מכילתא דרבי ישמעאל, מַסֶּכְתָּא דְפִסְחָא ו׳Mekhilta DeRabbi Yishmael, Tractate Pischa 6

א׳(שמות יב,ז) ["וְלָקְחוּ מִן הַדָּם, וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף, עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם."] "וְלָקְחוּ מִן הַדָּם". שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בֵּין בַּיָּד בֵּין בַּכֶּלִי! תִּלְמֹד לוֹמַר (שמות יב,כב) "אֲשֶׁר בַּסַּף", מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁעוּקָה חוֹקֵק בְּצַד הָאַסְקֻפָּה,^*עוּקָה: חפירה; אַסְקוּפָּה: סף הבית. וְשׁוֹחֵט בְּתוֹכָהּ. וְאֵין 'סַף' אֶלָּא אַסְקֻפָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל מג,ח) "בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִפִּי, וּמְזוּזָתָם אֵצֶל מְזוּזָתִי, וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם, וְטִמְּאוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בְּתוֹעֲבוֹתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ, וָאֲכַל אֹתָם בְּאַפִּי." וְאוֹמֵר (ישעיה ו,ד) "וַיָּנֻעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים". דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

ב׳רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵין 'סַף' אֶלָּא כְּלִי, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים א ז,נ) "וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר, וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל, זָהָב."

ג׳"וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף", מִבִּפְנִים. אַתָּה אוֹמֵר מִבִּפְנִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִבַּחוּץ? תִּלְמֹד לוֹמַר (שמות יב,יג) "וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם", הַנִּרְאֶה לִי, וְלֹא הַנִּרְאֶה לַאֲחֵרִים. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

ד׳רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִבִּפְנִים. אַתָּה אוֹמֵר מִבִּפְנִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִבַּחוּץ? תִּלְמֹד לוֹמַר (שמות יב,יג) "וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת", לָכֶם לְאוֹת וְלֹא לַאֲחֵרִים לְאוֹת. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: לְעוֹלָם מִבַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הַמִּצְרִיִּים רוֹאִין וּמֵעֵיהֶן מִתְחַתְּכִין.^*וּמֵעֵיהֶן מִתְחַתְּכִין: מצטערים מאוד על שחיטת השה שהוא עבודה זרה שלהם.

ה׳"וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף". שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אִם הִקְדִּים זֶה לַזֶּה, לֹא יָצָא! תִּלְמֹד לוֹמַר (שמות יב,כב) "וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת", הָא אִם הִקְדִּים זֶה לַזֶּה, יָצָא. נִמְצֵינוּ לְמֵדִין שֶׁשְּׁלֹשָׁה מִזְבְּחוֹת הָיוּ לאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם: הַמַּשְׁקוֹף וּשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַרְבָּעָה הָיוּ: הַסַּף וְהַמַּשְׁקוֹף וּשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת.

ו׳"עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם." אֵין לִי אֶלָּא בָּתִּים שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין אוֹתוֹ בָהֶם, בָּתִּים שֶׁהָיוּ יְשֵׁנִים בָּהֶם, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם", מִכָּל מָקוֹם.

ז׳(שמות יב,ח) ["וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה, צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ."] "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר". בָּשָׂר, וְלֹא גִידִים וְלֹא עֲצָמוֹת וְלֹא קַרְנַיִם וְלֹא טְלָפִים.

ח׳"בַּלַּיְלָה הַזֶּה". שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל הַלַּיְלָה! תִּלְמֹד לוֹמַר "וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר", אֲנִי אֶקְרָא (שמות יב,י) "וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ." לָמָּה נֶאֱמַר "עַד בֹּקֶר"? לֹא בָא הַכָּתוּב אֶלָּא לִתֵּן תְּחוּם לְבָקְרוֹ שֶׁלַּבֹּקֶר, וְאֵי זֶה זֶה? זֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. מִכָּן אָמָרוּ: (משנה ברכות א,א; אבות א) "אֲכִילַת פְּסָחִים וַאֲכִילַת זְבָחִים וְהֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. כָּל הַנֶּאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד, מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר." וּמִפְּנֵי מָה אָמְרוּ "עַד חֲצוֹת"? כְּדֵי לְהַרְחִיק אָדָם מִן הָעֲבֵרָה, וְלַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה, וּלְקַיֵּם דִּבְרֵי אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: (אבות א,א) "הֱווּ מְתוּנִין בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה!" רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּן 'לַיְלָה' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן 'לַיְלָה', מַה לְּהַלָּן עַד חֲצוֹת, אַף כָּן עַד חֲצוֹת.

