מלמד להועיל חלק ב ק״הMelammed Lehoil Part II 105
א׳שאלה:
אי מברכין דין האמת בשעת יציאת נשמה בשבת ויו"ט.
אי מברכין דין האמת בשעת יציאת נשמה בשבת ויו"ט.
1
ב׳תשובה:
איתא ברוקח בה' אבילות סי' שי"ז (וצ"ל שי"ו) בד"ה מנהגים וז"ל מברכין דין האמת בשבת וביום טוב, דברכה דמצותה בזמנה נוהג לעולם וכן ראיתי בשבלי הלקט הלכות שמחות סי' י"ג וז"ל והורה רבי ואמר דאפי' בשבת ויו"ט אם יאמרו על המת צדוק הדין נאה הדבר לפי שאין זה לא הספד ולא קינה מ"מ אין אומרין אותו בשבת ויו"ט מפני עגמת נפש וממעט בעונג היום ולברך ברוך דין האמת מברכין מפני שאין בברכת דיין האמת אורך דברים וכו' וכו' עיקר הדבר אינה אלא הברכה ומצותה בזמנה ואפילו בשבת וכן כתוב בס' תניא סי' ס"ו. וכן ראיתי בסידור בית יעקב (מהגאון יעב"ץ) שכתב וכשמגיעים לברוך דיין האמת אומרים (אפי' בשבת ויו"ט) בשם ומלכות עכ"ל (וע' מג"א סי' רכ"ב סק"ד ועט"ז וא"ר שם) וכן פסק החכמת אדם כלל קנ"א סי"ח שמברכין ברכת דין האמת אפי' בשבת ויו"ט, וכן איתא בס' חיי עולם סי' א' אות כ"ו. ונ"ל דפשיטא לפ"ז דמי ששמע שמועה קרובה בשבת דמברך דין האמת בשם ומלכות.
איתא ברוקח בה' אבילות סי' שי"ז (וצ"ל שי"ו) בד"ה מנהגים וז"ל מברכין דין האמת בשבת וביום טוב, דברכה דמצותה בזמנה נוהג לעולם וכן ראיתי בשבלי הלקט הלכות שמחות סי' י"ג וז"ל והורה רבי ואמר דאפי' בשבת ויו"ט אם יאמרו על המת צדוק הדין נאה הדבר לפי שאין זה לא הספד ולא קינה מ"מ אין אומרין אותו בשבת ויו"ט מפני עגמת נפש וממעט בעונג היום ולברך ברוך דין האמת מברכין מפני שאין בברכת דיין האמת אורך דברים וכו' וכו' עיקר הדבר אינה אלא הברכה ומצותה בזמנה ואפילו בשבת וכן כתוב בס' תניא סי' ס"ו. וכן ראיתי בסידור בית יעקב (מהגאון יעב"ץ) שכתב וכשמגיעים לברוך דיין האמת אומרים (אפי' בשבת ויו"ט) בשם ומלכות עכ"ל (וע' מג"א סי' רכ"ב סק"ד ועט"ז וא"ר שם) וכן פסק החכמת אדם כלל קנ"א סי"ח שמברכין ברכת דין האמת אפי' בשבת ויו"ט, וכן איתא בס' חיי עולם סי' א' אות כ"ו. ונ"ל דפשיטא לפ"ז דמי ששמע שמועה קרובה בשבת דמברך דין האמת בשם ומלכות.
2
ג׳אמנם לא ראיתי בפוסקים מבואר הדין במי שבירך בשבת דין האמת אם יחזור ויברך בשעת הקריעה. והנה בהגהת ר' שלמה איגר לסי' ש"מ מצאתי שכתב דאם כבר בירך לא יברך בשעת הקריעה וסמיך אהא דבעל כנה"ג מפקפק על ברכת הקריעה וא"כ לכל הפחות אם כבר בירך לא יברך עוד הפעם. אמנם כיון דבעל ברכי יוסף ועוד אחרונים סותרים דברי כנה"ג היה נראה דיחזור ויברך בשעת הקריעה, אך קשה איך יברך ב' פעמים ברכה אחת דהיינו דיין אמת, וברכה אחרת לא מצינו דנתקנה על הקריעה. ובקצת אחרונים משמע דנהגו שמי שיקרע במו"ש לא יברך בשבת דיין האמת אלא ממתין עד מו"ש ויברך על הקריעה, עיין שדה חמד אבילות אות קע"ה, וצ"ע לדינא, כי מדברי הראשונים שהבאתי לעיל משמע שמצוה לברך דיין אמת בזמנה, וא"כ יותר טוב לברך בשבת דיין אמת; ובמו"ש יקרע ולא יברך מספק כנלע"ד.
3
ד׳והנה ראיתי בה' אבל לרי"ץ גיאת (שערי שמחה ח"ב דף ס"ו) וז"ל: אמר ר' סעדי' ז' ימי האבל מברך לעצמו במקום הטוב והמטיב קל אמת דין אמת (ע' כלבו סוף ה' אבלות) וכו' ובשבת אין אומר דיין אמת אבל מוסיפין דבור המלך החי הטוב והמטיב וכולי, עכ"ל, משמע מזה שגם בשאר מקומות אין אומרים דיין אמת בשבת. אך בש"ע י"ד סי' שע"ט לא הזכיר מזה כלום אלא פסק בסעיף ד' דבצינעא מברך בשבת כמו בחול, ואם אכלו אחרים עמו אין מזכירין כלל מעין המאורע, משמע מזה דאין ענין ברכת דיין אמת לשבת. והרי"ץ גיאת בעצמו הביא באותו הדף פלוגתא בין ה"ג ובין רב יהודאי גאון בענין ברכת אבלים בשבת משמע שהוא לא ס"ל מה שהביא לעיל בשם ר' סעדי' דאין אומרים דיין אמת בשבת וכיון שכן ר' סעדי' יחיד בדבר זה, ולא עוד שאפשר שגם ר' סעדי' מודה דדיין אמת בשעת יציאת נשמה או בשעת שמועה קרובה מברכין וכיון שכן אין לזוז מפסק הנ"ל.
4
