מכילתא דרבי ישמעאל, מַסֶּכְתָּא דִנְזִיקִין ג׳Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Nezikin 3

א׳(שמות כא,ז) ["וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים."] "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ", בִּקְטַנָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בִּקְטַנָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּגְדוֹלָה? אָמַרְתָּ, הוֹאִיל וְרַשַּׁי בְּהֶפֶר נְדָרֶיהָ, רַשַּׁי בִּמְכִירָתָהּ, מַה הֲפָרַת נְדָרֶיהָ, קְטַנָּה וְלֹא גְּדוֹלָה, אַף מְכִירָתָהּ, קְטַנָּה וְלֹא גְּדוֹלָה. מִמְּקוֹם שֶׁבָּאתָ, מַה לְּהַלָּן כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה, אַף כָּן כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה. אָמַרְתָּ, הוֹאִיל וּמוֹצִיאִין אוֹתָהּ סִימָנִין מֵרְשׁוּת אָבִיהָ, שֶׁהוּא רַשַּׁי בְּקִדּוּשֶׁיהָ כְּשֶׁהִיא נַעֲרָה, קַל וָחֹמֶר עַד שֶׁלֹּא נִמְכְּרָה.

ב׳"וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ", הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת בִּתָּהּ. שֶׁהָיָה בַדִּין: מָה, אִם הַבֵּן, שֶׁאֵין אָבִיו רַשַּׁי לְמָכְרוֹ, הֲרֵי הוּא מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, הַבַּת, שֶׁאָבִיהָ רַשַּׁי לְמָכְרָהּ, אֵינוֹ דִין שֶׁתִּמְכֹּר אֶת בִּתָּהּ? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ", אִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין אִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת בִּתָּהּ.

ג׳"וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ", הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵינוֹ מוֹכֵר אֶת בְּנוֹ. שֶׁהָיָה בַדִּין: מָה, אִם הַבַּת, שֶׁאֵינָהּ נִמְכֶּרֶת עַל גְּנֵבָהּ, אָבִיהָ רַשַּׁי לְמָכְרָהּ, הַבֵּן, שֶׁהוּא נִמְכָּר עַל גְּנֵבוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵי אָבִיו רַשַּׁי לְמָכְרוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ", הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵינוֹ מוֹכֵר אֶת בְּנוֹ.

ד׳"וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ". הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת עַצְמָהּ. שֶׁהָיָה בַדִּין: מָה, אִם הַבֵּן, שֶׁאֵין אָבִיו רַשַּׁי לְמָכְרוֹ, הֲרֵי הוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, תֹּאמַר בַּבַּת, שֶׁאָבִיהָ רַשַּׁי לְמָכְרָהּ, דִּין הוּא שֶׁתִּמְכֹּר אֶת עַצְמָהּ! לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַבֵּן, שֶׁהוּא נִמְכָּר בִּגְנֵבוֹ, לְפִיכָךְ הוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ, תֹּאמַר בַּבַּת, שֶׁאֵינָהּ נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵבָהּ, לְפִיכָךְ לֹא תִּמְכֹּר אֶת עַצְמָהּ.

ה׳וּתְהֵי נִמְכֶּרֶת עַל גְּנֵבָהּ! וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה, אִם הַבֵּן, שֶׁאֵין אָבִיו רַשַּׁי לְמָכְרוֹ, הֲרֵי הוּא נִמְכָּר עַל גְּנֵיבוֹ, הַבַּת, שֶׁאָבִיהָ רַשַּׁי לְמָכְרָהּ, דִּין הוּא שֶׁתִּמָּכֵר עַל גְּנֵבָהּ! לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַבֵּן, שֶׁהוּא נִרְצָע, לְפִיכָךְ הוּא נִמְכָּר עַל גְּנֵבוֹ, תֹּאמַר בַּבַּת, שֶׁאֵינָהּ נִרְצַעַת, לְפִיכָךְ לֹא תִּמָּכֵר עַל גְּנֵבָהּ.

