מלמד להועיל חלק ב ע״דMelammed Lehoil Part II 74
א׳שאלה:
בעיר פרייבורג במדינת באדען יש מקוה שהמים מובאים אליו ע"י התעלה (וואססערלייטונג). התעלה הזאת נמשכת בלי מכונה (פומפווערק). המים יורדין מההרים ונקבצין יחד ממעל להעיר בבריכה (רעזערפאאר) ובאים מכמה מעינות. ביציאת המים מן הבריכה הנ"ל נמצא כלי למדידת המים שנקרא וואלטמאננ"שער וואססערמעססער. ובאשר שאין לכלי זה בית קבול אין בזה חשש. וביציאתם מן זה הוואססערמעססער הולכים המים בצינורות של ברזל אל העיר, ובהליכתם עוברים דרך כלים הנקראים שלאממזיפהאנז Schlammsyphons. בכלים האלה יש קצת חשש בית קבול אעפ"י שאינם עשויים לקבל מים אלא לעכב הטיט (Schlamm). אמנם החשש היו תר גדול והעיקר הוא מפני הכלי וואססערמעססער שעוברים בו המים קודם כניסתן אל המקוה שנקרא פליגעלראדוואססערמעססער זיסטעם זיעמענז אונד האלזקע, וראיתי בעיני כי בכלי זה יש בו ב' בתי קבול. מכלי זה הולכים דרך קנים דקים אל ברזא אחר, אשר כפי ראייתי א"א שיש בו תורת קבעו ולבסוף חקקו. עוד אני מגיד שאני אמרתי שצריך שיהא מים כשיעור 7 העקטאליטער (לכל הפחות 651 ליטער), והם ענו לי ששיעור זה לא יכיל כל המקוה. ע"כ פסקתי שבמצב כאשר המקוה כעת עתה היא פסולה. ויש יכולת להכשיר אותה ע"י תקונים אלה:
בעיר פרייבורג במדינת באדען יש מקוה שהמים מובאים אליו ע"י התעלה (וואססערלייטונג). התעלה הזאת נמשכת בלי מכונה (פומפווערק). המים יורדין מההרים ונקבצין יחד ממעל להעיר בבריכה (רעזערפאאר) ובאים מכמה מעינות. ביציאת המים מן הבריכה הנ"ל נמצא כלי למדידת המים שנקרא וואלטמאננ"שער וואססערמעססער. ובאשר שאין לכלי זה בית קבול אין בזה חשש. וביציאתם מן זה הוואססערמעססער הולכים המים בצינורות של ברזל אל העיר, ובהליכתם עוברים דרך כלים הנקראים שלאממזיפהאנז Schlammsyphons. בכלים האלה יש קצת חשש בית קבול אעפ"י שאינם עשויים לקבל מים אלא לעכב הטיט (Schlamm). אמנם החשש היו תר גדול והעיקר הוא מפני הכלי וואססערמעססער שעוברים בו המים קודם כניסתן אל המקוה שנקרא פליגעלראדוואססערמעססער זיסטעם זיעמענז אונד האלזקע, וראיתי בעיני כי בכלי זה יש בו ב' בתי קבול. מכלי זה הולכים דרך קנים דקים אל ברזא אחר, אשר כפי ראייתי א"א שיש בו תורת קבעו ולבסוף חקקו. עוד אני מגיד שאני אמרתי שצריך שיהא מים כשיעור 7 העקטאליטער (לכל הפחות 651 ליטער), והם ענו לי ששיעור זה לא יכיל כל המקוה. ע"כ פסקתי שבמצב כאשר המקוה כעת עתה היא פסולה. ויש יכולת להכשיר אותה ע"י תקונים אלה:
1
ב׳א' יש לתקן וואלטמאננ"שע וואססערמעססער תחת הכלי וואססערמעססער האחרים; ב' יש לתקן הברזות באופן שיהא בהם קבעו ולבסוף חקקו; ג' יש להגדיל המקוה עד שיהא בו כשיעור הראוי; ד' ע"י... (נשמט מהשאלה ואולי צ"ל תקון הכלי שלאממזיפהאן) ע"כ לשון השואל שהוא הרב מו"ה פינחס הכהן אב"ד דק"ק אנזבאך.
