מלמד להועיל חלק ב פ״דMelammed Lehoil Part II 84
א׳שאלה:
נסתפקתי בהא דפסקינן ישראל מומר שעשה תשובה דמדרבנן יש לו לטבול ולקבל עליו דברי חברות בפני ג' (יו"ד סוף סי' רס"ח) אם יש להחמיר כן גם בישראל שלא המיר דתו לדת אחרת רק כתב אל הערכאות שלהם שרצונו להיות קאנפעזזיאנזלאז ועתה הוא רוצה לשוב בפומבי לדת יהודית מי אמרינן בהמרת הדת תליא מילתא וכיון שהוא לא המיר אין מקום אצלו להחומרא הנ"ל או דילמא כיון שמ"מ יצא מכלל ודת יהודית ועתה רוצה לשוב יש לדונו מדרבנן כמו נכרי שבא להתגייר. ואבקש מידידי נ"י לחוות לי דעתו הרמה בזה, ואני מעכשיו אקדם פניו בתודה ובד"ש ידידו מוקירו ומכבדו נחום עהרענפעלד.
נסתפקתי בהא דפסקינן ישראל מומר שעשה תשובה דמדרבנן יש לו לטבול ולקבל עליו דברי חברות בפני ג' (יו"ד סוף סי' רס"ח) אם יש להחמיר כן גם בישראל שלא המיר דתו לדת אחרת רק כתב אל הערכאות שלהם שרצונו להיות קאנפעזזיאנזלאז ועתה הוא רוצה לשוב בפומבי לדת יהודית מי אמרינן בהמרת הדת תליא מילתא וכיון שהוא לא המיר אין מקום אצלו להחומרא הנ"ל או דילמא כיון שמ"מ יצא מכלל ודת יהודית ועתה רוצה לשוב יש לדונו מדרבנן כמו נכרי שבא להתגייר. ואבקש מידידי נ"י לחוות לי דעתו הרמה בזה, ואני מעכשיו אקדם פניו בתודה ובד"ש ידידו מוקירו ומכבדו נחום עהרענפעלד.
1
ב׳תשובה:
דין זה דס"ס רס"ח לענין ישראל מומר שעשה תשובה לא נמצא בש"ס ומקורו הוא בנ"י פ' החולץ בשם הריטב"א. והטור כ' בשם גאון דא"צ טבילה (ע' טור סי' רס"ז ברישא) ואעפ"כ אין לזוז מפסק רמ"א סוף סי' רס"ח אף שנראה שדעת הב"י אינו כן (וע' סי' רס"ז סעיף ח' בט"ז וש"ך). (ע' שו"ת רשב"ן חא"ח סי' רל"ז וחא"ה סי' ל"א). אמנם אם יש לחלק בין מומר שפנה לדת אחרת למומר שיצא מכלל ישראל ולא קבל דת אחרת בזה לא ראיתי דבר ברור בדברי ראשונים ואחרונים. רק שמתוך שאלה ששאלו מר' משה גאון שהובא בשו"ת רדב"ז ריש חלק שני (דפוס ווארשויא) משמע שיש עכ"פ הוי אמינא לחלק בין מומר כזה למומר שקבל דת אחרת. דשם נשאל שאלה וז"ל: יש בינינו מקום אחד של מינין שצוחקין מישראל ופירשו מדרכי ישראל ואין משמרין לא מ"ע ולא מצות שבת ואין שוחטין כשחיטתנו ואוכל חלב ודם וי"ח טרפות ופרוצין בעריות ואין כותבין כתובות ולא גיטין ולא חולצין ולא מיבמין ויש מביניהם שמבקשין לחזור לישראלים ולהיות נוהגין בדיני ישראל אם יש תקנה לחזרתן וכשהם חוזרין צריכין טבילה או לא ועוד לאחר שחוזרין ראוים הם לבוא בקהל או לא וצריכין להטיף מהם דת ברית או לא עכ"ל השאלה. והשיב שם באריכות שהבנים הם ממזרים ואין לקבלם מאחר שפרוצים בעריות ואין להם גיטין, אבל האבות שנולדו מטפה כשרה יש לקרבן ולהכניסן תחת כנפי השכינה אם באו לשוב עיי"ש באריכות. אמנם תימא שלא השיב כלום אם צריכין טבילה או לא וכמדומה שסובר שאין צריכים טבילה, דאי לאו הכי היה לו לפרש ולא לסתום. אך אין ראי' משם לדידן, כי אפשר שר' משה גאון סובר שאף ישראל מומר ששב א"צ טבילה וכמו שהביא הטור בשם גאון, אבל לדידן דמצרכינן טבילה למומר גם זה צריך טבילה. עכ"פ משמע מדברי השואל דיש לחלק בין זה לישראל מומר, דודאי ס"ל ישראל מומר צריך טבילה דאל"ה למה מסופק באלו שפירשו מכלל ישראל הא לא גריעי ממומרים שפירשו לדת אחרת, אלא ודאי ס"ל מומרים צריכין טבילה ואעפ"כ מסופק באלו. ומ"מ שאלתנו אין לפשוט לא מדברי השואל ולא מדברי המשיב, דהשואל מסופק ומדברי המשיב אין לברר הספק. אך נ"ל להוכיח מתשובה אחרת של הרדב"ז לחומרא דמי שיוצא מכלל ישראל כמומר נחשב דבס' לקט הקמח מביא בשם תשו' רדב"ז שחייב היהודי ליהרג ואל יעבור אפי' לענין אמונת הישמעאלים שהרי המודה באמונתם צריך לכפור בתורת מרע"ה והרי זה ע"ז גמורה עכ"ד. הרי שאף שישמעאלים אינם עובדי ע"ז כמ"ש הרמב"ם מ"מ מי שמודה באמונתם כיון שכופר בתורת משה הוי כעובד ע"ז, הכי נמי מי שיוצא מכלל יהדות אף שאינו מקבל דת אחרת מ"מ הרי הוא מודיע בפרהסיא שכופר בתורת משה, וא"כ הוי כעובד ע"ז וכמומר לדת אחרת וצריך לטבול כששב.
