מלמד להועיל חלק א קי״דMelammed Lehoil Part I 114
א׳שאלה:
מי שמת אביו בשנת העבור ביום א' דר"ח אדר שני מתי יהי' יא"צ שלו.
מי שמת אביו בשנת העבור ביום א' דר"ח אדר שני מתי יהי' יא"צ שלו.
1
ב׳תשובה:
לפי גירסת המחצית השקל במג"א סי' תקס"ח ס"ק כ' דין זה מפורש שם שהיא"צ הוא בשנה הפשוטה שאחריה ביום א' דר"ח אדר. אמנם לכאורה סותר בזה מה שאמר לפני זה דאם אחד מת ביום א' דר"ח כסלו ובשנה שאחריה חשון חסר דהיא"צ בכ"ט חשון משום דיום א' דר"ח כסלו הוא יום אחרון של חשון (וע' תשו' מאמר מרדכי סי' ט' דדחה דברי המג"א ודעתו דיתענה לעולם בר"ח וכן הפמ"א חולק על המ"א עיי"ש) וא"כ הכא נימא כיון דיום א' של ר"ח אדר שני הוא יום אחרון של אדר ראשון היא"צ הוא ביום אחרון של אדר דהיינו בכ"ט אדר, הגע בעצמך אם היינו מקדשים ע"פ ראיה ועשינו אדר מלא, הלא היא"צ צריך להיות ביום ל' אדר, דהא מת ג"כ ביום ל' אדר ראשון, וא"כ השתא דליכא ל' אדר יתענה בכ"ט אדר, והטעם שכתב המג"א משום דלעולם אדר ראשון עומד תחת אדר שני לכאורה אינו מובן (וע' בחכמת אדם בסופו). ונ"ל דהנה בודאי אם אי אפשר להתענות ביום שהוא דומה ממש בכל צדדין ליום המיתה צריך לבחור יום שהוא דומה לו יותר משאר ימים, ומעתה אם מת ביום א' דר"ח כסלו ולשנה הבאה חשון חסר, הנה יש לספק אי היא"צ הוא בר"ח כסלו או בכ"ט חשון, כי כל אחד דומה ליום המיתה מצד אחד ומצד אחר הוא מובדל ממנו: דכ"ט חשון דומה ליום המיתה לענין שהוא יום האחרון של חשון ומובדל ממנו מפני שיום המיתה היה ל' חשון וזה הוא כ"ט חשון, ואם יבחר ליא"צ ר"ח כסלו זה הוא ג"כ דומה ליום המיתה מצד שיום המיתה נקרא ג"כ ר"ח כסלו, אך מובדל ממנו מפני שהיום ר"ח כסלו שייך לכסלו והוא יום א' כסלו ואשתקד היה ל' חשון ושייך לחשון, ועל כן פסק המג"א דלא ליזל בתר שמא דר"ח כסלו אלא בתר האמת דיום המיתה היה בחשון ביום אחרון שלו, ואף שזה כ"ט וזה ל' זה ההפרש מועט יותר מההפרש שבין חשון לכסלו שהם שני חדשים מובדלים. אמנם אם מת אחד ביום א' דר"ח אדר שני ליכא למימר דיתענה בכ"ט אדר משום דהוא אחרון של אדר ויום המיתה היה ג"כ ביום אחרון של אדר ראשון דהא לעולם אדר ראשון (דהיינו האדר בשנה פשוטה, והמה"ש מוחק בצדק מלת ראשון) עומד תחת אדר שני משום דשניהם סמוכין לניסן וא"כ כ"ט אדר אינו דומה ליום אחרון של אדר ראשון אלא לכ"ט אדר שני, ועל כן יעשה היא"צ ביום א' דר"ח אדר ויהיה דומיא דיום המיתה דהיה ג"כ יום א' דר"ח אדר שני דהאי אדר דשנה פשוטה עומד תחת אדר שני. ואי קשיא הא יום א' דר"ח אדר הוא יום ל' דשבט והאיך יעשה היא"צ בשבט, הא יום המיתה היה באדר ראשון בל' שבו ע"ז י"ל חדא דהא בספר חסידים פסק באמת דאם מת באדר ראשון היא"צ בשבט, ואף שהפוסקים שם חולקין על זה, היינו משום דשבט ואדר שמות מחולקין, אמנם ביום א' דר"ח אדר דשם ר"ח אדר עליו יש לקיים דברי הספר חסידים. ועוד כיון דאי אפשר לבחור יום שדומה ליום ל' אדר ראשון, משום דכ"ט אדר דומה יותר לכ"ט אדר ואינו דומה לל' אדר ראשון בשום פנים, וא"כ א' דר"ח אדר הוא היום שדומה יותר ליום המיתה משאר ימים והיא"צ ביום א' דר"ח אדר.
