מלמד להועיל חלק ב קל״חMelammed Lehoil Part II 138
א׳שאלה:
יש כאן מנהג שאם יום הקבורה אינו יום המיתה (כאשר הוא כמעט תמיד במדינתנו) שהאבלים מניחין תפילין אחר הקבורה, ואומרים שגם רבנו זצ"ל הניח מנהג זה, אי יש להצדיק המנהג.
יש כאן מנהג שאם יום הקבורה אינו יום המיתה (כאשר הוא כמעט תמיד במדינתנו) שהאבלים מניחין תפילין אחר הקבורה, ואומרים שגם רבנו זצ"ל הניח מנהג זה, אי יש להצדיק המנהג.
1
ב׳תשובה:
דין זה הובא בבאר היטב או"ח סי' ל"ח בשם הריט"ץ וגם בחיי אדם פסק דיניח תפילין בלא ברכה. אמנם כל האחרונים חולקין על הריט"ץ ועל הח"א וכמעט פה אחד ענו ואמרו דאסור להניח תפילין ביום ראשון לאבלות ותמיהין על הריט"ץ, אלא שראיתי בס' שדה חמד שהביא בשם הרב מאמר מרדכי סי' ל"ח שהסביר טעם לסברת הרב מהריט"ץ וכמעט נראה קצת דכן נוטה דעתו, וכן הביא שם דהגאון מוולאזין בספרו העמק שאלה בפ' ויחי דף נ"ז ע"ב שקיל וטרי בס' מהריט"ץ. וע"ש בהשמטות דף קי"א ע"ד אות י"ז. סוף כל סוף כל שאר אחרונים חולקין בפירוש על מהריט"ץ. ולהצדיק מנהגו אמרתי שאם הטהרה היא ביום קודם הקבורה ומשימין המת בארון וסותמין הארון יום קודם הקבורה, אם כן לדעת רש"י כבר נשלם האנינות וגם התחיל האבלות ביום האתמול, ואם כן חייב בתפילין ביום קבורה. והנה הנוב"י מה"ת חי"ד סי' רי"א פסק כרש"י לענין סוף האנינות, אמנם לענין התחלת אבלות לא פסק כוותיה כיון דרוב הפוסקין חולקין עליו. והנה לענין הנחת תפילין יש לצרף דעת רש"י עם דעת מהריט"ץ להתיר להניח תפילין אחר הקבורה בלא ברכה. ואפשר שמזה נשתרבב המנהג בקהלתנו, משום דברוב פעמים הטהרה היא ביום שקודם הקבורה, ובאופן זה יש להניח המנהג, אכן אם הטהרה היא ביום הקבורה וסותמין הארון ביום הקבורה אין להניח תפילין על סמך דעת מהריט"ץ לחודא. שוב ראיתי בשו"ת מהר"י אסאד שקיל וטרי ג"כ בזה הענין והעלה דלא כמהריט"ץ, עיין חא"ח סי' י"ד. ועיין בס' ארחות חיים סי' ל"ח שהביא בשם ס' אזן אהרן שבירושלים עה"ק נוהגין כמהריט"ץ ומניחין תפילין ביום הקבורה.
דין זה הובא בבאר היטב או"ח סי' ל"ח בשם הריט"ץ וגם בחיי אדם פסק דיניח תפילין בלא ברכה. אמנם כל האחרונים חולקין על הריט"ץ ועל הח"א וכמעט פה אחד ענו ואמרו דאסור להניח תפילין ביום ראשון לאבלות ותמיהין על הריט"ץ, אלא שראיתי בס' שדה חמד שהביא בשם הרב מאמר מרדכי סי' ל"ח שהסביר טעם לסברת הרב מהריט"ץ וכמעט נראה קצת דכן נוטה דעתו, וכן הביא שם דהגאון מוולאזין בספרו העמק שאלה בפ' ויחי דף נ"ז ע"ב שקיל וטרי בס' מהריט"ץ. וע"ש בהשמטות דף קי"א ע"ד אות י"ז. סוף כל סוף כל שאר אחרונים חולקין בפירוש על מהריט"ץ. ולהצדיק מנהגו אמרתי שאם הטהרה היא ביום קודם הקבורה ומשימין המת בארון וסותמין הארון יום קודם הקבורה, אם כן לדעת רש"י כבר נשלם האנינות וגם התחיל האבלות ביום האתמול, ואם כן חייב בתפילין ביום קבורה. והנה הנוב"י מה"ת חי"ד סי' רי"א פסק כרש"י לענין סוף האנינות, אמנם לענין התחלת אבלות לא פסק כוותיה כיון דרוב הפוסקין חולקין עליו. והנה לענין הנחת תפילין יש לצרף דעת רש"י עם דעת מהריט"ץ להתיר להניח תפילין אחר הקבורה בלא ברכה. ואפשר שמזה נשתרבב המנהג בקהלתנו, משום דברוב פעמים הטהרה היא ביום שקודם הקבורה, ובאופן זה יש להניח המנהג, אכן אם הטהרה היא ביום הקבורה וסותמין הארון ביום הקבורה אין להניח תפילין על סמך דעת מהריט"ץ לחודא. שוב ראיתי בשו"ת מהר"י אסאד שקיל וטרי ג"כ בזה הענין והעלה דלא כמהריט"ץ, עיין חא"ח סי' י"ד. ועיין בס' ארחות חיים סי' ל"ח שהביא בשם ס' אזן אהרן שבירושלים עה"ק נוהגין כמהריט"ץ ומניחין תפילין ביום הקבורה.
2
