ״ה"בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם", לָמַדְנוּ שֶׁאִם אֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ, חַיָּב לְשַׁלֵּם. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ, שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם"? מַגִּיד שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצַאת מֵרְשׁוּת הַנִּשְׁאָל לִרְשׁוּת הַשּׁוֹאֵל, אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, בַּבְּעָלִים, פָּטוּר, שֶׁלֹּא בַּבְּעָלִים, חַיָּב.

כ״ו(שמות כב,יד) ["אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ, לֹא יְשַׁלֵּם; אִם שָׂכִיר הוּא, בָּא בִּשְׂכָרוֹ."] "אִם שָׂכִיר הוּא, בָּא בִּשְׂכָרוֹ." שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יִשָּׁבַע וִיהֵא פָטוּר! הֲרֵי אַתְּ דָּן: הוֹאִיל וְנוֹשֵׂא שָׁכָר מַהְנֶה, וְהַשָּׂכִיר מַהְנֶה, אִם לָמַדְתָּ עַל נוֹשֵׂא שָׁכָר, שֶׁנִּשְׁבָּע עַל הָאֳנָסִין, וּמְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵבָה, אַף שָׂכִיר נִשְׁבָּע עַל הָאֳנָסִין, וּמְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵבָה.

כ״זוַהֲרֵי שׁוֹמֵר חִנָּם יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא מַהְנֶה וּפָטוּר מִלְּשַׁלֵּם! הוּא יוֹכִיחַ עַל שָׂכִיר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַהְנֶה, יְהֵי פָטוּר מִלְּשַׁלֵּם!

כ״חאָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ, נוֹשֵׂא שָׁכָר נֶהֱנֶה וּמַהְנֶה, וְהַשָּׂכִיר נֶהֱנֶה וּמַהְנֶה, וְאַל תָּבִיא שׁוֹמֵר חִנָּם יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא מַהְנֶה אֲבָל אֵינוֹ נֶהֱנֶה, אֶלָּא נוֹשֵׂא שָׁכָר נֶהֱנֶה וּמַהְנֶה, וְהַשָּׂכִיר נֶהֱנֶה וּמַהְנֶה. אִם לָמַדְתָּ עַל נוֹשֵׂא שָׁכָר, שֶׁנִּשְׁבָּע עַל הָאֳנָסִין, וּמְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵבָה, אַף הַשָּׂכִיר נִשְׁבָּע עַל הָאֳנָסִין, וּמְשַׁלֵּם אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵבָה. "אִם שָׂכִיר הוּא, בָּא בִּשְׂכָרוֹ".