2
ג׳תשובה:
הנה מאי דמספקא ליה להשואל אי הכלי שלאממזיפהאן נחשב לכלי קבול לדידי פשיטא דאם יש שם בית קבול אפילו לקבל טיט דמיקרי עשוי לקבלה אף שאין עשוי לקבל מים דמאי שנא מחטט בצינור לקבל צרורות דפוסל את המקוה, ואם כן בעל כרחך צריך לתקן גם כלי זה (ואולי נשמט דבר זה מהצעת השואל, כמו שרשמתי לעיל). והנה לענין הכלים שיש להם בתי קבול כבר הלכו בו נמושות והאחרונים האריכו בזה, ויען כי השואל מבקש תשובה במוקדם האפשרי, ואני טרוד בטרדות אין שיעור אין לי פנאי לכתוב בזה רק מה שרשמתי בימים מקדם לצורך למוד התלמידים וזה לשוני בקונטרסי:
הנה מאי דמספקא ליה להשואל אי הכלי שלאממזיפהאן נחשב לכלי קבול לדידי פשיטא דאם יש שם בית קבול אפילו לקבל טיט דמיקרי עשוי לקבלה אף שאין עשוי לקבל מים דמאי שנא מחטט בצינור לקבל צרורות דפוסל את המקוה, ואם כן בעל כרחך צריך לתקן גם כלי זה (ואולי נשמט דבר זה מהצעת השואל, כמו שרשמתי לעיל). והנה לענין הכלים שיש להם בתי קבול כבר הלכו בו נמושות והאחרונים האריכו בזה, ויען כי השואל מבקש תשובה במוקדם האפשרי, ואני טרוד בטרדות אין שיעור אין לי פנאי לכתוב בזה רק מה שרשמתי בימים מקדם לצורך למוד התלמידים וזה לשוני בקונטרסי:
3
ד׳אם חקק בצנור גומא כל שהוא נעשה כולא כלי על ידה (ש"ע סעיף ל"ו) וכל המים שעוברין על גומא זאת חשובין שאובין. ואם עשוי לקרקע וחברו בקרקע חיבור גמור דעת הגידולי טהרה שמותר לכה"פ להביא מים למקוה ע"י כלי זה (ע' ג"ט סי' ה') והביאו הנחל אשכול ריש דף 140. אמנם יש להרהר אחר היתר זה כי הרבה גדולי אחרונים חולקין עליו בזה. והיה לי בזה חלוף כתבים עם ידידי הרב הגדול מוהר"ר פינחס משה אלחנן וועכסלער זצ"ל אבדק"ק האכבערג בשנת תרנ"ג. וכאשר העירני ידידי וכאשר ראיתי בעצמי מוכח דלא כג"ט בשו"ת נובי"ת סי' ק"ט וקל"ח, ח"ס סי' ר"ה ור"ו, יהוד' יעלה סי' רי"ב, מהר"ם שיק סי' קצ"א, כתב סופר סי' צ"ז בסוף, בית מאיר הלכות מקואות סעיף מ"ח, שו"ת פרשת מרדכי סי' י"ז. וידידי הנ"ל הציע אז השאלה בענין מקוה הנעשה ע"י וואססערלייטונג ובסילונות הקבועות בכותלי הבית נמצא כלי קבול הנקרא וואססערמעססער לפני הרב הגאון מו"ה יצחק שמעלקעס אבדק"ק לעמבערג והוא כתב על זאת תשובה ארוכה והיא נדפסת בספרו בית יצחק על י"ד חלק ב' סי' ל' והכריע לאיסור וכתב בסוף ובמסקנתו שההכרח לתקן שלא יעברו המים ע"י הוואססערמעססער הנ"ל או שיעשה נקב כשפופרת הנאד או כמוצא רמון ויסתמו ע"י סיד וצרורות או שיבנו בנין על הכלי שיהיה קבע ובנה עליה ולהיתר זה שיקבע ויבנה עליה יש ראיה מפ"ב דכלים מ"ה, מ"מ שיכשר כלי למקוה שחקקו ואח"כ קבעו ע"י בנין אינו מבואר בש"ע וכתוב בס' מ"י השלום סי' ד' אות כ"ד דאין לעשות כן המקוה. ע"כ דברי הב"י. ומי יבוא אחרי הגדולים הנ"ל להקל.
4
ה׳ועל כן גם דעתי נוטה לפסול המקוה שבעיר פרייבורג. ואם אפשר לתקן ע"י נקב שהוא לכל הפחות כשפופרת הנאד (ד' צענטימעטער על ד' צענטימעטער) ולסתמו אח"כ בסיד וצרורות יש להתישב בדבר (כי להרבה פוסקים צריך נקב כמוציא רמון, דהיינו עשרה צ"מ על עשרה צ"מ) ולענין תקון הברזא יש לתקנו עפ"י פסק הגידולי טהרה סי' ט"ו. ולענין שיעור המקוה כבר כתבתי לעיל דלפי חשבוני הוא 690 ליטער, ובשעת הדחק 592 ליטער, אך צריך להוסיף שאובין שיהי' הכל ביחד 690 ליטער. ושמעתי מהשואל שאמרו לו שרב אחד התיר ואמר שהמנחת יעקב מתיר כזאת. הנה אני ראיתי במנחת יעקב בשו"ת שבסוף הספר סי' ד' ד"ה ועוד דאף אם אי אפשר שכתב בפירוש דרק היכא דליכא במתכות שום כלי קבול בטל ע"י קביעה בקרקע, אבל היכא דאיכא בית קבול אינו בטל. גם בתחלת התשובה שם כתב דאם היה לסילון דין כלי בית קבול קודם שנקבע שהמקוה פסולה. ומוכח מזה דגם המנ"י ס"ל דלכלי בית קבול לא מהני קביעות בקרקע אף שנעשה מתחלה לקרקע. ובנ"ד דהמים עוברים על גבי הוואססערמעססער שהוא כלי קבול גם המנ"י אוסר.
5
