מלמד להועיל חלק ב ט״זMelammed Lehoil Part II 16
א׳נשאלתי ע"י טעלעגראף מהרב דק"ק באזעל אם העופות שנקראו פאזאנע בל"א הם כשרים. ולפי שהוכרחתי להשיב ג"כ ע"י הטעלעגראף סמכתי על מה שבקהלתנו קהל עדת ישראל שוחטין אותן העופות לחתונות גדולות עפ"י הוראת מו"ר הגאון מו"ה עזריאל הילדעסהיימער זצ"ל זה שנים רבות כידוע לרבים מבני קהלתנו. וע"כ השבתי תיכף שפאזאנען מותרים. אמנם אח"כ ראיתי בספר המילים של החכם לעפי ערך פסיון שכתב בל"א וז"ל: בייא דען דעציזארען העררשט הינזיכטליך דעז פאזאנז איינע מיינונגס - פערשיעדענהייט, אב ער געגעססען ווערדען דארף אדער ניכט, עכ"ל. ואף שאין להרהר אחר הוראת מו"ר זצ"ל, מ"מ יצאתי לחפש איפוא הם אותן הפוסקים שראה החכם לעפי שאוסרים הפאזאן ולא מצאתי אף אחד מהם שכתב איסור בזה, ומה שמצאתי להיתר אכתוב פה לזכר:
1
ב׳הערוך ערך פסיון כתב שהפסיון שהוא תרגום של שליו הוא מה שקורין בל' איטאליא פסאני (fagiano) וכתב ע"ז בעל מוסיף הערוך שהוא בל' יוני ורומי מין עוף טהור וחשוב ועולה על שלחן מלכים. ובאמת ידוע שמלת fasianos בל"י וכן phasianus בל"ר הוא העוף הידוע שקורין פאזאן, ומי שחולק ע"ז שפי' מלת פסיוני בש"ס ומדרשים ובתרגם אינו אותו עוף אלא עוף אחר הוא מתעקש. ואל תשיבני שהרי רש"י לועז פרדיש והוא perdix שהוא רעבהוהן, אין זה תימא שהרי רש"י היה דר בצרפת ושם לא היה הפאסאן ידוע בימים הקדמונים (שמושב העוף הזה היה באסיא במדינת קאלכיס אצל הנהר פאסיס ומשם נקרא על שמו). ועל כן לועז רש"י בשם עוף אחר שג"כ היה עולה על שלחן מלכים. וכל הראיות שכתבו קצת חכמים לסיוע לפי' רש"י את כולם ישא רוח, ונאמן עלינו בעל הערוך שהיה בקי בלשונות. והמלה פסיון בעצמה תעיד עדות נאמנה שהוא העוף פאסינוס ולא אחר. והמלה פסיון בעצמה תעיד עדות נאמנה שהוא העוף היה לו שאותו הפסיון הוא עוף טהור, וא"כ לו יהא שפי' פסיון בש"ס הוא כרש"י הלא בעל הערוך ובעל מוסף הערוך מעידין שהפאסיאן הוא עוף טהור, ובודאי היה לבני איטליא מסורת על זה. וכתוב בשו"ת דברי דוד לר"ד מילדאלה סי' מ"ח שבאמשטרדם היו נושאים ונותנים על דבר אותן האווזים שמקצת חרטומיהן שחור, ובעודם מדברים נכנס החסיד מוהר"ר משה חיים לוצאטו והעיד עליהם שהם מאותם הנאכלים בערי איטאליאה דנקראים פאייסאני fagiani ושלא היה בהם חשש איסור ופקפוק בדבר עיי"ש, והנה עדותו של רמח"ל הוא קצת שלא בדקדוק כמו שהעיר על זה החכם שד"ל באגרותיו אגרת 414 צד 1022 כי הפאסאן אינו מין אווזא אלא מין תרנגול, וא"כ אותן האווזים אינם נקראים פאייסאני באיטליא. מ"מ נשמע מעדותו של רמח"ל שגם לו היה ידוע שבארץ איטאליא אוכלים פאסאן, וכן העיד בבירור החכם שד"ל באגרת הנ"ל שכתב להרב הגדול מהר"ר ישראל דייטש אב"ד דק"ק בייטהען בשנת תר"ז בבירור שבכל ערי איטאליא אוכלין הפאסאן. וידוע שהחכם הנ"ל היה מדקדק מאד במלותיו ועדותו עדות ברורה. עוד מצאתי בספר תשובה מאהבה לרא"פ ח"ג סי' שכ"ח שכ' דלא מוכח מרש"י שפאוון (שהוא פפויא בל"א) הוא טווס והוא טהור שמה שלועז רש"י על טווס פאוון יכול להיות שהוא ט"ס שנתחלף הז' בו' וצ"ל פזון, והוא פאַזאַן שהוא טהור. משמע מזה שגם להרה"ג בעל תשובה מאהבה היה ידוע שהפאַזאַן הוא טהור. וע"כ הוראת מו"ר נכונה וברורה. ועיין אגרת שד"ל הנ"ל באריכות. אך שמעתי שבארץ אונגארן יש קהלות שאין אוכלין פאזאן, וכמדומה שכן הוא במדינת עלזאַס.
2