ט׳"צְלִי אֵשׁ". וְלֹא צְלִי שְׁפוּד, וְלֹא צְלִי אֶסְכָלָה,^*אֶסְכָלָה. eskhára: רשת מעל גחלים, מנגל. וְלֹא צְלִי חַרְסוֹ שֶׁלַּתַּנּוּר, אֶלָּא צְלִי אֵשׁ.

י׳"צְלִי אֵשׁ", הַצָּלוּי מִן הַחַי. אַתָּה אוֹמֵר הַצָּלוּי מִן הַחַי, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַצָּלוּי מִן הַמְבֻשָּׁל? תִּלְמֹד לוֹמַר (שמות יב,ח) "כִּי אִם צְלִי אֵשׁ", הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "צְלִי אֵשׁ"? הַצָּלוּי מִן הַחַי.

י״א"צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים". הוֹסִיף לוֹ הַכָּתוּב שְׁתֵּי מִצְווֹת, חוּץ מִן הַמִּצְוָה הָאֲמוּרָה כָּן בְּגוּפוֹ. וְאֵי זֶה זֶה? זֶה (שמות יב,מו) "וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ."

י״ב"צְלִי אֵשׁ וּמַצּוֹת עַל מְרֹרִים". מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמִּצְוַת הַפֶּסַח צְלִי אֵשׁ, מַצָּה וּמָרוֹר. וּמְנַיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם אֵין לָהֶם מַצָּה וּמָרוֹר, הֵן יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בַּפֶּסַח? תִּלְמֹד לוֹמַר "יֹאכְלֻהוּ." אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶם מַצָּה וּמָרוֹר, הֵן יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בַּפֶּסַח, כָּךְ אִם אֵין לָהֶם פֶּסַח, יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בְּמַצָּה וּמָרוֹר? הֲרֵי אַתְּ דָּן: הוֹאִיל וְהַפֶּסַח מִצְוַת עֲשֵׂה, וּמַצָּה וּמָרוֹר מִצְוַת עֲשֵׂה, אִם לָמַדְתָּ, שֶׁאִם אֵין לָהֶם מַצָּה וּמָרוֹר, הֵן יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בַּפֶּסַח, כָּךְ אִם אֵין לָהֶם פֶּסַח, יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן בְּמַצָּה וּמָרוֹר.

י״גדָּבָר אַחֵר: (במדבר ט,יא) "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ." מִכָּן אָמָרוּ: הַפֶּסַח נֶאֱכָל אֲכִילַת שֹׂבַע, וְאֵין מַצָּה וּמָרוֹר נֶאֱכָלִין אֲכִילַת שֹׂבַע.

י״ד(שמות יב,ט) ["אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם, כִּי אִם צְלִי אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ."] "אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא", אֵין נָא אֶלָּא חַי.

ט״ו"וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל", לְחַיֵּב עַל הַחַי וְעַל הַמְבֻשָּׁל. אַתָּה אוֹמֵר לְחַיֵּב עַל הַחַי וְעַל הַמְבֻשָּׁל, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְחַיֵּב עַל הַחַי וְעַל הַמְבֻשָּׁל בְּיוֹתֵר? תִּלְמֹד לוֹמַר "כִּי אִם צְלִי אֵשׁ". הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל"? לְחַיֵּב עַל הַחַי וְעַל הַמְבֻשָּׁל.

ט״ז"וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם". אֵין לִי אֶלָּא מַיִם, שְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין מְנַיִן? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה, אִם מַיִם, שֶׁאֵינָן מְפִיגִין אֶת טַעְמָן,^*מְפִיגִין אֶת טַעְמָן: מוציאים את טעמם בבישול. הֲרֵי הֵן אֲסוּרִין בְּבִשּׁוּל, שְׁאָר הַמַּשְׁקִין, שֶׁהֵן מְפִיגִין אֶת טַעְמָן, דִּין הוּא שֶׁיְּהוּ אֲסוּרִין בְּבִשּׁוּל.