ו׳וְתֵרָצַע! וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה, אִם הַבֵּן, שֶׁאֵין אָבִיו רַשַּׁי לְמָכְרוֹ, הֲרֵי הוּא נִרְצָע, הַבַּת, שֶׁאָבִיהָ רַשַּׁי לְמָכְרָהּ, דִּין הוּא שֶׁתֵּרָצַע! אָמַרְתָּ, אִם מוֹצִיאָהּ הַכָּתוּב מִידֵי מֶכֶר הֶחָמוּר, קַל וָחֹמֶר מִידֵי רְצִיעָה קַלָּה.

ז׳"וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ". הָא לָמַדְנוּ, שֶׁהוּא רַשַּׁי בִּמְכִירָתָהּ. וּמְנַיִן שֶׁהוּא רַשַּׁי בְּקִדּוּשֶׁיהָ? אָמַרְתָּ, אִם מוֹצִיאָהּ הוּא מִידֵי קְדֻשָּׁה לִידֵי אַמְהוּת, קַל וָחֹמֶר מִידֵי קְדֻשָּׁה לִידֵי קְדֻשָּׁה. וּמְנַיִן שֶׁהִיא נִקְנֵית בַּכֶּסֶף? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, שֶׁאֵינָהּ נִקְנֵית בִּבְעִילָה, הֲרֵי הִיא נִקְנֵית בַּכֶּסֶף, בַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא נִקְנֵית בִּבְעִילָה, דִּין הוּא שֶׁתִּקָּנֶה בַכֶּסֶף. וּמְנַיִן אַף בִּשְׁטָר? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים כד,ב) "וְהָלְכָה וְהָיְתָה", מַקִּישׁ הֲוָיָתָהּ לַהֲלִיכָתָהּ: מַה הֲלִיכָתָהּ בִּשְׁטָר, אַף הֲוָיָתָהּ בִּשְׁטָר. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: (שמות כא,י) "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ", הִקִּישׁ הַתַּחְתּוֹנָה לָעֶלְיוֹנָה: מָה עֶלְיוֹנָה בַכֶּסֶף, אַף הַתַּחְתּוֹנָה בַכֶּסֶף.

ח׳"לְאָמָה". לְאָמָה אַחַת הוּא מוֹכְרָהּ, וְאֵינוֹ מוֹכְרָהּ לִשְׁתֵּי אֲמָהוֹת. רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: נִמְצֵינוּ לְמֵדִין, שֶׁהוּא מְקַדְּשָׁהּ קִדּוּשׁ אַחַר קִדּוּשׁ, וְקִדּוּשׁ אַחַר אַמְהוּת, אֲבָל לֹא אַמְהוּת אַחַר קִדּוּשׁ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אַמְהוּת אַחַר אַמְהוּת.

ט׳"לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים." לֹא תֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכְּנַעֲנִים יוֹצְאִים. אַתָּה אוֹמֵר, לֹא תֵצֵא בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכְּנַעֲנִים יוֹצְאִים, אוֹ לֹא תֵצֵא בַשָּׁנִים וּבַיּוֹבֵל, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעִבְרִים יוֹצְאִים? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים טו,יב) "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה, וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ." מַגִּיד שֶׁהוּא יוֹצֵא בְשֵׁשׁ. וּבַיּוֹבֵל מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא כה,מב) "כִּי עֲבָדַי הֵם", מִכָּל מָקוֹם. הָא, אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְלָשׁוֹן רִאשׁוֹן: "לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים", לֹא תֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכְּנַעֲנִים יוֹצְאִים.

י׳אֵין לִי אֶלָּא עִבְרִיָּה שֶׁאֵינָהּ יוֹצְאָה בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, עִבְרִי מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר (דברים טו,יב) "הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה", הִקִּישׁ עִבְרִי לָעִבְרִיָּה: מָה עִבְרִיָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה בְרָאשֵׁי אֵבָרִים, אַף עִבְרִי לֹא יֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים.

