מלמד להועיל חלק ב נ״הMelammed Lehoil Part II 55
א׳שאלה:
אי מותר לבנות גדר לבית עלמין מאבנים של ע"ז שלהם שנהרס.
אי מותר לבנות גדר לבית עלמין מאבנים של ע"ז שלהם שנהרס.
1
ב׳תשובה:
לא פירש בשאלתו אי נהרס ע"י נכרים או ממילא. והנה בנהרס ע"י נכרים פשיטא דנתבטל, ואפילו נהרס ממילא נתבטלו האבנים ע"י מכירה לישראל כמ"ש בי"ד סי' קמ"ו סעיף ח'. ומ"ש מר דכתב רמ"א סי' קמ"ו סעיף ה' וז"ל אומות שלנו וישמעאלים שאינם עע"ז אינם יכולים לבטל עכ"ל ט"ס נזדמן לו בדברי רמ"א דבאמת לא כתב רמ"א רק ישמעאלים שאינם עע"ז אינם יכולים לבטל, רק הש"ך בסי' קכ"ד ס"ק י"ב כ' דהוא הדין כל גוי שאנו מוחזקין בו שאינו עע"ז, מ"מ מן הסתם מודה הש"ך דגוים שלנו יכולין לבטל, ואף שכ' שם ס"ק ט' דגוים בזמן הזה לאו עע"ז הן, היינו דוקא לענין ניסוך דאין יינן אסור בהנאה משום דאין מנסכין יין לע"ז וכמ"ש הח"ס בכמה דוכתי. גם הטעם דמקילין בסחורה בדברים שצריכין לעבודתם שכ' הש"ך סי' קנ"א ס"ק ז' אינו ענין לכאן דאף דנכרים משתפין שם שמים ודבר אחר ונכרים אינן מצווין על השיתוף וכמו שהארכתי בזה בספרי: דער שלחן ערוך וכו' (בלשון אשכנז) מ"מ לישראל הוי שיתוף ע"ז גמורה והמשתף יכול לבטל ופוק חזי כל האחרונים שקלו וטרו בענין ביטול ע"ז ולא משתמיט חד מינייהו למימר דנכרים שלנו אינם יכולים לבטל, ועוד אי אמרינן דאינן יכולין לבטל מפני שאינן עע"ז א"כ בית תפילה שלהם אינו אסור משום משמשי ע"ז. ואין לומר דלחומרא אמרינן דהם עע"ז דזה הוי תרי חומרי דסתרי אהדדי דהוי עע"ז ואעפ"כ אינן יכולין לבטל משום דאינן עע"ז, אתמהה. וכבר ישב על מדוכה זו הגאון מו"ה מענדל קארגוי זצ"ל שנשאלה שאלה לפניו אי עצים ואבנים של בית תפלה שלהם שסתרו אותו מותרין בהנאה ואם הם מותרין לצורך בנין בית הכנסת והעלה דמותרין משום דנתבטלו, ואף דלצורך מצוה מאיס מ"מ ע"י שינוי שקבען בבנין פקע האיסור מהם. ומ"מ כ' שם דלמעשה לקבוע אותן אבנים בכותלי ביהכ"נ אף שמדינא מותר מ"מ בעיני העולם יהא כדבר תימא ולזות שפתים ע"כ הוא נותן שם עצה שלא יקנו הקהל האבנים אלא יעשו קציצה (אקקארד) עם ראש הבנאים והוא קונה העצים והאבנים מבית ע"ז ואין צריכין לעכב על ידו עיי"ש בספר גידולי טהרה בשו"ת סי' ל"ד.
לא פירש בשאלתו אי נהרס ע"י נכרים או ממילא. והנה בנהרס ע"י נכרים פשיטא דנתבטל, ואפילו נהרס ממילא נתבטלו האבנים ע"י מכירה לישראל כמ"ש בי"ד סי' קמ"ו סעיף ח'. ומ"ש מר דכתב רמ"א סי' קמ"ו סעיף ה' וז"ל אומות שלנו וישמעאלים שאינם עע"ז אינם יכולים לבטל עכ"ל ט"ס נזדמן לו בדברי רמ"א דבאמת לא כתב רמ"א רק ישמעאלים שאינם עע"ז אינם יכולים לבטל, רק הש"ך בסי' קכ"ד ס"ק י"ב כ' דהוא הדין כל גוי שאנו מוחזקין בו שאינו עע"ז, מ"מ מן הסתם מודה הש"ך דגוים שלנו יכולין לבטל, ואף שכ' שם ס"ק ט' דגוים בזמן הזה לאו עע"ז הן, היינו דוקא לענין ניסוך דאין יינן אסור בהנאה משום דאין מנסכין יין לע"ז וכמ"ש הח"ס בכמה דוכתי. גם הטעם דמקילין בסחורה בדברים שצריכין לעבודתם שכ' הש"ך סי' קנ"א ס"ק ז' אינו ענין לכאן דאף דנכרים משתפין שם שמים ודבר אחר ונכרים אינן מצווין על השיתוף וכמו שהארכתי בזה בספרי: דער שלחן ערוך וכו' (בלשון אשכנז) מ"מ לישראל הוי שיתוף ע"ז גמורה והמשתף יכול לבטל ופוק חזי כל האחרונים שקלו וטרו בענין ביטול ע"ז ולא משתמיט חד מינייהו למימר דנכרים שלנו אינם יכולים לבטל, ועוד אי אמרינן דאינן יכולין לבטל מפני שאינן עע"ז א"כ בית תפילה שלהם אינו אסור משום משמשי ע"ז. ואין לומר דלחומרא אמרינן דהם עע"ז דזה הוי תרי חומרי דסתרי אהדדי דהוי עע"ז ואעפ"כ אינן יכולין לבטל משום דאינן עע"ז, אתמהה. וכבר ישב על מדוכה זו הגאון מו"ה מענדל קארגוי זצ"ל שנשאלה שאלה לפניו אי עצים ואבנים של בית תפלה שלהם שסתרו אותו מותרין בהנאה ואם הם מותרין לצורך בנין בית הכנסת והעלה דמותרין משום דנתבטלו, ואף דלצורך מצוה מאיס מ"מ ע"י שינוי שקבען בבנין פקע האיסור מהם. ומ"מ כ' שם דלמעשה לקבוע אותן אבנים בכותלי ביהכ"נ אף שמדינא מותר מ"מ בעיני העולם יהא כדבר תימא ולזות שפתים ע"כ הוא נותן שם עצה שלא יקנו הקהל האבנים אלא יעשו קציצה (אקקארד) עם ראש הבנאים והוא קונה העצים והאבנים מבית ע"ז ואין צריכין לעכב על ידו עיי"ש בספר גידולי טהרה בשו"ת סי' ל"ד.
2
ג׳והנה בנ"ד קיל יותר דבית הקברות אין בו קדושה והכותלים אינן לצורך מצוה רק לשמור מקום הקברות ואין כאן לזות שפתים ע"כ נ"ל להתיר בפשיטות.
3