י״זרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא מַיִם, שְׁאָר כָּל מַשְׁקִין מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל", לְהָבִיא שְׁאָר הַמַּשְׁקִין.

י״ח^*מאמר קשה. ע' פירוש בהורביץ ע' 21.רַבִּי אוֹמֵר: אֲנִי אֶקְרָא 'אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ כִּי אִם צְלִי אֵשׁ', וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם"? שֶׁיָּכֹל אֵין לִי אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהוּא בֶּאֱכֹל צְלִי, וּבְשָׁעָה שֶׁהוּא נָא וּמְבֻשָּׁל; מִבְּעוֹד יוֹם מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל", לְחַיֵּב עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם.

י״ט"וּבָשֵׁל", אֵין 'בָּשֵׁל' אֶלָּא צְלִי, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים טז,ז) "וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ". וְאוֹמֵר: (דברי הימים ב לה,יג) "וַיְבַשְּׁלוּ הַפֶּסַח בָּאֵשׁ כַּמִּשְׁפָּט, וְהַקֳּדָשִׁים בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת, וַיָּרִיצוּ לְכָל בְּנֵי הָעָם." מִכָּן הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַמְבֻשָּׁל אָסוּר בַּצְּלִי.

כ׳"כִּי אִם צְלִי אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ." לָמָּה נֶאֱמַר? הָיִיתִי אוֹמֵר, הָרָאוּי לִשְׁלֹק, יִשְׁלֹק, הָרָאוּי לִצְלוֹת, יִצְלֶה! תִּלְמֹד לוֹמַר "כִּי אִם צְלִי אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ", תּוֹךְ וּבַר. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְקֻלָּס.^*מְקֻלָּס: צלוי כולו. אולי מ- makellon: שוק הבשר.

כ״א(שמות יב,י) ["וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ."] "וְלֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר", הָא אִם הוֹתִיר, עָבַר עַל מִצְוָה. שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יְהֵי כָּשֵׁר! תִּלְמֹד לוֹמַר "וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ." אֲנִי אֶקְרָא 'וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ', לָמָּה נֶאֱמַר "עַד בֹּקֶר"? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן תְּחוּם לְבָקְרוֹ שֶׁלַּבֹּקֶר. דָּבָר אַחֵר: "עַד בֹּקֶר", מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ נִשְׂרָף אֶלָּא אוֹר שִׁשָּׁה עָשָׂר.

כ״ברַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שמות יב,טז) "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם", וּשְׂרֵפָה, מֵעֵין מְלָאכָה הִיא. וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "עַד בֹּקֶר"? אֶלָּא אִם חָל אוֹר שִׁשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת, מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ נִשְׂרָף אֶלָּא עַד אוֹר שִׁבְעָה עָשָׂר.

כ״גרַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. וּמָה, אִם בִּמְקוֹם שֶׁכָּל אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה אֶת יוֹם טוֹב, אֵין שְׂרֵפַת נוֹתָר דּוֹחָה אֶת יוֹם טוֹב, מָקוֹם שֶׁאֵין מִקְצָת אֹכֶל נֶפֶשׁ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא תְהֵי שְׂרֵפַת נוֹתָר דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת? וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "עַד בֹּקֶר"? בָּא הַכָּתוּב לִתֵּן תְּחוּם לְבָקְרוֹ שֶׁלַּבֹּקֶר.

כ״דרַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. וּמָה אִם חָמֵץ, שֶׁהוּא בְּבַל יֵרָאֶה וּבְבַל יִמָּצֵא, אֵין שְׂרֵפָתוֹ דּוֹחָה אֶת יוֹם טוֹב, נוֹתָר, שֶׁאֵינוֹ בְּבַל יֵרָאֶה וּבְבַל יִמָּצֵא, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא תְהֵי שְׂרֵפַתוֹ דּוֹחָה אֶת יוֹם טוֹב? הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "עַד בֹּקֶר"? לָעִנְיָן שֶׁאֲמַרְנוּ.