י״אוְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מָה, אִם עִבְרִיָּה, שֶׁהִיא יוֹצָא בְסִימָנִין, אֵינָהּ יוֹצָא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים, עִבְרִי, שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא בְסִימָנִין, דִּין הוּא שֶׁלֹּא יֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים!

י״בלֹא! אִם אָמַרְתָּ בָּעִבְרִיָּה, שֶׁאֵינָהּ נִמְכֶּרֶת עַל הַגְּנֵבָה, לְפִיכָךְ אֵינָהּ יוֹצָא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים, תֹּאמַר בָּעִבְרִי שֶׁהוּא נִמְכָּר עַל גְּנֵבָתוֹ, לְפִיכָךְ יֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים! תִּלְמֹד לוֹמַר "הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה", הִקִּישׁ עִבְרִי לָעִבְרִיָּה: מָה עִבְרִיָּה אֵינָהּ יוֹצָא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים, אַף עִבְרִי לֹא יֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים.

י״ג(שמות כא,ח) ["אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לוֹ יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ, לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ."] "אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ". אֵין רָעָה אֶלָּא שֶׁלֹּא נִגְמְלָה חֶסֶד לְפָנָיו. "אֲשֶׁר לוֹ יְעָדָהּ, וְהֶפְדָּהּ". מִכָּן אָמָרוּ: מִצְוַת יִעוּד^*מִצְוַת יִעוּד: לחתן את האמה העבריה לבנו. קוֹדֶמֶת לְמִצְוַת פְּדִיָּה.

י״דדָּבָר אַחֵר: "אֲשֶׁר לוֹ יְעָדָהּ, וְהֶפְדָּהּ", אִם לֹא יְעָדָהּ אָדוֹן זֶה, יִפְדֶּה אָב. לֹא יְיַעֵד לִשְׁנַיִם כְּאַחַת. לֹא יִמְכֹּר עַל מְנָת לְיַעֵד. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מוֹכֵר, אִם רָצָה לְיַעֵד, יְיַעֵד.

ט״ו"לְעַם נָכְרִי", הֲרֵי זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין, שֶׁלֹּא יִמְכְּרֶנָּה לְגוֹי.

ט״ז"בְּבִגְדוֹ בָהּ." מֵאַחַר שֶׁבָּגַד בָּהּ, נָהַג בָּהּ מִנְהַג בִּזָּיוֹן, וְלֹא נָהַג בָּהּ (שמות כא,ט) "כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת", אַף הוּא אֵינוֹ רַשַּׁי לְקַיְּמָהּ. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן אַבְטָלְמוֹס. וְאֵין בְּגִידָה אֶלָּא שִׁקּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלאכי ב,יא) "בָּגְדָה יְהוּדָה, וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלִָם". וְאוֹמֵר: (ירמיה ה,יא-יב) "כִּי בָגוֹד בָּגְדוּ בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה, נְאֻם יי. כִּחֲשׁוּ בַּיי, וַיֹּאמְרוּ: לוֹא הוּא".

י״זרַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּאָדוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֲשֶׁר לְקָחָהּ עַל מְנָת לְיַעֵד, וְלֹא יִעֵד. אַף הוּא אֵינוֹ רַשַּׁי לְקַיְּמָהּ.

י״חרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: "בְּבִגְדוֹ בָהּ", מֵאַחַר שֶׁפָּרַשׂ בִּגְדּוֹ עָלֶיהָ.

י״ט(שמות כא,ט) ["וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ."] "וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה". לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה, וְלֹא לְאָחִיו. שֶׁהָיָה בַדִּין: וּמָה, אִם הַבֵּן, שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס תַּחְתָּיו לַיִּבּוּם, הֲרֵי הוּא יְיַעֵד, אָחִיו, שֶׁהוּא בָא תַּחְתָּיו לַיִּבּוּם, דִּין הוּא שֶׁיְּיַעֵד! לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַבֵּן, שֶׁהוּא נִכְנָס תַּחְתָּיו לָאֲחֻזָּה, תֹּאמַר בְּאָחִיו, שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס תַּחְתָּיו לָאֲחֻזָּה, לְפִיכָךְ לֹא יְיַעֵד. תִּלְמֹד לוֹמַר "וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה", לִבְנוֹ יְיַעֵד וְלֹא לְאָחִיו.