דין זה דס"ס רס"ח לענין ישראל מומר שעשה תשובה לא נמצא בש"ס ומקורו הוא בנ"י פ' החולץ בשם הריטב"א. והטור כ' בשם גאון דא"צ טבילה (ע' טור סי' רס"ז ברישא) ואעפ"כ אין לזוז מפסק רמ"א סוף סי' רס"ח אף שנראה שדעת הב"י אינו כן (וע' סי' רס"ז סעיף ח' בט"ז וש"ך). (ע' שו"ת רשב"ן חא"ח סי' רל"ז וחא"ה סי' ל"א). אמנם אם יש לחלק בין מומר שפנה לדת אחרת למומר שיצא מכלל ישראל ולא קבל דת אחרת בזה לא ראיתי דבר ברור בדברי ראשונים ואחרונים. רק שמתוך שאלה ששאלו מר' משה גאון שהובא בשו"ת רדב"ז ריש חלק שני (דפוס ווארשויא) משמע שיש עכ"פ הוי אמינא לחלק בין מומר כזה למומר שקבל דת אחרת. דשם נשאל שאלה וז"ל: יש בינינו מקום אחד של מינין שצוחקין מישראל ופירשו מדרכי ישראל ואין משמרין לא מ"ע ולא מצות שבת ואין שוחטין כשחיטתנו ואוכל חלב ודם וי"ח טרפות ופרוצין בעריות ואין כותבין כתובות ולא גיטין ולא חולצין ולא מיבמין ויש מביניהם שמבקשין לחזור לישראלים ולהיות נוהגין בדיני ישראל אם יש תקנה לחזרתן וכשהם חוזרין צריכין טבילה או לא ועוד לאחר שחוזרין ראוים הם לבוא בקהל או לא וצריכין להטיף מהם דת ברית או לא עכ"ל השאלה. והשיב שם באריכות שהבנים הם ממזרים ואין לקבלם מאחר שפרוצים בעריות ואין להם גיטין, אבל האבות שנולדו מטפה כשרה יש לקרבן ולהכניסן תחת כנפי השכינה אם באו לשוב עיי"ש באריכות. אמנם תימא שלא השיב כלום אם צריכין טבילה או לא וכמדומה שסובר שאין צריכים טבילה, דאי לאו הכי היה לו לפרש ולא לסתום. אך אין ראי' משם לדידן, כי אפשר שר' משה גאון סובר שאף ישראל מומר ששב א"צ טבילה וכמו שהביא הטור בשם גאון, אבל לדידן דמצרכינן טבילה למומר גם זה צריך טבילה. עכ"פ משמע מדברי השואל דיש לחלק בין זה לישראל מומר, דודאי ס"ל ישראל מומר צריך טבילה דאל"ה למה מסופק באלו שפירשו מכלל ישראל הא לא גריעי ממומרים שפירשו לדת אחרת, אלא ודאי ס"ל מומרים צריכין טבילה ואעפ"כ מסופק באלו. ומ"מ שאלתנו אין לפשוט לא מדברי השואל ולא מדברי המשיב, דהשואל מסופק ומדברי המשיב אין לברר הספק. אך נ"ל להוכיח מתשובה אחרת של הרדב"ז לחומרא דמי שיוצא מכלל ישראל כמומר נחשב דבס' לקט הקמח מביא בשם תשו' רדב"ז שחייב היהודי ליהרג ואל יעבור אפי' לענין אמונת הישמעאלים שהרי המודה באמונתם צריך לכפור בתורת מרע"ה והרי זה ע"ז גמורה עכ"ד. הרי שאף שישמעאלים אינם עובדי ע"ז כמ"ש הרמב"ם מ"מ מי שמודה באמונתם כיון שכופר בתורת משה הוי כעובד ע"ז, הכי נמי מי שיוצא מכלל יהדות אף שאינו מקבל דת אחרת מ"מ הרי הוא מודיע בפרהסיא שכופר בתורת משה, וא"כ הוי כעובד ע"ז וכמומר לדת אחרת וצריך לטבול כששב.
2
ג׳זאת ועוד אחרת שאין להקל באלה שקורין עצמם קאנפעזזיאנזלאז כי שמעתי שיש פושעים שעושין עצמם קאנפעזזיאנזלאז להפטר ממסי הקהלה, וחושבין שעדיין הם יהודים, גם נושאין נשים בנות יהודים, ואומרים שאינם מומרים. ועתה אם נקל בהם כשרוצים לשוב ולא נחשבם כמומרים, הרי אתה נותן יד לפושעים כאלה לעשות מעשיהם הזר ולצאת בפרהסיא מכלל ישראל כדי שלא יצטרכו לשלם מס לקהל. וע"כ עכ"פ כדי לגדור גדר ההכרח לומר שאלו הקאנפעזזיאנזלאזע הן כמומרים לכל דבריהם, ובפרט שעכ"פ מידי ספיקא לא נפקא כדמוכח מתשובת ר' משה גאון כנלע"ד.
3
