מלמד להועיל חלק א ק״טMelammed Lehoil Part I 109
א׳ומה ששאל מ"כ אם יש לו עדיין דין ספק בן א"י הנה ודאי לדעת הרדב"ז שהביא המ"א בסי' תצ"ו ולדעת בעל ערוך השלחן שם כבר יש לו דין בן חו"ל. אמנם הפר"ח בסי' תצ"ו ד"ה וראיתי להרדב"ז חולק על הרדב"ז ולפי מה דמסיק יש למ"כ עוד דין בן א"י. וכיון שעד הנה נהג כסדר אשר סידר לו הה"ג דווארשויא גם עתה נכון לנהוג כן (לקמן סי' קי"א) ומה שמסופק כיצד יעשה במו"ש של יום א' ביקנה"ז, הנה לענ"ד יוצא אם שומע מאחר יקנה"ז אף שהוא אמר המבדיל בין קדש לקדש ולבני א"י צ"ל בין קדש לחול. דהנה בשאילת יעב"ץ ח"א סי' קס"ח משיג על הרב ר' משה חגיז שהביא בספרו לקט הקמח ריש הלכות שבת מעשה דפלארענציא וס"ל דבן א"י שמתגורר בחו"ל צריך להבדיל על הכוס במוצאי י"ט הראשון, והיעב"ץ חולק עליו וכתב דא"צ להבדיל דהא עדיין אסור במלאכה, ויבדיל בסוף יום שני כבני חו"ל עיי"ש שהאריך להשיג על הרמ"ח. וא"כ מ"כ יוצא בהמבדיל בין קדש לקדש מטעם ספיק ספיקא, ספק שמא הוא כבן חו"ל כדעת הרדב"ז, ואת"ל שהוא כבן א"י כדעת הפר"ח, אכתי שמא הלכה כדעת היעב"ץ דגם בן א"י המתגורר בחו"ל א"צ להבדיל בסוף יום א' די"ט משום דאסור במלאכה אף ביום ב', וא"כ לדידיה צ"ל המבדיל בין קדש לקדש. ואפשר דאפילו מאן דלית ליה כיעב"ץ, מ"מ כיון דעכ"פ מודה דאסור במלאכה ביום ב', א"כ נוהג בו קצת קדושה, ויכול לומר המבדיל בין קדש לקדש.
1