כ׳"כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת". וְכִי מַה לָּמַדְנוּ עַל מִשְׁפַּט הַבָּנוֹת? אֶלָּא הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד: מַה זּוֹ, (שמות כא,י) "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע", אַף בַּת יִשְׂרָאֵל, "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע". דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.

כ״ארַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: בְּעִבְרִיָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּעִבְרִיָּה, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּבַת יִשְׂרָאֵל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ", הֲרֵי בַּת יִשְׂרָאֵל אָמוּר, וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת"? בְּעִבְרִיָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

כ״ב(שמות כא,י) ["אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ, שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע."] "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ". מִכָּן אָמָרוּ: חַיָּב אָדָם לְהַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ. וּבְמָקוֹם אַחֵר מַהוּ אוֹמֵר? (דברים ד,ט) "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ." אֵימָתַי אַתְּ זַכַּי לִרְאוֹת בְּנֵי בָנֶיךָ? כְּשֶׁתַּשִּׂיא אֶת בָּנֶיךָ קְטַנִּים.

כ״ג"שְׁאֵרָהּ", אֵלּוּ מְזוֹנוֹתֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר: (מיכה ג,ג) "וַאֲשֶׁר אָכְלוּ שְׁאֵר עַמִּי". וְאוֹמֵר: (תהלים עח,כז) "וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר". "כְּסוּתָהּ", כְּמַשְׁמָעוֹ. "וְעֹנָתָהּ", זוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית לד,ג) "וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ." דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה.

כ״דרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ", כְּסוּת שֶׁהוּא נוֹפֵל לִשְׁאֵרָהּ: אִם הָיְתָה יַלְדָּה, לֹא יִתֵּן לָהּ שֶׁלִּזְקֵנָה; זְקֵנָה, לֹא יִתֵּן לָהּ שֶׁלְּיַלְדָּה. "וְעֹנָתָהּ". שֶׁלֹּא יִתֵּן לָהּ שֶׁלִּימוֹת הַחַמָּה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְלֹא שֶׁלִּימוֹת הַגְּשָׁמִים בִּימוֹת הַחַמָּה, אֶלָּא נוֹתֵן לָהּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעוֹנָתָהּ. מְזוֹנוֹתֶיהָ מְנַיִן? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם דְּבָרִים שֶׁאֵינָן קִיּוּם נֶפֶשׁ, אֵין אַתְּ רַשַּׁי לִמְנֹעַ הֵימֶנָּה, דְּבָרִים שֶׁהֵן קִיּוּם נֶפֶשׁ, דִּין הוּא שֶׁלֹּא תְהֵי רַשַּׁי לִמְנֹעַ הֵימֶנָּה. דֶּרֶךְ אֶרֶץ מְנַיִן? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר: וּמָה, אִם דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת עֲלֵיהֶם מִתְּחִלָּה, אֵין אַתְּ רַשַּׁי לִמְנֹעַ הֵימֶנָּה, דְּבָרִים שֶׁנִּשֵּׂאת עֲלֵיהֶן מִתְּחִלָּה, דִּין הוּא שֶׁלֹּא תְהֵי רַשַּׁי לִמְנֹעַ הֵימֶנָּה.

כ״הרַבִּי אוֹמֵר: "שְׁאֵרָהּ", זוֹ דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא יח,ו) "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ". וְאוֹמֵר: (ויקרא יח,יג-יד) "שְׁאֵר אָבִיךָ... שְׁאֵר אִמְּךָ". "כְּסוּתָהּ", כְּמַשְׁמָעוֹ. "וְעֹנָתָהּ", אֵלּוּ מְזוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ח,ג) "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ".