לפי גירסת המחצית השקל במג"א סי' תקס"ח ס"ק כ' דין זה מפורש שם שהיא"צ הוא בשנה הפשוטה שאחריה ביום א' דר"ח אדר. אמנם לכאורה סותר בזה מה שאמר לפני זה דאם אחד מת ביום א' דר"ח כסלו ובשנה שאחריה חשון חסר דהיא"צ בכ"ט חשון משום דיום א' דר"ח כסלו הוא יום אחרון של חשון (וע' תשו' מאמר מרדכי סי' ט' דדחה דברי המג"א ודעתו דיתענה לעולם בר"ח וכן הפמ"א חולק על המ"א עיי"ש) וא"כ הכא נימא כיון דיום א' של ר"ח אדר שני הוא יום אחרון של אדר ראשון היא"צ הוא ביום אחרון של אדר דהיינו בכ"ט אדר, הגע בעצמך אם היינו מקדשים ע"פ ראיה ועשינו אדר מלא, הלא היא"צ צריך להיות ביום ל' אדר, דהא מת ג"כ ביום ל' אדר ראשון, וא"כ השתא דליכא ל' אדר יתענה בכ"ט אדר, והטעם שכתב המג"א משום דלעולם אדר ראשון עומד תחת אדר שני לכאורה אינו מובן (וע' בחכמת אדם בסופו). ונ"ל דהנה בודאי אם אי אפשר להתענות ביום שהוא דומה ממש בכל צדדין ליום המיתה צריך לבחור יום שהוא דומה לו יותר משאר ימים, ומעתה אם מת ביום א' דר"ח כסלו ולשנה הבאה חשון חסר, הנה יש לספק אי היא"צ הוא בר"ח כסלו או בכ"ט חשון, כי כל אחד דומה ליום המיתה מצד אחד ומצד אחר הוא מובדל ממנו: דכ"ט חשון דומה ליום המיתה לענין שהוא יום האחרון של חשון ומובדל ממנו מפני שיום המיתה היה ל' חשון וזה הוא כ"ט חשון, ואם יבחר ליא"צ ר"ח כסלו זה הוא ג"כ דומה ליום המיתה מצד שיום המיתה נקרא ג"כ ר"ח כסלו, אך מובדל ממנו מפני שהיום ר"ח כסלו שייך לכסלו והוא יום א' כסלו ואשתקד היה ל' חשון ושייך לחשון, ועל כן פסק המג"א דלא ליזל בתר שמא דר"ח כסלו אלא בתר האמת דיום המיתה היה בחשון ביום אחרון שלו, ואף שזה כ"ט וזה ל' זה ההפרש מועט יותר מההפרש שבין חשון לכסלו שהם שני חדשים מובדלים. אמנם אם מת אחד ביום א' דר"ח אדר שני ליכא למימר דיתענה בכ"ט אדר משום דהוא אחרון של אדר ויום המיתה היה ג"כ ביום אחרון של אדר ראשון דהא לעולם אדר ראשון (דהיינו האדר בשנה פשוטה, והמה"ש מוחק בצדק מלת ראשון) עומד תחת אדר שני משום דשניהם סמוכין לניסן וא"כ כ"ט אדר אינו דומה ליום אחרון של אדר ראשון אלא לכ"ט אדר שני, ועל כן יעשה היא"צ ביום א' דר"ח אדר ויהיה דומיא דיום המיתה דהיה ג"כ יום א' דר"ח אדר שני דהאי אדר דשנה פשוטה עומד תחת אדר שני. ואי קשיא הא יום א' דר"ח אדר הוא יום ל' דשבט והאיך יעשה היא"צ בשבט, הא יום המיתה היה באדר ראשון בל' שבו ע"ז י"ל חדא דהא בספר חסידים פסק באמת דאם מת באדר ראשון היא"צ בשבט, ואף שהפוסקים שם חולקין על זה, היינו משום דשבט ואדר שמות מחולקין, אמנם ביום א' דר"ח אדר דשם ר"ח אדר עליו יש לקיים דברי הספר חסידים. ועוד כיון דאי אפשר לבחור יום שדומה ליום ל' אדר ראשון, משום דכ"ט אדר דומה יותר לכ"ט אדר ואינו דומה לל' אדר ראשון בשום פנים, וא"כ א' דר"ח אדר הוא היום שדומה יותר ליום המיתה משאר ימים והיא"צ ביום א' דר"ח אדר.
2
