מלמד להועיל חלק ב קל״הMelammed Lehoil Part II 135
א׳שאלות: א. אם יש מת תחת האכסדרה שקורין באהנהאפיהאללע והארון אשר המת בתוכו הוא סגור במרכבת הקיטור (אייזענבאהנוואגע) אם מותר לכהן לעמוד שם באותה אכסדרה?
1
ב׳ב. מרכבה שהמת בתוכה עוברת על גשר שעל הנהר ועל הגשר למעלה עשויים מטילי ברזל רחבים טפח המחברים שני כותלי הגשר ומונחים זה על זה בשתי וערב בכל הגשר, אם יכולים כהנים לילך על הגשר בשעה שמרכבה עם המת עוברת שם, או לכל הפחות לעבור שם במרכבה סגורה ומסוגרת.
2
ג׳ג. לענין טומאת היסט אם זה מיקרי ג"כ היסט כשכח אחד מסיט הטהור והטומאה באותה שעה ביחד, והיינו אם מותר לכהן לילך באותה ספינה או באותה מרכבת הקיטור שיש מת בתוכה, וכן אם מותר לכהן לעבור בגשר התלוי או בשביל ביחד עם המת, במקום שהגשר או השביל מתנענע אם עוברין בו.
3
ד׳תשובה:
א. הנה זה פשוט דאסור לכהן לילך לבאהנהאפזהאללע אם יש שם מרכבה ומת בתוכה דאף שיש בין המת ובין הארון פותח טפח מ"מ לדעת התוס' ב"ב ק' ע"ב ד"ה ורומן היכא דמבטלו הוי קבר סתום ובוקעת ועולה ואף שלדעת הראב"ד פ"י מטומאת מת ה"ח ארון כסותו של מת הוא ואינו קבר סתום וכן לדעת הרמב"ם בארונות של עץ אין בו דין קבר סתום מ"מ מידי ספיקא לא נפקא, ויש עוד ספק שמא אין פותח טפח בין המת לכסוי ארון. והעגלה אינה מפסקת חדא דעשוי לטלטל ומקבלת טומאה, ועוד כיון דדלתות העגלה עומדים לפתוח הוי ליה כסוף טומאה לצאת. והנה במת נכרי כיון דיש ספק אי מטמא באהל, הו"ל כספק ספיקא. אמנם לכתחילה עכ"פ יש ליזהר, אך בשעת הדחק יש להתיר במת נכרי, אך במת ישראל אין בידי להתיר.
א. הנה זה פשוט דאסור לכהן לילך לבאהנהאפזהאללע אם יש שם מרכבה ומת בתוכה דאף שיש בין המת ובין הארון פותח טפח מ"מ לדעת התוס' ב"ב ק' ע"ב ד"ה ורומן היכא דמבטלו הוי קבר סתום ובוקעת ועולה ואף שלדעת הראב"ד פ"י מטומאת מת ה"ח ארון כסותו של מת הוא ואינו קבר סתום וכן לדעת הרמב"ם בארונות של עץ אין בו דין קבר סתום מ"מ מידי ספיקא לא נפקא, ויש עוד ספק שמא אין פותח טפח בין המת לכסוי ארון. והעגלה אינה מפסקת חדא דעשוי לטלטל ומקבלת טומאה, ועוד כיון דדלתות העגלה עומדים לפתוח הוי ליה כסוף טומאה לצאת. והנה במת נכרי כיון דיש ספק אי מטמא באהל, הו"ל כספק ספיקא. אמנם לכתחילה עכ"פ יש ליזהר, אך בשעת הדחק יש להתיר במת נכרי, אך במת ישראל אין בידי להתיר.
4
ה׳ב. וע"ד השאלה השנייה הנה אם יש מת על הגשר הטומאה מתפשטת מאייזענשיענע לאייזענשיענע תחת כל השיענען המחברים כותלי הגשר. ואף שיש באיזה מקומות קצת הפסק בין כותלי הגשר ובין שיענען לשיענען והיה מותר לעמוד מצד זה להפסק אם המת בצד אחר של ההפסק, מ"מ אם נוסע שם במקום ההפסק מרכבה או אם הולך שם אדם או בהמה או אם יש שם איזה כלי או קנה גבוה מן הארץ טפח מביא את הטומאה מצד זה לצד זה, וע"כ אסור לכהן להיות על הגשר לכתחילה בשעה שיש שם מת אפילו נכרי ובשעת הדחק יש להתיר במת נכרי כנ"ל, ואף דהכא הוי עוד ריעותא דכיון דמוליכין הארון הוי אהל זרוק וכן העגלה הוי אהל זרוק, מ"מ הרבה אחרונים כתבו דהא דאהל זרוק לא שמיה אהל הוא רק מדרבנן ובדרבנן יש לסמוך בשעת הדחק על הפוסקים כר"ש דמת נכרי אינו מטמא באהל. אמנם במת ישראל אין בידי להתיר וע' בספר פתח האהל כלל ה' סי' ה'. והנה אם מותר לכהן לעבור שם במרכבה סגורה ומסוגרת יש לדון קצת. במקום אחר התרתי לכהן ללכת אחר המטה במרכבה סגורה דרך מבוי שבב' צדדין נטועין אילנות וענפי האילנות מגיעין אלו אצל אלו בתוֶך וגם האילנות שבכל צד נוגעין זה אל זה, ושם הארכתי בתשובה, רק שיתרחק קצת שלא יהי' עם המת תחת אילן אחד. והנה אפשר גם כאן להתיר בשעת הדחק לעבור בעגלה סגורה, אם יתרחק מעגלת המת שלא יהא עמה תחת אותן אייזענשיענען, והוא דיש הפסק קצת אפילו כחוט השערה בין האייזענשיענען של מרכבת הכהן ובין האייזענשיענען של עגלת המת.
5
ו׳ג. וע"ד השאלה השלישית לא שמענו טומאת משא או היסט אם כח אחד מסיט הטהור והטומאה ביחד, ודוקא באהל מטמא אם דבר אחר מאהיל על המת ועל הטהור ביחד וזה נקרא אהל המשכה, אבל טומאת היסט בהמשכה לא שמענו. ע' רמב"ם פ"א מטומאת מת ה"ו עד ה"ט. ולענין הילוך אדם בספינה שיש בה מת או במרכבת הקיטור שיש מת באחת מעגלות יש ללמוד ממשנה זבים פ"ג מ"ג דאם היא ספינה גדולה שאינה יכולה להמיט באדם לא ניטמא הטהור ע"י היסט ופסקה הרמב"ם בה' מטמאי משכב ומושב פ"ח ה"ז. ואם כן בזב שהחמירה התורה שאפילו זב המסיט את הטהור מטמאו כמבואר ברמב"ם שם ה"ב ק"ו בשאר טומאות משא שאין מטמאות אלא באם הסיט הטהור את הטומאה אבל אם הסיט הטומאה את הטהור לא נטמא כמבואר ברמב"ם שם. והלכך במקום שאין לחוש משום טומאת אהל מותר לכהן ליכנס בספינה גדולה שמת בתוכה או ליסע בעגלת הקיטור אם המת בעגלה אחרת. ובגשר או בשביל המתנדנדין אסור אם יש לחוש שע"י אדם יתנדנד הגשר או השביל עם המת. וכן פסק בי"ד ססי' שע"א עיי"ש בפ"ג דזבים משנה א'.
6