כ״ו"לֹא יִגְרָע." רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בְּבַת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעִבְרִיָּה? תִּלְמֹד לוֹמַר "לֹא יִגְרָע." מִמִּי גוֹרְעִים? מִמִּי שֶׁכְּבַר נָתְנוּ לוֹ.

כ״זרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: בְּבַת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּבַת יִשְׂרָאֵל, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְעִבְרִיָּה?^*עִבְרִיָּה: אמה עבריה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות כא,ט) "כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָהּ", הֲרֵי עִבְרִיָּה אֲמוּרָה; הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ"? בְּבַת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

כ״ח(שמות כא,יא) ["וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ, וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף."] "וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ", יַעֵד לָךְ אוֹ לִבְנָךְ, אוֹ פְּדֵה! אַתָּה אוֹמֵר 'יַעֵד לָךְ אוֹ לִבְנָךְ, אוֹ פְּדֵה', אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא (שמות כא,י) "שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע"? אָמַרְתָּ, אֵין דָּבָר אָמוּר אֶלָּא בְּעִבְרִיָּה; וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה"? יַעֵד לָךְ אוֹ לִבְנָךְ, אוֹ פְּדֵה!

כ״ט"וְיָצְאָה חִנָּם", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, חִנָּם מִן הַגֵּט. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם (דברים כד,א) "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת", בִּשְׁאָר הַנָּשִׁים חוּץ מֵעִבְרִיָּה, אוֹ בְּעִבְרִיָּה? תִּלְמֹד לוֹמַר: (שמות כא,יא) "וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ, וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף." חִנָּם מֵהַכֶּסֶף וְלֹא חִנָּם מִן הַגֵּט.

ל׳"וְיָצְאָה חִנָּם", בִּבְגַר. "אֵין כָּסֶף", בִּנְעוּרִים. שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְתֵצֵא בִּימֵי הַנְּעוּרִים, לֹא תֵצֵא בִּימֵי בַגְרוּת! שֶׁאִלּוּ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא אַחַת, הָיִיתִי אוֹמֵר, הֵן יְמֵי בַגְרוּת. וְהַדִּין נוֹתֵן: הוֹאִיל וְיוֹצָא מֵרְשׁוּת אָב, וְיוֹצָא מֵרְשׁוּת אָדוֹן, מַה 'וְיוֹצָא מֵרְשׁוּת אָב', שֶׁנִּשְׁתַּנַּת מִמָּה שֶׁהִָיַת, אַף יוֹצָא מֵרְשׁוּת אָדוֹן, שֶׁנִּשְׁתַּנַּת מִמָּה שֶׁהִָיַת. וְאֵימָתַי נִשְׁתַּנַּת מִמָּה שֶׁהִָיַת? בְּשָׁעָה שֶׁהִָיַת נַעֲרָה וּבָגְרָה. לְכָךְ נֶאֶמְרוּ שְׁתֵּיהֶן, שֶׁלֹּא לִתֵּן מָקוֹם לְבַעַל דִּין לַחְלֹק. "וְיָצְאָה חִנָּם", בִּבְגַר. "אֵין כָּסֶף", בִּנְעוּרִים.

ל״אאַבָּא חֲנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: "וְיָצְאָה חִנָּם", בִּבְגַר, "אֵין כָּסֶף", בִּנְעוּרִים. מַגִּיד שֶׁהִיא יוֹצָא בְגִרְעוֹן כֶּסֶף.

ל״ברַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה 'תֵּן כֶּסֶף!' וּ'בַל תִּתֵּן כֶּסֶף!' מַה 'תֵּן כֶּסֶף', עַד שֶׁלֹּא בָאוּ בָהּ סִימָנִין, אַף 'בַּל תִּתֵּן כֶּסֶף', מִשֶּׁבָּאוּ בָהּ סִימָנִין.

ל״גרַבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר: "אֵין כָּסֶף." (שמות כא,יב) וּ"מַכֵּה אִישׁ וָמֵת, מוֹת יוּמָת."