מלמד להועיל חלק א ס״טMelammed Lehoil Part I 69
א׳שאלה:
איך יש לנהוג אם הרב לבדו דר בחצר ביהכ"נ לענין עירובי חצרות בעיר שאין עירוב.
איך יש לנהוג אם הרב לבדו דר בחצר ביהכ"נ לענין עירובי חצרות בעיר שאין עירוב.
1
ב׳תשובה:
כתב הרב מהרש"ז בש"ע שלו סי' שס"ו סעיף ו' וז"ל: ומקומות שאין להם לחי או קורה למבואותיהם וכו' שאין מניחין שם עירוב בביהכ"נ אעפ"כ מותרים לטלטל בביהכ"נ (ע' מג"א ס"ק י') (וממנו לחצר ביהכ"נ ואפילו אם יש שם דירה אחת בחצר ביהכ"נ, אא"כ יש בה שתי דירות שאז הן אוסרות זע"ז עד שיערבו ביניהן ואם לא ערבו אסור לכל אדם לטלטל בחצר ביהכ"נ אבל אם אין בה אלא דירה אחת ניתנית כולה לדירה זו) ואין אנשי ביהכ"נ אוסרים עליה הואיל וביהכ"נ אינה בית דירה (וכמ"ש בסי' שע"ו גבי חורבה שאצל בית דירה) וכל בני העיר נעשו כאורחים לגבי דירה זו ומותרים ג"כ לטלטל מחצר לביהכ"נ ולדירה זו כמו שמותרים בשאר חצרות שאין בהם אלא בית אחד עכ"ל והנה לפ"ז א"צ שום עירוב בנ"ד. והנה דין זה תלוי בפלוגתת המג"א עם המהרי"ל בסי' שס"ו ס"ק י', והאבן עוזר יישב דעת מהרי"ל דאסור לטלטל בביהכ"נ ולפי דעתו צריך עירוב בביהכ"נ דוקא. אמנם בעצי אלמוגים אף דגם הוא יישב דעת מהרי"ל שהיא ע"פ שיטת רש"י ובעה"מ גבי חורבה (עירובין דף ע"ד ודלא כתוס' עירובין פ"ה ד"ה שני) מ"מ הקשה עליו קושי' עצומה ותירוצו דחוק קצת, גם מסיק שלפי מה שהוא בעצמו מפרש דעת רש"י שיטת מהרי"ל קשה. גם בשו"ת שואל ומשיב מ"ג ח"ג סי' קמ"ד העלה דהעיקר כמג"א ודלא כאבן עוזר שסובר דיש לבעלי המקומות חלק בביהכ"נ דזה אינו דאין להם אלא קנין פירות (וע' שו"מ מ"א ח"ב סי' כ"א) וכן מסתבר דהא אין להם זכות במקומות אלא לישב שם בשעת התפלה ובשאר זימני הביהכ"נ סגור ואין להם רשות אפילו ליכנס שם (וע"ג בס' מנחת פתים לסי' שע"ו). והנה גם בשו"ת אבן יקרה סי' י"ג רוצה לדחוק דש"ע של רש"ז מיירי בביהכ"נ של הפקר ולא במקום שקונים מקומות, וזה ודאי אינו דכל כה"ג היה לו לפרש. ומה שהקשה מהא דרבים לגבי יחיד לא מיקרו אורחים כבר תירץ בשו"ת שואל ומשיב דשאני התם דהני רבים הוי בעלי בית משא"כ הכא דאין להם קנין בביהכ"נ, וע' גם מה שהביא בס' ארחות חיים בסי' שס"ו. ועל כן נ"ל דהעיקר דבנ"ד מותר לטלטל בלא עירוב, ואם רוצה לצאת נמי אליבא דאבן עוזר צריך עירוב בביהכ"נ דוקא, אך כיון דהלכה כדברי המקיל בעירוב א"צ להחמיר. וע"ג שו"ת חכם צבי סי' קי"א.
כתב הרב מהרש"ז בש"ע שלו סי' שס"ו סעיף ו' וז"ל: ומקומות שאין להם לחי או קורה למבואותיהם וכו' שאין מניחין שם עירוב בביהכ"נ אעפ"כ מותרים לטלטל בביהכ"נ (ע' מג"א ס"ק י') (וממנו לחצר ביהכ"נ ואפילו אם יש שם דירה אחת בחצר ביהכ"נ, אא"כ יש בה שתי דירות שאז הן אוסרות זע"ז עד שיערבו ביניהן ואם לא ערבו אסור לכל אדם לטלטל בחצר ביהכ"נ אבל אם אין בה אלא דירה אחת ניתנית כולה לדירה זו) ואין אנשי ביהכ"נ אוסרים עליה הואיל וביהכ"נ אינה בית דירה (וכמ"ש בסי' שע"ו גבי חורבה שאצל בית דירה) וכל בני העיר נעשו כאורחים לגבי דירה זו ומותרים ג"כ לטלטל מחצר לביהכ"נ ולדירה זו כמו שמותרים בשאר חצרות שאין בהם אלא בית אחד עכ"ל והנה לפ"ז א"צ שום עירוב בנ"ד. והנה דין זה תלוי בפלוגתת המג"א עם המהרי"ל בסי' שס"ו ס"ק י', והאבן עוזר יישב דעת מהרי"ל דאסור לטלטל בביהכ"נ ולפי דעתו צריך עירוב בביהכ"נ דוקא. אמנם בעצי אלמוגים אף דגם הוא יישב דעת מהרי"ל שהיא ע"פ שיטת רש"י ובעה"מ גבי חורבה (עירובין דף ע"ד ודלא כתוס' עירובין פ"ה ד"ה שני) מ"מ הקשה עליו קושי' עצומה ותירוצו דחוק קצת, גם מסיק שלפי מה שהוא בעצמו מפרש דעת רש"י שיטת מהרי"ל קשה. גם בשו"ת שואל ומשיב מ"ג ח"ג סי' קמ"ד העלה דהעיקר כמג"א ודלא כאבן עוזר שסובר דיש לבעלי המקומות חלק בביהכ"נ דזה אינו דאין להם אלא קנין פירות (וע' שו"מ מ"א ח"ב סי' כ"א) וכן מסתבר דהא אין להם זכות במקומות אלא לישב שם בשעת התפלה ובשאר זימני הביהכ"נ סגור ואין להם רשות אפילו ליכנס שם (וע"ג בס' מנחת פתים לסי' שע"ו). והנה גם בשו"ת אבן יקרה סי' י"ג רוצה לדחוק דש"ע של רש"ז מיירי בביהכ"נ של הפקר ולא במקום שקונים מקומות, וזה ודאי אינו דכל כה"ג היה לו לפרש. ומה שהקשה מהא דרבים לגבי יחיד לא מיקרו אורחים כבר תירץ בשו"ת שואל ומשיב דשאני התם דהני רבים הוי בעלי בית משא"כ הכא דאין להם קנין בביהכ"נ, וע' גם מה שהביא בס' ארחות חיים בסי' שס"ו. ועל כן נ"ל דהעיקר דבנ"ד מותר לטלטל בלא עירוב, ואם רוצה לצאת נמי אליבא דאבן עוזר צריך עירוב בביהכ"נ דוקא, אך כיון דהלכה כדברי המקיל בעירוב א"צ להחמיר. וע"ג שו"ת חכם צבי סי' קי"א.
2
